חשיפה: ההסכם הסודי בין העירייה לבין המשרד לבטחון פנים בראשות השר אמיר אוחנה, לפיו יהיו לעירייה 'פקחים מסייעים' שיוכלו, למעשה, לטפל גם בהפגנות בירושלים. כך, יהיה בסמכותם לאזוק אנשים ואף להשתמש בכוח.
אותו הסכם נחתם כשבוע וחצי לאחר תחילת ההפגנות המסיביות מחוץ למעון ראש הממשלה. לפי ההבנות, הפקחים העירוניים שהיוו חלק ממה שמכונה 'השיטור העירוני', יקבלו סמכויות שיטור משמעותיות, תקציבים ועשרות תקנים נוספים, אשר בין היתר יבצעו פעולות של אכיפה במקרים של התנהגות 'אנטי־חברתית'. ההסכם נחתם אף שראש אגף השיטור העירוני, אילן שושן, הזהיר עוד ב־2019 כי עיקר רצונה של המשטרה הוא שפקחי העירייה יבצעו פעולות של אכיפה בהפגנות. אגב, פחות משבוע לאחר חתימת ההסכם פינו פקחים את המאהל בבלפור והחרימה את ציוד המפגינים. כדור שלג לוהט
עובדי עירייה מפנים ציוד מבלפורעובדי עירייה מפנים ציוד מבלפור
עובדי עירייה מפנים ציוד מבלפור
( צילום: באדיבות מאהל המחאה)
ביום שישי, 26 ביוני השנה, עצרו שוטרי מחוז ירושלים אדם (אז יחסית אנונימי) מחוץ למעון ראש הממשלה בבלפור. מדובר בתא"ל (במיל') אמיר השכל. הקצין הבכיר לשעבר נלקח לתחנת המשטרה במהלך הפגנה של קבוצת 'הדגלים השחורים', שכללה לא יותר מכמה מאות מפגינים.
עוד בחדשות:
אלא שהמעצר המתוקשר רק שימש זרז לזעם שהתפרץ בקרב עשרות אלפי צעירים ברחבי הארץ, שמעוניינים בהתפטרותו של בנימין נתניהו.
בימים שלאחר מעצרו של השכל החלו עוד ועוד מוחים לגדוש את המאהל בבלפור, שהפך עתה לאירוע המוני שכולל הפגנות ומחאות קבועות. ב־2 ביולי קיבלו המפגינים רישיון להפגין ולקיים מאהל מחאה במשך 24 שעות ביממה, ותנועת המחאה הלכה וצברה תאוצה והפכה לכדור שלג לוהט שהתגלגל אל שולחנו של ראש העירייה.
ואכן משה ליאון אכן הבין כי מדובר באירוע מתפתח שעתיד להשפיע על ההתנהלות בעיר כולה. ב־22 ביולי הגיע השר לבטחון פנים אמיר אוחנה לישיבה בכיכר ספרא.
פגישה בין אוחנה לליאון כשבועיים לאחר החתימה פגישה בין אוחנה לליאון כשבועיים לאחר החתימה
פגישה בין אוחנה לליאון כשבועיים לאחר החתימה
(צילום: פרטי)
בפגישה נכחו ליאון ומפקד מחוז ירושלים ניצב דורון ידיד. מדובר באותה ישיבה מפורסמת שקלטות פורסמו ממנה, ולפיהן לכאורה לחץ השר אוחנה על מפקד המחוז לרסן את המחאות בבלפור ולהעתיקן למקום אחר. אלא שמעטים באותו זמן ידעו כי צ'יקו אדרי, מנכ"ל משרדו של אוחנה, חתם כבר כשבועיים לפני כן על הסכם סודי עם עיריית ירושלים והעניק סמכויות ותקציבים לשיטור ולפיקוח העירוני. המטרה הלא מוצהרת: להכניס את אותם עובדי עירייה לעובי הקורה בכל הנוגע להפגנות.

הדלפת? תשב שנה

על ההסכם, שאת פרטיו אנו מפרסמים כאן לראשונה, חתומים בין היתר, אדרי, מנהל אגף אכיפה ושיטור בעירייה אילן ששון, וסגן ראש העירייה צביקה כהן (מתוקף תפקידו כממלא מקום ראש העירייה). הוא נחתם ב־7 ביוני, בדיוק בתקופה שבה החלו ההפגנות לצבור תאוצה.
בהסכם נקבע כי "ברשות המקומית יפעל מערך אכיפה עירוני, אשר יורכב מיחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים ומכוח שיטור עירוני ייעודי של שוטרי משטרת ישראל, אשר ירתיע, ימנע ויאכוף עבירות בתחום איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי־חברתית".
במסמך מפורט עוד כי המשרד לבטחון פנים יספק 50 תקנים של כוח אדם ותקציב עבור העירייה שני רכבים ועשרה אופנועים. כיכר ספרא מצידה תספק עוד 50 תקנים של כוח אדם, חמישה רכבים ועשרה אופנועים נוספים. עוד על פי ההבנות, הצדדים מתחייבים לציית לכל הוראות הביטחון אשר יינתנו להם.
סעיף נוסף נוגע ל'שמירת סודיות'. על פי אותו סעיף, אסור לעירייה ולמשטרה ולמי מטעמן לפרסם כל מסמך או ידיעה שקשורים לאופן יישום ההסכם. מי שיפרסם, כך בהסכם, יעבור עבירה פלילית שדינה יכול להגיע עד מאסר בפועל של שנה. עוד נכתב בהסכם כי הצדדים מתחייבים לשתף פעולה עם עובדי המשרד לבטחון פנים ולמסור כל מסמך, תוכנית או מידע אחר שיידרשו מהם.

"הם רצו פקחים בהפגנות"

למעשה, זה מספר שנים שמתנהלים דיונים בין עיריית ירושלים לבין המשרד לבטחון פנים על הסכם שכזה, שיעניק סמכויות נוספות לפקחים. ב־2018 אף קבעה מבקרת העירייה כי "ללא הסכם עם המשרד לבטחון פנים, סמכות הפקחים המסייעים נפגעת, דבר שעלול לפגוע בעבודתם מול התושבים ולחשוף אותם לאירועים שבהם יפעלו ללא סמכות. על העירייה לפעול לחתימת הסכם עם המשרד לבטחון פנים באופן מיידי, ולארגן לפקחים תעודת הסכמה". תאריך היעד שקבעה המבקרת היה 30 ביוני 2019.
עד כאן נראה דווקא כי המשטרה והעירייה עשו צעד שלכאורה מתבקש, בייחוד לנוכח בקשת המבקרת. אלא שזמן לא רב לאחר מכן החל להתברר מדוע הסכם שכזה אינו יוצא אל הפועל. בספטמבר בשנה שעברה התכנסה ועדת הביקורת של העירייה ודנה בכשלים של חתימת ההסכם עם המשרד לבטחון פנים. שם חשף ששון, ששימש גם אז כמנהל אגף אכיפה ושיטור עירוני, את הסיבה: "אני יצאתי למלחמה, מלחמת עולם. כי הם רצו שהחבר'ה שלנו יעבדו בהפגנות (גם לפני בלפור נערכו הפגנות רבות בעיר; א"ל) ולא הסכמתי. אני לא אתן.
עובדי עירייה מפנים ציוד מבלפורעובדי עירייה מפנים ציוד מבלפור
עובדי עירייה מפנים ציוד מבלפור
( צילום: באדיבות מאהל המחאה)
"אני לא אקרא לפקח מסייע. אני מעדיף שהעובד שלי, שהוא עובד עירייה, יעבוד מטעם העירייה. צריך לשרת את הציבור מטעם עיריית ירושלים ולא מטעם משטרת ישראל".
במהלך הדיון הסביר ששון כי הוא מסכים שהפקחים יוגדרו פקחים עירוניים ולא פקחים מסייעים. מדובר בהבדל משמעותי, שכן פקח מסייע הוא בעל סמכויות רבות שדומות לאלה של שוטר לכל דבר. כך, על פי חוק, פקח מסייע רשאי לעלות לניידת משטרתית, לשאת אזיקים, ויש לו סמכות לעכב חשוד, לבצע חיפוש ולהשתמש בכוח. בסופו של דבר, בהסכם שנחתם ביולי האחרון הוגדרו הפקחים כמסייעים, זאת למרות התנגדותו הנחרצת בעבר של ששון, שלבסוף נמנה גם הוא עם החותמים.

הסמכויות החדשות של הפקחים המסייעים:

בעלי סמכות לעכב אדם
רשאים לאזוק חשודים
יכולים לעלות לניידת משטרה
מאושר להם לבצע חיפוש ולהשתמש בכוח בעת הצורך

הפשיטה הלילית

פחות משבוע לאחר חתימת ההסכם הגיעו פקחים מטעם העירייה באישון לילה ופינו את מאהל המחאה בבלפור. המוחים הקימו את המאהל מחדש, ויום לאחר מכן הם התייצבו שוב והחרימו את ציוד המפגינים.
בהודעה מטעם העירייה נמסר אז כי "ההפגנה הפכה למעשה להיאחזות בקרקע. זאת תוך שימוש באלמנטים קבועים כמו מטבח, גנרטור, אוהלים וגדרות, אשר חייבו פעולה מידתית".
מספר שבועות לאחר מכן, ב־8 בספטמבר, הגיעו הפקחים העירוניים כשהם מלווים בשוטרים, אל גן העצמאות ופירקו את מאהל המחאה שהוקם במקום.
במהלך אותו פינוי נרשמו עימותים בין הפקחים למפגינים, כאשר שניים מהמפגינים נפצעו קל ואחד מהם נעצר בחשד להחזקת סכין.
אחת מפעילות המחאה שנכחה בזמן הפינוי הראשון סיפרה למיינט ו"ידיעות ירושלים": "הגיעו כ־15 טנדרים של העירייה עם שמירה של מספר שוטרים. שום ניסיון הידברות לא צלח והם ערכו את הפשיטה. ההלם שהייתי שרויה בו, נשאר חקוק בנשמתי ולא נשארתי לעוד לילה. למחרת המאהל שוקם, ונשלח ציוד על ידי תורמים נדיבים, ובאותו לילה היתה פשיטה שנייה", נזכרת הפעילה.
תא"ל (מיל.) אמיר השכל, אחד הפעילים הבולטים במאהל המחאה ציין כי הוא רואה בחומרה את פעילות הפקחים ואת הדיווח על ההסכם בין העירייה ובין המשרד לביטחון פנים. "כולנו באותה סירה טובעת שצריך להציל אותה עכשיו", אמר איש השמאל.
מהעירייה נמסר: "יחידת השיטור העירונית פועלת בעיריית ירושלים כארבע שנים טרם חתימת ההסכם המדובר, בשיתוף פעולה פורה מקצועי עם משטרת המחוז.
"החוזה בין העירייה לבין המשרד לביטחון פנים הינו גנרי שחתומות עליו עשרות רשויות ברחבי הארץ והוא היה בדיאלוג בין הגורמים המקצועיים החל מ-19 בספטמבר, טרום כניסת השר לכהונתו, והסתיים במאי 2020. נציין עוד כי כלל ההליכים לאחר חתימת ההסכם הינם הליכים בירוקרטיים ואינם קשורים כלל למאהל בבלפור, לראש העירייה או לשר לביטחון פנים. הפינויים המצוינים בכתבה בוצעו על ידי פקחים רב תכליתיים ולא על ידי השיטור העירוני".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "הקמת המערך בירושלים אושרה בשנת 2015 ופעילותו החלה כבר בחודש דצמבר 2016. לצורך הסדרת מעטפת הפעילות והתחייבות הצדדים נחתמים הסכמי התקשרות בין המשרד לבין כל הרשויות המקומיות שבתחומן פועל המערך. תהליך זה מול עיריית ירושלים הגיע לידי סיום במאי 20' ולאחר פרוצדורות משפטיות נחתם רשמית, כחלק מההסדרה השגרתית של מעטפת פעילות מערכי האכיפה העירוניים.
"בניגוד מוחלט לטענות, וכפי שניתן להבין זאת מציר הזמנים, השר אוחנה כלל לא היה מעורב בתהליך שכן בתקופה המדוברת עד לסיכום בחודש מאי לא כיהן כשר לביטחון הפנים".
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים