"גם כשהשטח בוער - השיקול היחיד הוא ראייתי ולא הלחץ הציבורי והתקשורתי. לא מעניין אותי אם החשוד שבפניי הוא יהודי או ערבי". עו"ד גלית שוהם, ראש צוות מעצרים בפרקליטות מחוז ירושלים, חופשת מה קורה ביחידה שאחראית על כל כתבי האישום בחודשיים מהפרועים שידעה ירושלים. כך, מאז המהומות בשער שכם, וגם אחרי שהסתיים מבצע 'שומר החומות', על שולחנה נערמה כמות חסרת תקדים של מאות תיקי חקירה ושל טיוטות כתבי אישום.
5 צפייה בגלריה
מימין: עו"ד שטרן, עו"ד אהרוני- זאבי, עו"ד הראל, עו"ד לוינוב, עו"ד לידני, עו"ד מרקס, עו"ד רייך ועו"ד שוהם
(צילום: יואב דודקביץ')
אחרי שהמשטרה התקשתה בניסיון שלה להחזיר את השקט לבירה נוצרה ציפייה שבעזרת הפרקליטות ומערכת המשפט יופעל פטיש האכיפה בניסיון להרתיע את הפורעים. הניסיון הזה לווה בהצהרות של אנשי ציבור מימין, ביקורת משמאל, ומתקפה נוקבת מצד רבים בתקשורת וברשתות החברתיות.
על כך אומרת שוהם כי היא וצוותה "לא נכנעים ללחצים כאלה ואחרים – רק הראיות מדברות. לא תמיד אנו רואים את הדברים עין בעין עם המשטרה ויש חילוקי דעות, אבל בסופו של דבר ההחלטה אם יוגש כתב אישום או לאו היא שלנו".
הצוות המיוחד ששיתף מידע
עו"ד שוהם מתגוררת בירושלים, בת 44, נשואה ואם לשלושה. מתוך 19 השנים בהן היא עובדת כעורכת דין, ב־16 מהן היא מגיעה כל בוקר לרחוב עוזי חסון שבו שוכנת פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).
לאורך הקריירה שלה היא שימשה בין היתר כראש צוות מתמחים, ראש צוות פרקליטים, וכן כרפרנטית לפיקוח על עברייני מין. בשנה האחרונה, בנוסף לתפקידה כראש צוות מעצרים היא מכהנת כרפרנטית מחוז ירושלים לעבירות זנות וסחר בבני אדם. הצוות שעליו אחראית עו"ד שוהם כולל שבעה פרקליטות ופרקליטים: שרית רייך, עמיחי מרקס, אייל לידני, נעמי לוינוב, שרה הראל, רחל אהרוני־זאבי ואהוביה שטרן.
הפשיעה הלאומנית שהחלה בחודש הרמדאן בירושלים, התפשטה למחוזות אחרים ובעיקר לערים המעורבות, במקביל למבצע 'שומר החומות'. "הפרקליטות במחוז ירושלים ייחודית בכך שהיא מהווה את חוד החנית בפשיעה הלאומנית ומתמחה בעבירות מסוג זה", היא מסבירה. "לאור הידע הרב שנצבר אצלנו בירושלים, הוחלט כי מחוזות אחרים בפרקליטות ברחבי הארץ יסתייעו בנו, והוקם פורום מיוחד של פרקליטים מכל רחבי הארץ שבו שותף הידע".
איך מתמודדים עם כמות כזו של תיקים?
"קיבלנו תגבור של פרקליטים ומתמחים כדי להתמודד עם כמויות חריגות שנצברו אצלנו. הצוותים עבדו מסביב לשעון. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם שירות הביטחון הכללי ומשטרת ירושלים".
היה גל תקיפות בטיקטוק שזכה לחקיינים רבים.
"אלו התיקים הראשונים שהלהיטו את הרוחות ויצרו את האווירה המסיתה שאפשרה לפורעים רבים לפעול כפי שפעלו. בסופו של דבר המשטרה עוצרת חשודים בעבירות. מי שמחליט אם מדובר בתיק מעצר כן או לא - זה אנחנו. הבחינה שלנו נעשית על סמך ראיות בלבד, בלי להיות מושפעים מגורמים כאלה ואחרים. קרו מקרים, גם בתיקים חמורים, שנאלצנו לשחרר חשודים מכיוון שלא היו לנו די ראיות להעמיד אותם לדין".
על הביקורת הנוקבת שהופנתה כלפי שופטים מסוימים אשר שחררו בקלות יחסית חשודים בתקיפה אלימה, היא אומרת: "ברוב התיקים בתי המשפט מקבלים את עמדתנו. הטיעון העיקרי שלנו הוא שחשוד שמבצע עבירה בעת הרגישה הזו מעיד על עצמו שהוא מסוכן ולכן הוא צריך להיות מאחורי סורג ובריח".
הקפה הרותח והאישום החמור
לדברי שוהם, דוגמה נוספת להחמרת הגישה כלפי תקיפות על רקע לאומני באה לידי ביטוי בכתב אישום שהוגש נגד קטין ערבי, שלטענת המשטרה תועד כשהוא שופך קפה רותח על יהודי דתי בסמוך לשער שכם. עו"ד שוהם: "הקטין נעצר עד תום ההליכים – למרות תסקיר חיובי. בימים כתיקונם ספק אם זה היה תיק מעצר – אך אנחנו לא בימים כתיקונם ולכן מדיניות המעצרים של הפרקליטות הוחמרה".
ביום רביעי השבוע החליט בית המשפט העליון לשחרר את הקטין למעצר בית. בין מאות התיקים שבהם שוהם וצוותה טיפלו היה אירוע אחד שזעזע אותם. במהלך יום ירושלים היו התפרעויות בהר הבית ובכל מזרח העיר. שעות ספורות לפני ירי הרקטות על העיר ותחילת מבצע 'שומר החומות' תינוקת בת שבעה חודשים נפצעה מיידוי אבנים בשכונת אבו־תור. הפעוטה נפצעה קל ופונתה עם הוריה לבית החולים, ולרכב המשפחתי שנותר מאחור נגרם נזק כבד.
שבועיים וחצי לאחר מכן נעצרו שני חשודים, לאחר שהמשטרה השיגה תיעוד שבו ממש רואים את הרגע שבו צעירים אוספים אבנים ומשליכים אותן על הרכב, מטווח קרוב, במה שנראה כניסיון לינץ'. "התקיפה שבמהלכה נזרקו אבנים שהובילו לפציעתה של תינוקת בת שבעה חודשים, נחרטה בי - ממרחק של חצי מטר הטיחו את האבנים ברכב. התמונות לא פשוטות".
"לא היה לילה שלא ישבתי בבית ואישרתי כתב אישום, היה ברור לי שאני מסיימת את העבודה במשרד וממשיכה אותה עד השעות הקטנות של הלילה"
על השאלה איך המקרים הרבים והקשים השפיעו על הפרקליטים הצעירים היא עונה: "העיסוק האינטנסיבי והרב בתיקי פגיעה בגוף הוא לא פשוט. עשינו שיחות אישיות עם צוות הפרקליטים, ואין ספק שהם לוקחים חלק מהאירועים איתם הביתה וזה משפיע. אבל חשוב לציין שהידיעה שאתה נמצא בחזית המאבק בפשיעה ופועל מתוך תחושת שליחות אמיתית מקלה על העבודה הקשה".
הטרור היהודי
ב־17 באפריל, עם תחילת חודש הרמדאן, החלו צעירים ממזרח ירושלים לתקוף שוטרים ויהודים בעלי מראה חרדי. בשקלול הנתונים מ־20 באפריל ועד 5 ביוני טיפל צוות המעצרים של פרקליטות מחוז ירושלים ב־258 תיקי מעצר, כ־150 מהם תיקי פשיעה לאומנית, שהפכו ל־68 כתבי אישום נגד 103 איש, רובם הגדול תושבי מזרח העיר, כ־30 מהם קטינים. האישומים כוללים שורה מגוונת של עבירות, ובהן הפרות סדר, תקיפת שוטרים וסיכון חיי אדם בשל השלכת אבנים ובקבוקי תבערה. רבים מהנאשמים נאשמים גם ב'עבירות כלפי הגוף', ובכלל זה חבלה בכוונה מחמירה ופציעה וחבלה בנסיבות מחמירות, והן הוגשו כמעשי טרור.
(תקיפת תושב יהודי בשער שכם. צילום: דוברות המשטרה)
כמו כן כתבי אישום הוגשו נגד חמישה יהודים, שחלקם מעורבים לכאורה באירוע שבו נדקר ערבי בן 25 בשוק מחנה יהודה. התביעה מייחסת לנאשמים במקרה זה עבירות של 'מעשה טרור של ניסיון רצח' ו'מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה'.
זהירות: גזענות
ברשתות החברתיות וגם בתקשורת פורסמה ביקורת חריפה על ההחלטה של הפרקליטות שלא ייחסה מניע גזעני לחלק מהנאשמים. "לא כל עבירה שיהודי מבצע כלפי ערבי, או להפך, מהווה 'מניע גזעני'", אומרת שוהם. "אנחנו צריכים להסיק את המניע מהראיות, למשל סממן חיצוני של המותקף, אמירות שנאמרות במהלך האירוע, היעדר התגרות, כלומר לבחון אם אין סיבה אחרת שיכולה להסביר מדוע המעשה בוצע.
"באמצעות הראיות הללו אנו מסיקים את המניע. עם קבלת ההחלטה לצרף לעבירה 'מניע גזעני' ההחלטה מועברת לבקרה נוספת במחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה. היא הגורם המוסמך לאשר תיקים ממניע גזעני. יש מקרים שבהם לא אישרו לנו להגיש כתבי אישום 'ממניע גזעני', ומדובר בעצם במנגנון נוסף שבוחן את ההחלטה לאור הזהירות שצריך לנקוט בשימוש בסעיף זה, שמשמעותו הכפלה של העונש הקבוע לעבירה".
על הטענה כי בעבר ניתנו עונשים קלים גם במקרים של תקיפה על רקע לאומני, היא משיבה: "אני מניחה שכמו שמדיניות המעצרים השתנתה לחומרה כך גם מדיניות הענישה תשתנה. זו החלטה שצריכה להיקבע ברמה הארצית. באירועי 2015, שגם אז שטף את ירושלים גל פיגועים, הוחמרה מדיניות הענישה. הכל מותאם למצב בשטח ומשתנה בהתאם".
ובאופן אישי.
"אני אוהבת את הסיפוק בעבודה על תיקים משמעותיים, את היכולת לקבל החלטות בזמן מהיר, ובאופן כללי את האינטנסיביות, אבל אין ספק שבשבועות האחרונים הרף נחצה. לא היה לילה שלא ישבתי בבית ואישרתי כתב אישום. היה לי ברור שאני מסיימת את העבודה במשרד וממשיכה אותה בבית עד השעות הקטנות של הלילה".
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
