תשרי
התפללו בראש השנה ויום כיפור, מתו בחג הסוכות
במשרד הבריאות חששו מהתפרצות קורונה בירושלים במהלך תפילות ראש השנה ויום כיפור. בזמן שבתל אביב עודדו קיום תפילות מחוץ לבתי הכנסת ואף דאגו להתקין זמן רב לפני ראש השנה ציליות, תאורה, מאווררים ועוד, בלחץ המפלגות החרדיות עודדה עיריית ירושלים תפילות בחוץ, אבל גם בתוך מבנים שהיא הקצתה, מתנ"סים למשל.
בבית המדרש של חסידי גור בשכונת רוממה תכננו להצטופף כ־2,000 צעירים לצד האדמו"ר. שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן (חסיד גור שבעצמו חלה בקורונה) טען כי אין סיבה לחשוש מכיוון שבחורי הישיבה התחייבו להיכנס לסגר עצמי של שבועיים לפני החג. אלא שבפועל חלק מהחסידים הצעירים לא הקפידו על ההנחיות, ומתוך כ־2,000 איש יותר מ־1,500 נדבקו בקורונה. קשישים רבים נחשפו גם הם לנגיף בבתי כנסת שונים בירושלים, אושפזו בשערי צדק ובהדסה, וכעבור מספר שבועות נפטרו. mynet ו"ידיעות ירושלים" הביא את סיפוריהם של חלק מהמתים, ובהם של תושב שהתעקש להתפלל בבית כנסת בראש השנה, אושפז מייד אחרי יום כיפור ובסוף סוכות נפטר.
חשוון
הפקחים העירוניים שהפכו לשוטרים
mynet ו"ידיעות ירושלים" חשפו בחודש זה כי לאחר תחילת ההפגנות המסיביות מחוץ למעון ראש הממשלה בבלפור חתמה העירייה על הסכם מיוחד עם המשרד לביטחון פנים. במסגרת ההסכם נקבע כי הפקחים העירוניים יקבלו סמכויות שיטור נרחבות, תקציבים ועשרות תקנים נוספים, כשבין היתר הם יבצעו פעולות של אכיפה במקרים של התנהגות 'אנטי־חברתית'. המטרה הלא ממש מוצהרת: פקחי העירייה יבצעו פעולות של אכיפה בהפגנות במקום שוטרים.
כסלו
מצוקת רעב: עדויות קשות על מצוקה
במקביל לעלייה במספר המתים מקורונה בעיר, גדל גם מספר המובטלים, הנזקקים ומקבצי הנדבות. מוכרים בשוק מחנה יהודה דיווחו על אנשים שמתקשים לקנות מוצרי מזון בסיסיים, מוכר ב'אושר' העיד על זינוק במספר המקרים של גניבות לחם וחלב. נשים ממשפחות חד-הוריות סיפרו כיצד הן מתקשות לקנות בגדים לילדים, וגם בעמותות המסייעות למשפחות במצוקה ומחלקות מזון, דיווחו כי הם מתקשים לסייע לכל הפונים.
טבת
יהיה בסגר: מצפצפים על החוק ולומדים כרגיל
מסגר לסגר ירד מספר התושבים שהתייחסו ברצינות להוראות. אבל בשני מקומות הצפצוף על החוק היה בוטה במיוחד. במזרח ירושלים התכנסו כמעט בכל סוף שבוע עשרות אלפי מתפללים, רובם המוחלט בלי שמירת מרחק ובלי מסכות. במאה שערים, ובעוד מספר ריכוזים חרדיים בעיר, בתי ספר רבים היו פתוחים בניגוד להוראות. רבים גם לא היססו ללכת ברחוב ללא מסכה, בלי לחשוש מקנס.
אחת הסיבות לחוסר הפחד היא שעד לגל האחרון, בניגוד לערים כמו תל אביב, בעיריית ירושלים מנעו מפקחים לקנוס תושבים שצפצפו על הנהלים. אגב, במשטרה אומנם הצהירו כי הם חילקו קנסות למספר מוסדות חינוך בירושלים שבהם עבדו בסגרים, אלא בהמשך בוטלו כל הדוחות. מתברר שבגלל 'טעות' התקנות המאשרות את מתן הקנסות לא אושרו בכנסת.
שבט
יורדים מהפסים: הקיצונים ב"ניסיון פיגוע" נגד הרכבת
ב־1902 חזה הרצל שבירושלים ובערים נוספות תהיה רשת של מסילות ברזל. מה שחוזה המדינה לא צפה הוא את ההתנגדות של החרדים בירושלים ל'קו הירוק' של הרכבת הקלה, שאמור להגיע לרחוב בר אילן, וכן ל'קו הכחול', שאמור לחלוף במאה שערים. אבל לא רק הרצל, גם קברניטי העירייה ומשרד התחבורה התעלמו ממכתבי ההתראה של בד"ץ 'העדה החרדית' ומהפשקווילים של ועד תושבי גאולה, אשר התריעו מפני הרכבת שעלולה "לקלקל את בחורינו וילדינו".
קיצונים־חרדים יזמו השנה שורה של הפגנות וגם מעשי ונדליזם, שכללו שריפת טרקטורים, פגיעה ברכוש ציבורי והשחתת קרונות. השיא היה כאשר צעירים שפכו בטון על פסי הרכבת הקלה. "מה שהמפגינים עשו זה לא פחות מניסיון פיגוע", אמר בשעתו מנכ"ל סיטיפס ירון רביד. בהמשך הוחלט במחוז ירושלים כי פלוגת יס"מ מיוחדת תפעל טקטית נגד הקיצונים, אבל המחאה, האלימות והוונדליזם נמשכים, ובייחוד בתקופות שבהן יש חופשות בישיבות.
אדר
העיר בלבן: סיבה טובה לבטל לימודים
רגע לפני פורים הגיע לירושלים הדבר היחיד שמסוגל לאחד בין יהודים לערבים ובין ימין לשמאל - השלג. בכותל המערבי יצאו בריקודים, המקובל הירושלמי הרב יצחק בצרי הסביר כי "השלג מסמל את מחילת העוונות". אבל מי שבאמת חגגו הם הילדים - אחרי שנה שבה הם למדו מעט מאוד בגלל קורונה, בידודים, סגרים וחופשות, סוף סוף היתה להם אפשרות לא ללמוד בגלל מזג האוויר.
ניסן
עימותים בשער שכם וטרור הטיקטוק
במהלך פסח החל חודש הרמדאן. במשטרה חששו כי מדי ערב, לאחר צאת הצום, יהיו עימותים אלימים, ולכן אסרו על תושבי מזרח העיר להתגודד על המדרגות שליד שער שכם, כמו בכל שנה. אלא שהתברר כי צעד זה היה ניצוץ שהבעיר את כל האזור. מדי ערב תקפו פלסטינים שוטרים בעזרת אבנים, בקבוקי תבערה וירי ישיר של זיקוקים.
גם יהודים בעלי חזות חרדית שהיו בדרכם אל הכותל, או בחזרה ממנו, הותקפו באלימות. הסרטונים שתיעדו את התקיפות הועלו לרשתות החברתיות, במה שזכה לכינוי 'טרור הטיקטוק'. באחד המפורסמים שבהם נראה צעיר ערבי סוטר לנער חרדי במהלך נסיעה ברכבת הקלה, כשחברו מצלם וצוחק. הסרטון, שהפך ויראלי, זכה לחיקויים רבים. המהומות, שנמשכו שבועות, התפשטו לאזורים רבים בעיר ובארץ, וכללו גם התקפות מעטות של יהודים על ערבים.
אייר
עלינו על טיל: מבצע שומר החומות
ב'יום ירושלים' החמאס ירה טילים לעבר בירת ישראל והפתיע את כל גורמי הביטחון. אלפי המשתתפים ב'מצעד הדגלים' ובהם הורים לילדים קטנים, נשכבו על הארץ והתקשו להאמין שארגון פלסטיני יירה לעבר עיר שבה גרים ערבים וגם נמצאים אתרים הקדושים לא רק ליהדות אלא גם לנצרות ולאסלאם. בתגובה, צה"ל תקף בעזה ומבצע 'שומר החומות' יצא לדרך. במהלך 12 ימי הלחימה נפצעו מאות ונהרגו 12 אזרחים ישראלים (ובהם ילד בן חמש) וכן חייל צה"ל. לפלסטינים נגרמו נזקים כבדים אבל זה לא מנע מהם לחגוג מול התמונות שבהן הראו כיצד גם בכנסת צריכים לרוץ למקלטים.
סיוון
רשלנות קטלנית: הרוגים מקריסת טריבונה
בערב חג השבועות קרסה טריבונה בבית כנסת של חסידות קרלין־סטולין בגבעת זאב. שלושה נהרגו ויותר מ־200 נפצעו, חלקם במצב קשה. מהר מאוד התברר כי באתר בנייה זה, כמו במוסדות חינוך רבים בירושלים עצמה, החוקים והתקנות הם רק המלצה והסכנה למבקרים גדולה. הטרגדיה הזו התרחשה שבועיים בדיוק אחרי האסון במירון, שבו נהרגו חרדים רבים מירושלים. בימים אלה פועלת בבירה הוועדה הממלכתית לחקר האסון במירון, וההימור שלנו הוא כי למרות הממצאים החמורים אפשר להתחיל לספור לאחור, לקראת האסון הבא.
תמוז
רעידת אדמה ב'התעוררות'
ימית יואלי־אלה, חברת מועצת העירייה מטעם 'התעוררות', הדהימה את יו"ר האופוזיציה עופר ברקוביץ׳ כשהודיעה כי היא מסרבת להתפטר מהמליאה במסגרת הסכם הרוטציה. כזכור, בנובמבר 2018 היו חסרים לברקוביץ' כ־6,000 קולות בלבד כדי לנצח את משה ליאון ולשבת בקומה השישית של כיכר ספרא. מאז נדמה שהכל קורס סביבו. הוא חלם על תפקיד של שר במסגרת מפלגת 'תקווה חדשה' של גדעון סער, אבל אפילו לא הצליח להיכנס לכנסת. נוסף על המרד של יואלי־אלה, גם אבישי כהן, שנכנס לפני חודשים ספורים למליאה במסגרת הסכמי הרוטציה, פירסם פוסט ארוך וחריף נגד הסיעה שלו. בשבוע שעבר הודיע ליאון כי הוא מוכן שהמורדת תכהן בוועדות שונות של העירייה, על חשבון המקומות הפנויים של הקואליציה.
אב
זאב בודד: רוטשטיין התפטר מהדסה
בינואר 2016 נכנס פרופ' זאב רוטשטיין ללשכת מנכ"ל הדסה, ומהר מאוד החלה סדרה של קרבות. ב־2017 הוא רב עם בכירים במחלקה ההמטו־אונקולוגית לילדים, והמאבק הסתיים אחרי שמספר רופאים, ובהם מנהל המחלקה, התפטרו.
בהמשך התעמת רוטשטיין עם בכירי משרד האוצר, עם גורמים שונים בוועד העובדים, ואפילו עם ארגון נשות הדסה, שבית החולים נמצא בבעלותו. ב־2019 פנו נשות הדסה למנכ"לי משרדי הבריאות והאוצר וקראו להדחתו של רוטשטיין, בטענה שהתנהגותו מבריחה תורמים מבית החולים. המאבקים גבו מחיר, וב־2020 לקה המנכ"ל האסרטיבי בשבץ מוחי קל. זה לא הפריע לו לתקוף במרץ 2021 את דליה איציק, לאחר שזו מונתה ליו"ר דירקטוריון הדסה. לאחרונה חשף mynet כי רוטשטיין החליט להתפטר, בין היתר לאחר שהודלף כי ב־2019 הוא שהה 100 ימים בחו”ל, בשש מדינות שונות.
אלול
שטח אש: שריפות ענק בהרי ירושלים
אקורד סיום עצוב לשנה החולפת. 25 אלף דונם נשרפו, 10 יישובים פונו, 7 מוקדי בעירה ו־1,500 לוחמי אש (עם גיבוי מהאוויר) שנלחמו בשריפת הענק בהרי ירושלים. אבל המספרים היבשים אינם מספרים את האימה של 144 המטופלים ואנשי הצוות של בית החולים 'איתנים', שכמעט נשרפו כאשר האש העזה כיתרה את המרכז הרפואי. קשה היה להכיל גם את הכאב של תושבת רמת רזיאל, אשר כלבתה אליס מתה בשריפה, או את היקף הנזק לחי ולצומח שגרמה האש, אשר על פי הערכות המומחים פרצה בשל הצתה מכוונת.
