כבר שנים רבות ששכונת שיח' ג'ארח במזרח העיר לא ראתה כמות גדולה כל כך של מבקרים יהודים כמו זו שהגיעה אליה השבוע. החשש מירי טילים של ארגון הטרור חיזבאללה, גרם לרבע מיליון איש להחליף את חגיגות ל"ג בעומר המסורתיות בהר מירון שנסגר בקבר שמעון הצדיק שנמצא בלב השכונה.
"מכיוון שסגרו את הר מירון אמרנו שלא נישאר בבית אלא נלך לקבר שמעון הצדיק שאומרים שהוא משורש נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי", אומרת שרי גרוסמן, שמקפידה להגיע מדי שנה למירון. "זו היתה חוויה מדהימה. ממש הרגיש כמו מיני מירון".
למרות זאת, בשנה הבאה, אם המלחמה תסתיים עד אז, היא תיסע למירון המקורית. "אבל אני לא פוסלת לחזור לשמעון הצדיק בזמנים שפחות יהיה לי נוח לנסוע למירון".
חוה כהן משכונת רמות שכבר היתה בעבר בחגיגות ל"ג בעומר בשמעון הצדיק אומרת שהאירוע השנה היה אחר, "היה יפה ויותר מלא מהרגיל. יחסית לשנים קודמות היה גם מאוד נקי, כולל במתחם הכנסת אורחים. בכלל, המתחם תיפקד למופת, מסודר מאוד", היא מחמיאה.
לעומתן לאריאלה דוד משכונת קטמון הישנה, היה פחות מזל. דוד שנוסעת מדי שנה למירון, ניסתה השנה להגיע לציון הירושלמי ביחד עם בעלה בערב ההילולה, אך לא רחוק מהמתחם הם נאלצו לחזור על עקבותיהם מפאת העומס הרב. כמוהם היו רבים שלא הצליחו להגיע למתחם מפאת העומס הרב וחזרו כלעומת שבאו.
יהונתן יוסף המוכר כאחד ממחדשי היישוב היהודי במזרח ירושלים, חגג השנה בירושלים ונכח בהדלקה של דודו, הרב יצחק יוסף, במתחם הקבר.
"כל הפעילות שלי בחיים מתרכזת סביב שכונת שמעון הצדיק", סיפר יוסף השבוע, "היו שנים שנסעתי למירון, אבל רוב הזמן אני בשמעון הצדיק. השנה היו הרבה יותר מכל שנה, אנחנו מדברים על כ- 150 אלף מתפללים, שיא של כל הזמנים. זה חסר תקדים. זו היתה חוויה מרוממת ומדהימה, אירוע לכבוד ולתפארת ללא עימותים עם המשטרה, זה לא מובן מאליו", הוא מציין. "תודתנו נתונה למפקדי המשטרה ולכל שוטר וחייל שהיו בשטח, כולם עבדו בהרמוניה".
אף עין לא
נשארה יבשה
לאירוע קדמו הכנות מרובות ולמעלה משלושה מיליון שקלים הושקעו בו, זאת לנוכח ההבנה של"ג בעומר במירון לא יתנהל כמו בכל שנה. למרות זאת, רבבות החוגגים שהגיעו למתחם הקבר של התנא הירושלמי הפתיעו את עובדי משרד ירושלים ומסורת ישראל.
"ההיענות הפתיעה את כולנו", אומר יועץ השר מאיר פרוש, שימי בלוי, שהופקד כאחראי על האירוע מטעם המשרד. "אני חושב שלא היה אף אחד במערכת, כולל כוחות הביטחון וכוחות ההצלה והמארגנים ואנשי המשרד שחלמו שזו כמות האנשים שתגיע".
לדברי בלוי, השר הוא שהציע להעביר את החגיגה המרכזית לירושלים במידה ולא ניתן יהיה לקיימה כרגיל במירון. "יש לצדיקים מכנה משותף גדול ביניהם", אומר בלוי, "שניהם היו תנאים קדושים, שניהם דיברו על התורה ושניהם דיברו על הקשר של עם ישראל והתורה. ולכן יש מנהג רב שנים לבוא ולחגוג גם פה".
צוות המשרד הגיע לסיור במקום וניסה להבין איך מכניסים עשרות אלפי אנשים למתחם לא מסודר, מלא סלעים ולא נוח, ולא פחות חשוב מכך מתחם שנמצא בלב שכונה שרוב תושביה ערבים, בתקופה מתוחה עד הקצה ממילא. "מי שמכיר את הקבר ואת המבואות סביבו, יש עוד כמה עשרות, אולי מאות מטרים של חניה, של פינת קפה ושירותים. אין שם מקום באמת, זה לא הר מירון שאפשר להכניס ולהוסיף, בסוף זה בתוך שכונת שמעון הצדיק עם אוכלוסייה שונה. התחלנו עם החניה שיש בה קרוב למאה מקומות ועם קרקע פרטית שצמודה למקום והצלחנו להקים מתחם הדלקות, עזרת נשים גדולה עם הצללה, אוהל הכנסת אורחים ואוהל ממוזג ללומדים".
לצוות המשרד חבר המפיק דוד עזריאלי, כשהמטרה היתה להביא את האווירה של מירון לירושלים. "פרט להדלקות היו זמרים ששרו לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, היו שם מעמדי סליחות, מסכי לד לאלו שעומדים רחוק ואפילו הדמיה של קבר רבי שמעון בר יוחאי לילדי החאלקה שבאו להסתפר ולהצטלם", אומר בלוי.
בלוי מזכיר לטובה את הציבור שהיה ממושמע לאורך כל ההילולה ואת המשטרה שעשתה לדבריו "עבודה מעולה במקצועיות וברגישות".
אחד הרגעים המרגשים שהעלו דמעות בעיני רבים היתה הגעת אביה של התצפיתנית אגם ברגר, שנחטפה לעזה. "הוא הגיע בהדלקה בחצות הלילה, עשרות אלפים במתחם עצרו הכל, אמרו פרקי תהילים וכל הקהל ביחד שר 'אחינו כל בית ישראל' והתפלל. אף עין לא נותרה יבשה".
לייב בערוצים הפלסטינים
כבר כמה עשרות שנים ששכונת שייח ג'ראח מהווה מוקד למתיחות בן ערבים ופעילי שמאל ליהודים, בין היתר התקיימו שם הפגנות בימי שישי במשך שבועות ארוכים. שיא המתיחות הגיע להצתה חוזרת ונשנית של רכבי אחת המשפחות היהודיות ואף את ביתה, אירוע שנגמר למרבה המזל ללא נפגעים בנפש מכיוון שבני המשפחה לא שהו בבית באותה העת.
ואולם 21 משפחות יהודיות שגרות בשכנות זה דבר אחד, אבל עשרות אלפי חוגגים בלב השכונה הם כבר דבר אחר.
עדות לטלטלה שעורר האירוע אפשר למצוא בעובדה שהחגיגות ההמוניות בשכונה סוקרו בהרחבה בערוצים הפלסטיניים אשר דיווחו על "מתנחלים שחוגגים את ל"ג בעומר במזרח ירושלים תחת שמירה של כוחות הכיבוש".
ערוץ הטלגרם אבו עלי אקספרס עקב אחר הדיווחים בתקשורת הפלסטינית ובין היתר הביא סרטון של העיתונאית למא ע'ושה שהציגה את רבבות המבקרים שבאו לחגוג והתלוננה כי: "זוהי אינה שיח' ג'ראח שאני מכירה. השכונה שינתה את פניה, אני מרגישה זרה כאן".
"עד היום הם ניסו לומר שהשטח הזה לא שייך ליהודים", אומר יוסף שלו בית בשכונה. "הם מבינים טוב מאוד את המשמעות שהגיעו מעל 160 אלף איש וביקרו בבתים של האנשים שגרים שם וחגגו איתם". במשרד למסורת מודים שהיה ברור להם שהם בחרו לקיים את החגיגות במוקד נפיץ.
"אנחנו יודעים שהמקום הזה הוא מקום לוהט", אומר בלוי, "שומר חומות, התחיל שם באותו רחוב, רחוב שמעון הצדיק. מהרגע הראשון השר ישב עם המשטרה ודנו איך אפשר לעשות את זה עם מינימום לפגוע באוכלוסייה. כך למשל בשתיים בלילה עצרנו את התזמורת, למרות שבל"ג בעומר מותר להשמיע מוזיקה לאורך הלילה והמשכנו רק למחרת בשעה 12, כמה שפחות לפגוע לשכנים בשגרה. לשמחתנו לא נתקלנו באירוע של חיכוך לא קללות, לא יריקות, לא גניבות, לא שום דבר באמת. האירוע עבר חלק".
איך אתה מסביר את זה? "יש לזה הסבר אחד; סיעתא דשמיא".
מזמני לקבוע? לאור ההיענות הרבה האם בשנה הבאה יעדיפו ירושלמים רבים לחגוג בקברו של שמעון הקרוב יותר? תלוי את מי שואלים. "אני חושב שהחוויה הטובה שאנשים עברו שם, גם הנגישות לקבר, אנשים הרגישו תחושת ביטחון ושמקבלים את פניהם, היה שם אוכל, שתיה, כיבוד, חלקה, מוזיקה, שמחה. אני חושב שאם יהיה פרסום כמו שהיה השנה ותקצוב תהיה הצלחה", קובע יוסף. "זה לא צריך להיות על חשבון מירון, אפשר לבוא גם וגם".
"אני מניח שעשינו פה תקדים שאנחנו נצטרך להמשיך לעמוד בו", משיב בלוי, שקרוי בעצמו על שמו של רבי שמעון בר יוחאי ועד השנה מעולם לא פספס את ההילולה במירון. "אני חושב שהצלחנו להביא את מירון לירושלים. הוכחנו שמגיע לציבור, אלה שלא נוסעים למירון בין אם מירון פתוחה או מירון סגורה, לקבל בשמעון הצדיק את אותה חוויה. אני חושב שכבר אי אפשר לעצור את זה והרכבת שיצאה לדרך פשוט צריכה להמשיך".
