השבוע נחצו בירושלים כל הקווים האדומים. את ההפגנות והחסימות ואפילו את יידויי האבנים, כולנו לצערנו כבר מכירים היטב. אבל הפעם ההפגנה האלימה שהתקיימה ביום ראשון בלילה סמוך לתחנת הרכבת בשבטי ישראל, עברה כל גבול. הפעם זה היה עלול להסתיים באסון כבד. הפעם המפגינים לא רק שיבשו את הנסיעה – הם סיכנו את הנוסעים. הם ניפצו את השמשות, גרמו נזק כבד לתחנה וחמור מכל – הם חיבלו במסילות.
צריך להדגיש שוב ושוב: ה'מפגינים', אותם חוליגנים שיצקו בטון למסילות, הם פושעים מסוכנים ביותר. פעולה כזו היא לא פחות מניסיון פיגוע שסיכן חיי אדם. דמיינו לכם רכבת עמוסה במאות נוסעים נתקלת בבטון יצוק בתוך המסילה, וכתוצאה מכך סוטה ממסלולה. המינוח המקצועי הוא 'שימוט'. בשפה יותר עממית: ירידה מהפסים. דמיינו את זה לרגע: הרכבת יורדת מהפסים ומתהפכת עם הנוסעים בתוכה.
נוסעים שרובם ככולם תושבי ירושלים. בני כל העמים וכל העדות וכל הגילאים. דמיינו את האימה, את השמשות המנופצות, את ההרוגים והפצועים, את התמונות בעיתונים של רכבת הפוכה על צדה ואת הפינוי של עשרות נפגעים. כל זה, רק בגלל מפגינים אלימים וחסרי אחריות שחיבלו במסילה, מתוך מחאה על תוואי של קו עתידי. זו אינה מחאה דמוקרטית לגיטימית. זה כבר טרור שחייבים לעצור. וזה מה שעלול היה להתרחש השבוע בלב העיר.
הרכבת הקלה תמיד הייתה סמל לסובלנות, לשותפות ולאחדות – מאז הקמתה היא מספקת שירות זמין ויעיל לכל תושבי העיר, מכל שכבות החברה, גברים נשים וילדים, יהודים וערבים, חרדים וחילונים. גם היום, בזמן הסגר, היא משרתת אלפים רבים של תושבים מדי יום בדרכם לעבודה, לתפילה, לקניות. לצערנו, בתקופה האחרונה היא סובלת שוב ושוב מגורמים שונים שבוחרים לקיים הפגנות על המסילות כדי לשבש את תנועת הרכבות. את המחיר משלמים הנוסעים, שזמנם היקר הפך להפקר.
"פשע מטלטל"
במרוצת השנים חשבנו שנתקלנו בכל סוגי ההפגנות: ממחאות מאורגנות בכניסה לעיר, דרך מהומות בדרך יפו ועד התפרעויות ויידויי אבנים בשכונות המזרחיות. אבל פשע מטלטל כמו חבלה מכוונת ומסוכנת במסילה עוד לא ראינו. עד עכשיו. אני תוהה ביני לבין עצמי אם מי שביצע את הפשע הזה מודע למשמעות המעשה, האם ייתכן שהאחראים התכוונו ביודעין לגרום לאסון רב נפגעים?
"רוצים שתעבור פה רכבת? לא תהיה בכלל תחבורה ציבורית", צעקו המוחים באחת ההפגנות השבוע. מחאה היא זכות יסוד חשובה, אבל אל לה לשלול את חופש התנועה של רבבות בני אדם, וודאי שלא לסכן את חייהם. על זה אי אפשר לעבור בשתיקה. את האירוע הזה יש לחקור מיד ביסודיות ולמצות את הדין עם האחראים במלוא החומרה. המסר לציבור חייב להיות חד משמעי: עד כאן! לא נסכים לפגיעה בתושבים. לא נסכים לפגיעה בנוסעי התחבורה הציבורית. לא נסכים לסיכון חיי אדם.
לבי עם הנוסעים המבוהלים שחוו השבוע את המתקפה הפרועה בתחנת שבטי ישראל. לבי עם נהג הרכבת שנאלץ לעצור מחשש לסכנת חיים. צר לי על הנזק הכבד שנגרם לתחנה והוציא אותה מכלל שימוש לפרק זמן לא ידוע. את המחיר ישלמו הפעם תושבי השכונות הסמוכות לתחנה, רובם מהמגזר החרדי, שייאלצו להרחיק מעתה לתחנות הסמוכות עד לגמר התיקונים והחזרת התחנה לשימוש. עבור חלקם זו תהיה פגיעה קשה בנגישות ובאיכות החיים.
אנחנו בסיטיפס עושים כל מאמץ כדי לקיים שגרת שירות רגילה, למען הנוסעים שלנו. נמשיך לשאת את דגל הסובלנות, השותפות והאחדות בירושלים, גם לנוכח הקיטוב ההולך וגובר. אנחנו מגנים מכל וכל גילויים של שנאה ואלימות כמו אלה שראינו השבוע, ואנו קוראים למשטרה להילחם בכל הכוח נגד כל ניסיון לסכן את הנהגים וציבור הנוסעים. מה שברור הוא חציית הקווים האדומים, והמדינה ובראש וראשונה המשטרה לא יכולים לעבור על זה בשתיקה.
*הכותב הוא מנכ"ל סיטיפס והרכבת הקלה
