עובדים על זה: מעבר להתמודדות עם נגיף הקורונה והסגרים שבאו בעקבותיה, השנה הסוגרת של העשור תיזכר בעיר גם כשנת החפירות ועבודות התשתית. בכל צומת מרכזי בבירה נראו השנה טרקטורים ודחפורים, ובעיית הפקקים הידועה בעיר רק הלכה והחריפה.
בשנה זו ניתן היה לראות כאן הכל מהכל: כריית מנהרות, הפרדות מפלסיות, סלילת כבישים והכשרת מסלולים נוספים לרכבת הקלה; מיזמי ענק בהיקפים חסרי תקדים החלו להיקבע בשטח, לצד הסדרת רחובות ושדרוגים מקומיים בשכונות, כגון החלפת תשתיות, שיפור המרחבים הציבוריים, הקמת גינות, ריבודי כבישים ותגבור שירותי התברואה. כמו כן ירושלים נמצאת בעיצומו של גל התחדשות עירונית, ובקרוב מאוד נראה לא מעט רבי קומות לאורך הצירים הראשיים.
עוד בחדשות:
אז מה היה לנו עד כה ומה מצפה לנו בשנה הקרובה? לשם כך מיינט ירושלים ו'בונוס' יוצא בפרויקט מיוחד: שיחות עם מהנדס העיר וראשי האגפים: שפ"ע, תברואה ותושי"ה, במטרה לצייר תמונת מצב עדכנית מהשטח מפי האחראים על החפירות והעבודות מרמת התכנון ועד הביצוע, ואולי לפזר קצת את ענני האבק ואי־הוודאות, שהלכו והתעצמו השנה ברחבי העיר.
"הקו הכחול יעבור בעמק רפאים"
מהנדס העיר, יואל אבן
לפני שחופרים, בונים או הורסים, כל התוכניות לביצוע עוברות דרך שולחן מהנדס העיר. איפה יהיה פינוי־בינוי, באילו שכונות יימשך תוקף תמ"א 38, והאם הרכבת הקלה תעבור בסוף בעמק רפאים? כל התשובות לשאלות הבינוי והפיתוח בעיר טמונות באישורי התוכניות של מינהל התכנון והבנייה, הכפוף למהנדס העיר. המינהל, שכולל גם את הרישוי והפיקוח על הבנייה, מעסיק 350 עובדים ונחשב לקטן , אך עם הכי הרבה כוח בתחום התשתיות העירוניות. כאן מתקבלות ההחלטות.
אבן: "הפרויקט הכי משמעותי בתחום התשתיות השנה ובשנים הקרובות, שמרגישים אותו בכל רחבי העיר, הוא ללא ספק העבודת להרחבת הקווים של הרכבת הקלה. העבודות על הקו הירוק והארכת קו האדום, הקיים, ובעתיד גם יתחילו בקו הכחול. השנה היתה פריצת דרך יחד עם חברת 'מוריה' וצוות תוכנית אב לתחבורה, ורואים את היקף העבודות חסר התקדים בשטח בכל פינה בעיר כמעט".
בנושא הקו הכחול התקבלה לאחרונה החלטה, שתעכב אולי את התוכנית, להחזיר את הדיון על מעבר הרכבת בקטע של עמק רפאים לוועדה המקומית. מה יהיה?
"הקו הכחול יעבור בסופו של דבר בעמק רפאים. אני בטוח שכך יאושר במתכונת הנוכחית. הרכבת הקלה עושה רק דברים טובים. תראה מה קרה לרחוב יפו בזכות הרכבת. אני לא מזלזל בקושי הצפוי בתקופת ההקמה, ונעשה הכל לעזור לעסקים ולהקל על התושבים, אבל הרכבת נועדה לעבור בתוך הרחובות הראשיים של העיר, ועמק רפאים הוא בהחלט רחוב שצריך לקבל רכבת".
מיזמי תמ"א 38: האם הם ימשיכו להתקיים בעיר למרות אי המשכת ההליך מצד מינהל התכנון הארצי?
אנחנו מעודדים פינוי־בינוי, ואישרנו השנה לא מעט תוכניות כאלה, אך אני רואה צורך להמשך תוקף לתמ"א 38. זה יהיה בעיקר בשכונות ההיסטוריות של העיר, כמו נחלאות ורחביה, שם לא ניתן לבצע פינוי־בינוי".
מהי עמדתך ביחס לאיזון בין בנייה חדשה לבין שמירה על הריאות והטבע הירוק? עכשיו מתנהל מאבק למנוע את הבנייה ברכס לבן.
"ככל שיהיו יותר פינוי־בינוי ויותר התחדשות עירונית אז נדרש פחות לפגוע בשטחים ירוקים. אבל אין מנוס מבניית רכס לבן, כי בעיר של מיליון תושבים צריך עוד דירות ושכונות. למרות שהתכנון ברכס לבן מתחשב, הקמתי לאחרונה שולחן עגול בנושא שימור וטיפוח הסביבה. חנו נקים מסביב לעיר טבעת ירוקה של טבע עירוני וגם טבעת כחולה של מעיינות. יש מעיינות כיום שנסתמו עם השנים, ועכשיו יש אמצעים טכניים לפתוח ולחבר אותם. אנחנו נפתח פארק טבע עירוני גדול כמו עמק הצבאים באזור פסגת זאב".
מה לגבי שכונות מתוכננות שחלקן כבר אושרו, ונכון לעכשיו הן לא נבנות בגלל בעיות מדיניות, כגון עטרות וגבעת המטוס?
"אנחנו, כאנשי מקצוע, מעניקים את המעטפת התכנונית הראויה. כל השכונות שציינת ראויות וחשובות לבנייה ולחיזוק של העיר. גבעת המטוס נמצאת כבר בשלבי שיווק, ומבחינתי היא פרויקט שיבוצע. גם הר חומה ה', בזכות ראש העירייה, תוקם. וכפי שנתנו את הקטע המקצועי שם, כך נעשה גם בעטרות ובכל שכונה עתידית אחרת. הגבולות של העיר ברורים ונקדם כל בנייה בתוך גבולות העיר".
הסכמי השלום עם האמירויות, וההחלטה על הקמת שגרירויות לסרביה ולקוסובו מצריכים לאתר מתחמים עתידיים לשגרירויות הזרות. זה נושא שאתם עובדים עליו?
"קידמנו במהירות את כל נושא התכנון ואישורי הבנייה לשגרירות ארצות הברית, ואנחנו ערוכים לתת פתרונות לכל מדינה שתחליט להקים או להעביר את השגרירות שלה. רק בשבוע שעבר נפגשתי עם שגריר אתיופיה ודנו יחד באופציות להתאמה לצרכים שלהם ברמה הקונסולרית ולשגרירות עתידית".
"נפנה כמעט את כל מכולות האשפה"
ראש אגף התברואה, גיל גורני
הרבה עבודה יש לאגף האחראי על נקיון העיר, שגם חוטף לא מעט ביקורות. לצד הוספת מתקנים לסילוק אשפה, האגף אחראי לפרויקט של הטמנת הפסולת, שאמור להפחית, אם לא להעלים, את מראות הזבל המתגלגל ברחובות. צריך לזכור שעל האגף עברה אחת הרפורמות המורכבות ביותר: כל הטיאוט הידני עבר בתהליך של מיקור חוץ ל־12 חברות שונות של עובדי קבלן.
מדובר בכ־600 פועלי ניקיון נוספים שאינם עובדי עירייה. במקביל עבר האגף תהליך התייעלות, שכלל פרישה מרצון של 130 עובדים ופיטורים של עוד 120 עובדים לא קבועים שעבדו באגף פחות משנתיים. נכון להיום, תמונת המצב של כוח האדם שמנקה את העיר היא של אלף עובדי עירייה ועוד כאלף עובדי קבלן.
גורני: "השנה חפרנו והתקנו 380 פחי אשפה מוטמנים, ובשנה הבאה אנחנו מתכננים להטמין עוד כאלף פחים ונפנה כמעט את כל מכולות האשפה גם באזורים מסחריים ובאזורי תעשייה. כיום יש עבודות להטמנת דחסנית זבל ברחוב הלל פינת שמאי. בכל פעם שהגיעה לשם משאית זבל נוצר פקק ברחוב. עכשיו זה ייעלם עם דחסנית של 60 קוב. גם בכיכר ולרו, ברחוב יפו מול השוק, נטמין דחסנית זבל בשנה הקרובה".
העבודה עם פחים מוטמנים יצרה גם בעיות חדשות?
"האמת שלא היינו ערוכים לכל מיני אבידות שנזרקו בטעות לפח, ועכשיו היו צריכים את עזרתנו לפתוח את הפח המוטמן ולמצוא. מתקשרים אלינו בכל שעות היום ויש לא מעט מקרים. כבר מצאנו למישהי טבעת נישואין, זרקו בטעות שמלת כלה, כסף מזומן, וגם צרורות של מפתחות. אנחנו מגיעים בכל שעה ונחלצים לעזרה. וכבר הצלנו לא מעט חתולים".
יש עוד חידושים מתוכננים?
"הכנסנו 40 רכבי ניקיון עם קיטור חם שינקו ויעשו שטיפה של רחובות, כולל לראשונה גם במרכז המסחרי של מזרח העיר. יש לנו פיילוט של ניקוי כל הקירות באזור התחנה המרכזית, שהתחיל עכשיו. ואנחנו מתגברים את הניקיון גם בעוטף ירושלים, כולל כפר עקב ומחנה הפליטים שועפאט.
"אבל עדיין יש מקומות מרכזיים בעיר שבהם הזבל גולש ונוצרים מפגעים. אנחנו מודעים לזה, ובאזורים מסוימים, דוגמת מאה שערים, נתחיל בפינוי מתוגבר של מספר נקודות בעייתיות, ונפנה בהם אשפה אפילו פעמיים ביום כדי למנוע גלישת אשפה. גם השוני של תוספת משמרת לילה במוצאי שבת הביא לשיפור משמעותי בנקיון העיר".
"צווארי הבקבוק הגדולים של העיר יפתרו עד אמצע שנת 2022"
ראש אגף תושי"ה, קובי ממליה
באגף תשתיות ותחבורה (תושי"ה) מועסקים 140 עובדים בלבד, אבל כל מערך הכבישים, הרמזורים, הסדרי התנועה וגם הרכבת הקלה נמצאים באחריותם המלאה. השנה הם חפרו את החניון הענק מתחת לשדרות שזר, ועכשיו מתחילים לבנות שם את ההפרדה המפלסית. גם מנהרות צומת הגבעה הצרפתית ומנהור אשר וינר וצומת פת יימשכו במלוא המרץ. בנובמבר יתחילו העבודת לתוואי הרכבת ברחוב בר אילן, יבוטלו פניות ויתווספו רמזורים חדשים. לפני חודש נפתח הגשר החדש בגינות סחרוב והפקק בכניסה לעיר זז קדימה. ובסגר הצפוי ינסו להגביר את העבודות כשהכבישים פנויים יותר ואין פקקים.
כיום יש פקקים כמעט בכל אזור. פרויקטים קטנים כמו רימזור רחוב עזה מסתיימים, אבל מיד אחריהם מתחילים בחדשים. מתי נוכל כבר להשתרר מהפקקים?
"צריך עוד קצת סבלנות. במהלך אמצע שנת 2022 צפויים להסתיים כמה מגה פרויקטים ענקיים בעיר שייצרו שינוי משמעותי והקלה בתחבורה ברמה הכלל עירונית. חניון שז"ר והמנהור שלו ייפתחו, וגם עבודות ההפרדה המפלסית בצומת פת ואשר וינר צפויות להסתיים. גם יהיו עוד מסלולים לתחבורה ציבורית, כולל בשדרות גולדה מאיר ובבגין".
אילו חידושים טכנולוגיים יוכנסו במערכת הכבישים העירונית?
"הכנסנו השנה את המערכת להעדפה ברמזורים שפועלת ברכבת הקלה, גם לאוטובוסים הנוסעים במת"צ של דרך חברון. במקביל הכנסנו לשם גם מערכת מצלמות לאכיפה, למניעת כניסה של מוניות ורכבים פרטיים. חידוש טכנולוגי נוסף היא רשת סיבים אופטיים עם גלאים אסטרטגיים שנתקין בשנה הבאה בכבישים המרכזיים בעיר".בתחום הסדרי התנועה הוספתם נתיב תחבורה ציבורית ליד בית הממשלה ויש שמועות שרחוב שמעוני יהפוך לחד־סיטרי?
"במת"צ בבן מימון הלכנו נגד הזרם. כולם לא האמינו שזה יצליח במיוחד במיקום הבעייתי, אבל הנה זה מונע את כל הסיבוב דרך רמב"ן, מקל את העומס בצומת, וחוסך שבע דקות וחצי. בנוגע לשמעוני קיימת בעיה שהכביש השכונתי הצר הפך לדרך קיצור לתלפיות. עוברות שם גם משאיות והן 'דופקות' לפעמים רכבים חונים. אנחנו חושבים שהפיכת קטע מהרחוב לחד־סיטרי תפתור את הבעיה וגם תאפשר הוספת מקומות חניה, שחלקם נגרעו בשיפוץ הרחוב. אבל זה נתון להחלטת התושבים בשיתוף ציבור והם צריכים להחליט".
ביפה נוף מתלוננים כבר תקופה גם על מטרדי רעש בלילה וגם על חשש לסדקים ויציבות הבתים עקב החפירות של מנהרות כביש 16 ממוצא עד לשערי צדק. אומנם זהו כביש כניסה חשוב לעיר, אבל מה אפשר לעשות כדי להקל על התושבים הסובלים?
"מדובר בפרויקט שמבצעת חברת 'שפיר' עבור נתיבי ישראל, אבל ברור שאנחנו בתמונה ומפקחים ודואגים לתושבים. היו כמה סיורים של מהנדסים וצוותים טכניים, וגם מהנדס העיר ואני מעורבים אישית. התקנו מדי רעש, ולאחרונה באמת נמדדו חריגות והוצאנו צווי הפסקת עבודה בשעות הלילה. לגבי יציבות המבנים, לא זוהה עד כה שום דבר ממשי".
היכן יתרכזו העבודות בכבישים בשנה הבאה?
"נמשיך כמובן בכל האתרים הקיימים. ברמת שלמה המחלף כמעט מושלם והוא יביא להקלת הפקקים במקום. במקרה זה יש אפילו הקדמה בלוחות הזמנים. אנחנו גם ממשיכים את העבודות להכפלת הנתיבים בכביש המנהרות. נתחיל את העבודות למנהור צומת אורה ומנהור הכביש האמריקאי בכביש הטבעת המזרחי.
"השאיפה היא ליצור מערכת של יחסי אמון עם התושבים"
ראש אגף שפ"ע, עו"ד איתן לוי
אנשי אגף שיפור פני העיר (שפ"ע) אחראים על חזותה של העיר ועל אחזקת המרחב הציבורי מסביב לשעון, ביצוע ושיקום גינות ופארקים ותשתיות תאורה. לאגף מגיעות מאות תלונות מהמוקד העירוני, מפנס רחוב שהנורה בו נשרפה ועד מפגע בטיחותי כזה או אחר. במחלקה מועסקים 400 עובדים, שמחולקים לארבע מחלקות: גננות, בטיחות, אחזקת מדרכות ומאור.
איך מתמודדים עם עשרות תלונות ביום כמעט על כל דבר שמתקלקל בעיר בשטחי הציבור?
"יש תלונות מוצדקות כמעט על כל דבר שאתה יכול לדמיין. מעבר חציה שנמחק, ריהוט רחוב חסר, בעיות תאורה וגם בעיות של נגישות. השאיפה שלי היא ליצור מערכת של יחסי אמון עם התושבים. שיידעו שיש עם מי לדבר. צריך להשתדל להגיב ולתקן מה שניתן בזמן סביר וגם לשתף וליידע את הציבור".
זכורות לך בקשות או תלונות לא שגרתיות?
"יש איזה רחוב קטן שפונה לוואדי בשולי אחת השכונות. קיבלנו פנייה ממספר תושבים שם שרצו להסדיר תאורת פרוז'קטורים חזקה בלילה לכיוון הוואדי להגברת תחושת הביטחון. התחלנו לבדוק את הנושא, אבל למרות שזה רחוב קטן עשינו שיתוף ציבור כדי ליידע את כלל התושבים, ואז הסתבר שיש דווקא קבוצת דיירים לא קטנה שרוצים להשאיר את המצב כפי שהוא, בטענה כי התאורה בלילה תפגע בשגרת בעלי החיים, תפר את האיזון הטבעי, ובכלל הם קנו שם דירה בגלל הקירבה לוואדי הפתוח. אז עכשיו יש שם תהליך ועדיין לא הוחלט מה נעשה בסוף, אבל זה משקף את הניסיון שלנו להיות קשובים לכולם ככל שניתן".
יש גם לא מעט מקרים של ונדליזם בעיר. מה אפשר לעשות?
"בגשר המיתרים שברו משטחי זכוכית, ולא מדובר במשטחים שנשברים בקלות אבל זה משהו שאנחנו מטפלים בו ומחליפים בתדירות גבוהה. היו ועוד ישנם נסיונות השחתה של שלטים וריסוסי גרפיטי בכמה איזורים ומקומות, אך בכולם אנחנו מטפלים".
מה יהיה עם גן סאקר? העבודות שם נמשכות ונמשכות. ומה בנוגע להבטחה להקים גינת כלבים חלופית חדשה במקום הגינה שנהרסה לטובת האנדרטה?
"העבודות בגן סאקר מקיפות ומדובר בפרויקט ענק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. אני לא רוצה לקבוע תאריך, אבל בחודשים הקרובים כל העבודות שם יסתיימו. היו שם לא מעט תלונות, חלקן מוצדקות, ואנחנו מטפלים שם בכל הנושאים. אבל קצב העבודות לא הואט ולא הורדנו הילוך אלא להפך".
גני משחקים רבים ברחבי העיר עוברים חידוש, אבל עדיין יש אזורים ומגזרים שעדיין אין להם כמעט גני משחק ראויים, כמו מזרח העיר והשכונות החרדיות. יהיה שינוי?
"בהחלט. רק לפני מספר חודשים חנכנו גן משחקים רחב היקף ומושקע בעיסאוויה, והשנה אנחנו נקים לראשונה גן משחקים חדש במאה שערים, וזה יקרה וייצא לביצוע בשנה הקרובה".
אתם אחראים על שיפוצי עומק ברחובות העיר. ברחוב קוסטה ריקה לדוגמה סיימו לשפץ, ואחרי חודשיים פתחו שוב את הרחוב להכניס שם צנרת. איך קורה דבר כזה?
"אנחנו משדרגים את הרחובות היכן שאין צורך בהסדרי תנועה חדשים. מדובר בשיפוץ מקצה לקצה, כולל החלפת ריצוף ותאורה, הצבת ספסלים וגם תשתיות וצנרת. אכן בקוסטה ריקה היו תקלות של ניקוז, שדווקא התגלו על ידי התושבים בהליך של שיתוף ציבור. למדנו את הלקח, והתקלה של פתיחת הרחוב מחדש לא תחזור על עצמה".
"מדובר באחד האזורים המוזנחים יותר בירושלים, ובזכות המתנה של קק"ל הוא יהפוך לאחת הפנינות של העיר, ולמעשה יהיה פארק גדול יותר מגן סאקר. ההסכם הרשמי מול ראש העירייה נחתם לאחרונה, ואנחנו נותנים עכשיו גז לקדם את זה במהירות האפשרית".
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים
