תחל שנה וקללותיה. שבוע מאז התחלת הסגר על מרבית השכונות בעיר, ונראה כי אלפי ירושלמים פשוט עושים צחוק מהחוק, במיוחד כשמדובר בתנאי העוצר. כמו כן אירועים המוניים ממשיכים להתקיים, ובתי החולים כמעט קורסים בשל מספר החולים. לכל אלה יש להוסיף מערכת חינוך מקרטעת, שכל מרכיביה (הורים, מורים ותלמידים) טוענים כי הלמידה מרחוק, בייחוד במשפחות עניות - כמעט בלתי אפשרית.
חולים בחדר האוכל
בבתי החולים המצב הופך בלתי נסבל, ונציגים ממשרד הבריאות ביקשו ממנהלי בתי החולים במזרח ירושלים להיערך לקבלת חולים ממערב העיר, בגלל העומס על מחלקות הקורונה בעין כרם ושערי צדק.
פרופ׳ זאב רוטשטיין, מנכ״ל הדסה, זעם השבוע על ההנחיה של משרד הבריאות לכלל בתי החולים במדינה לפתוח מחלקות קורונה נוספות. "מה זה לפתוח? מישהו נתן תקציב לפתוח? מי שנותן את ההוראות האלה זה מן השפה ולחוץ, הוא לא באמת מתכוון. אנחנו לא מתמודדים עם המצב. הגירעון הולך וצומח, זה ברור לגמרי, אבל מה חשוב יותר? הגירעון או הבריאות של האוכלוסיה?"
עוד בחדשות:
"אתמול עסקנו עד אמצע הלילה בלחפש מקום נוסף כדי לקלוט עוד חולי קורונה", אמר פרופ' עופר מרין, מנכ"ל שערי צדק. "כרגע אנחנו עומדים להכשיר את חדר האוכל שלנו כדי שיוכל להכיל עוד 60 חולים. אנחנו מתעכבים כי אין לנו כסף לקנות מיטות ולבצע את השינויים הנדרשים. אם לא נקבל תקציב לא נוכל להתמודד עם החולים. המאבק על הכלכלה קשה לי לא פחות מהמאבק על החולים".
מנהלת הטיפול הנמרץ הכירורגי בבית החולים שערי צדק, פרופ' שרון ענב, פרסמה בראש השנה פוסט בפייסבוק, שתוך זמן קצר זכה לכמעט 4,000 שיתופים, ולמספר גדול עוד יותר של לייקים ותגובות. בין היתר היא כתבה: "מה שאני וחבריי בחזית מקבלים זה זלזול מכם. כל שעה, כל יום. זלזול בחיי אדם, זלזול בערך החיים, זלזול כלפי הזולת. ויותר מכך - זלזול בצוותים הרפואיים שמשקיעים לילות כימים, מתפרקים חדשות לבקרים ובוכים בפינות חשוכות, צוותים שמתחננים שתקשיבו להם, אנשים שנמצאים בחזית המלחמה הזו. כי זו מלחמה - שלא תטעו לחשוב אחרת".
בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הציגו השבוע משרדי האוצר והבריאות נתונים המצביעים על ירידה ניכרת בפעילות בתי החולים ב־2020. לטענתם, הירידה המשמעותית בהכנסות, ללא ירידה מקבילה בהוצאות, גרמה לגירעון תקציבי משמעותי, בעיקר בחודשים מרץ-מאי. "אי אפשר להמשיך ככה. יש תסכול גדול מפעילות הממשלה מולנו, מול בתי החולים", אומר רוטשטיין בכעס.
"בעוד אנחנו הלוחמים האמיתיים בשטח, הם המתעלמים הסדרתיים מכל הצרכים. השבוע זה הגיע לשיא: נציג האוצר בוועדת העבודה והרווחה טען שצריך להעניש את בתי החולים על כך שעברו את התקרה המוגדרת על ידי משרד האוצר בעשייה רפואית. דהיינו: על כך שבתי החולים טיפלו בחולים מגיע שנעניש אותם. הם מענישים את הציבור כולו. אנחנו לא מתוגמלים, לא מקבלים כסף שמגיע לנו ואנחנו זקוקים לו בשביל לטפל בחולים. הם מונעים מאיתנו כסף. זה נורא".
טריק השופר
ביום שישי שעבר, לאחר כניסת הסגר לתוקף, מאות מכוניות נסעו לירושלים. בחלק מהרכבים היו חסידים שנסעו אל האדמו"רים שלהם שגרים בבירה. בכיוון הנגדי נסעו מהעיר חסידים אל הרבנים בבני ברק. השוטרים העייפים במחסומים רצו לכתוב דוחות, או לפחות להורות לנוסעים לחזור לביתם. אלא שרבים מהנהגים הציגו אישור כי הם תוקעים בשופר או חזנים.
מתברר שהמשרד לשירותי דת הנפיק אלפי אישורים מיוחדים עבור בתי כנסת, שטענו כי בגלל ריבוי מנייני החצרות אין להם מספיק חזנים ותוקעים בשופר. מאחר שהמיזם עוגן בתקנות, לשוטרים לא נותר אלא לשחרר את הנוסעים לדרכם.
אם חשבתם שמדובר בתרגיל חד־פעמי, אתם טועים - ביום שני העניקה המשטרה אישור רשמי לקיים במאה שערים הפגנה של עד 5,000 איש, תחת הכותרת 'מחאת המגזר החרדי נגד הסגר'. האירוע אמור להתקיים ביום ראשון, ערב יום כיפור, וגם במוצאי הצום. בפועל הדבר יאפשר כניסה חופשית אל תוך ירושלים ובחזרה.
שלט עוקף סגר
בראשון בערב הגיעו לירושלים פעילי השמאל. במשטרה לא יכלו למנוע את הדבר, מאחר שעל פי חוק הקורונה מותר לנסוע להפגנה. מי שניצלו את הפרצה הזו בחוק הם אלפי חרדים, שהגיעו לירושלים כדי להיות עם המשפחה כבר בחמישי שעבר. וכך הם עשו זאת: במוצאי החג הם תלו על האוטובוסים שנסעו חזרה למרכז הארץ ולצפונה שלטים שעליהם נכתב "הפגנה". לשוטרים במחסום הם הסבירו כי הם מתכוונים למחות נגד הממשלה. גם ירושלמים שנסעו לבני ברק ולערים נוספות כדי לבלות בחג עם המשפחה תלו שלטים דומים.
ההמתנה לאוטובוסים האלה, בין השאר בשכונת גאולה, היתה ללא שמירת מרחק, וגם לא מעט פנים נטולי מסכה היו שם. אבל ברוב המוחלט של המקרים השוטרים לא רצו להתעמת או לחלק קנסות. כזכור, גם כאשר היה סגר לפני שבועיים, בשכונות החרדיות רמות, רמת שלמה וסנהדריה, בחרה המשטרה שלא לאכוף כמעט את הגבלות התנועה.
אכיפה? נסו בחיפה
בחודש שעבר היו בירושלים שני אירועים גדולים שבהם התעלמו בצורה בוטה מהנחיות משרד הבריאות. האירוע הראשון היה החתונה של בעלז, והשני - התכנסות של יותר מאלף חסידי סדיגורה, באירוע המכונה 'טיש'. על מקרים אלה אנו משלמים ממש עכשיו. כזכור, בחתונה היו יותר מעשרת אלפים איש והאירוע תועד בכל כלי התקשורת.
על השאלה אם הסתיימה חקירת המקרה, נמסר ממשטרת ירושלים: "נפתחה במשטרה חקירה בגין עבירות רישוי וחקירה פלילית. מדובר בחקירה מתנהלת ומטבע הדברים לא נוכל לפרט על אודותיה. נמשיך לחקור את המקרה ביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם האחראים".
עוד נמסר: "המשטרה קיימה פגישות מקדימות עם מארגני החתונה במטרה למנוע הפרה של התקנות. לאחר שהפרו את התקנות נרשמו קנסות במקום, ובהם ארבעה קנסות בסך 5,000 שקל למארגנים". על ה'טיש' של חסידי סדיגורה במשטרה לא הגיבו. בשבוע שעבר, לקראת ראש השנה, אלפים מקהילת בעלז תכננו להגיע לירושלים, כדי להתפלל לצד מנהיג החסידות. ביום חמישי שעבר התבקשה המשטרה להשיב: "האם יש אישור לתפילה, וכיצד הם נערכים למנוע הפרה של הוראות משרד הבריאות?" גם הפעם במשטרה לא הגיבו.
ואפשר גם אחרת. בניגוד למשטרת ירושלים, שבחרה שלא לבקר בחג בבתי הכנסת שבהם נערכו תפילות המוניות, בחיפה לא היססו השוטרים להגיע במהלך ראש השנה לבית המדרש של חסידי סערט־ויז'ניץ. קצינים נכנסו עם רכביהם לתוך השכונה שבה התנועה אסורה בשבת ובחג. הם הבהירו כי על הנוכחים להתפנות מאחר שהתפילה לא התקיימה על פי הוראות משרד הבריאות. בסוף החג זעמו הכתבים החרדים וכינו את האירוע "חוצפה", אבל במשטרה לא התנצלו.
לומדים מהמסדרון
קשיים גדולים בלמידה מרחוק, מורים שמתקשים טכנולוגית, מחסור בציוד, ואפילו כיתה שכדי לשמור על קפסולות הוציאה תלמידה להקשיב לחומר הנלמד מהמסדרון. כך נראית מערכת החינוך בעיר באמצע הסגר שהוטל עליה.
"יש ימים שבהם אני לומדת מ־7:30 בבוקר עד חמש או שש בערב מול הזום. לשבת מול מסך מחשב כל כך הרבה שעות זה בלתי אפשרי", מספרת נועה, תלמידת כיתה י' בעיר.
"למורים גם יש מעט מאוד הבנה בטכנולוגיה", היא טוענת, "ולא פעם לוקח אפילו חצי שעה להתחיל בשיעור".
נועה מתארת דרך יוצאת דופן שבה בחר בית הספר להתמודד עם ההנחיה ללמד בקפסולות של עד 18 תלמידים: "המורים לקחו את רשימת השמות והוציאו בכל פעם חמישה תלמידים למסדרון כדי שנשמע את השיעור משם. היינו יושבים במסדרון, בלי מזגן – ומנסים להקשיב למה שקורה בכיתה".
מהעירייה נמסר: "המנהלים הונחו לקיים את הלמידה תוך הקפדה יתרה על הנחיות הריחוק החברתי. המקרה אירע בכיתה המדעית, כאשר בשיעור מסוים עלה מספר התלמידים על המותר וכמה תלמידים התנדבו לשבת במסדרון ולהקשיב לשיעור. בשאר הכיתות לא הייתה חריגה.
אורית קוסקס (34), מנהלת חשבונות ואם לשלושה ילדים קטנים, נתקלת גם היא בקשיים רבים. "בעלי עצמאי ולא עובד מהבית, ואני מנהלת חשבונות", מספרת קוסקס, החברה בארגון ההורים העירוני. "הילדים שלי, בכיתות ג' וד', אומנם מבינים בטכנולוגיה, אבל עדיין לא יכולים לתפעל הכל לבד. קישורים נשלחים עם מילים באנגלית שהם לא מבינים. לבד הם לא מצליחים ללמוד".
רונן שלום, מזכיר סניף ירושלים צפון בארגון המורים: "אנחנו פועלים היום עם מנח"י כדי למצוא פתרון לרכישת מחשבים למורים. מורה שנמצא בבית עם שלושה ילדים – כל אחד מהם צריך מחשב. המורים נותנים את המחשבים לילדים שלהם, ולהם לא נשאר כלי ללמד מרחוק".
מדגרת קורונה
רבים מהנוסעים ברכבת הקלה מכנים את המקום "מדגרת קורונה". בזמן שבאוטובוסים יש הגבלה על מספר הנוסעים ואי אפשר לעלות לרכבת לתל אביב בלי בדיקת חום, ברכבת הקלה צפוף ואין מקום לזוז.
מי שכנראה לא נסע בה בזמן האחרון הוא רן שדמי, בכיר במשרד התחבורה, שנדרש להגיע ביום שני לדיון של ועדת הכלכלה. לתדהמת הנוכחים הוא טען כי הרכבת הקלה בירושלים לא עמוסה ואין צורך להגביל את מספר הנוסעים בה.
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, טען שהיתה דווקא כוונה להגביל את פעילות הרכבת הקלה, אך התברר שזה לא מעשי.
חברת הכנסת אסנת מארק שאלה איך יהיה אפשר להוריד תחלואה אם דווקא בירושלים, שבה הכי הרבה חולים בישראל, אין שום הגבלה. היא גם הציעה להשבית לחלוטין את אמצעי התחבורה הזה, ובתגובה התחייב מנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה, שהתפוסה לא תעלה על 60% באמצעות מנגנון שמאפשר לרכבת לדלג על תחנות עמוסות.
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים
