יוצרי קולנוע וטלוויזיה ירושלמים דורשים לדעת לאן הולך הכסף הרב שאמור לעודד יצירה של סרטים וסדרות בבירה, במסגרת "המיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים". בצעד חריג, לכיכר ספרא הוגשה לאחרונה בקשה על פי חוק חופש המידע, בניסיון לברר איך בדיוק הושקע הכסף הרב שהממשלה והרשות המקומית הזרימו, במטרה לשים את העיר על מפת הקולנוע והטלוויזיה.
בשנת 2008 הוחלט להקים גוף ייחודי בשם "המיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים". מטרות הגוף, כפי שנקבעו לאחר הקמתו הן "טיפול עכשווי בדימוי של ירושלים באמצעות סרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה שעלילתן מתרחשת בירושלים ופיתוח התעשייה בעיר". הגוף שהוקם ביוזמת "הרשות לפיתוח ירושלים" ו"קרן ירושלים", נמצא בשליטה של עיריית ירושלים. מאז הקמת המיזם הועברו אליו שנה אחר שנה מיליוני, ולעיתים גם עשרות מיליוני שקלים.
רק כדי לסבר את האוזן, בתחילת 2014 הממשלה הקציבה 22 מיליון שקל לצורך עידוד וקידום של תעשיית הקולנוע בירושלים. ואולם כעבור חודשיים בלבד הממשלה החליטה שזה לא מספיק והקצתה עבור מטרה זו עוד 33 מיליון שקלים.
יצוין כי באתר האינטרנט של המיזם, נכתב בין היתר כי ב-2023 הם תמכו בהפקת הסרט "מלך החגיגת" ובדרמה "בני מצווה", וב-2022 קיבלו סיוע הסרטים "הנפש הטובה" ו"השתיקה". ב-2020, בעיצומה של מגיפת הקורונה, המיזם לקולנוע הודיע על השקת מסלול חדש לפיתוח סדרות טלוויזיה ורשת עלילתיות או תיעודיות והבטיח כי פרויקטים מתאימים לפיתוח יזכו ללווי מקצועי של כשישה חודשים.
אלא שחלק מהעוסקים בתחום טוענים כי המיזם לא עומד ביעדים שנקבעו לפעילותו וכי בדיקה של הסרטים שזכו לתמיכתו מעלה כי בחלק לא מבוטל מהמקרים ישנה העדפה ליוצרים מוכרים ומפורסמים ולא ירושלמים. בנוסף, בחלק מהמקרים הסרטים כמעט ולא מראים את ירושלים, על אף שאחת מהדרישות היא שרוב הסרט יתרחש בעיר. חלק גדול מעלילת סרטו של היוצר המוכר שמי זרחין "המילים הטובות" למשל מתרחשת בכלל בצרפת. מעל הכל, מעיבה לטענת המלינים, התחושה שהאופן בו מנתבים אנשי המיזם את התקציבים איננו שקוף.
לאחרונה שיגרה נגה בריינס, מנכ"לית איגוד העורכים – איגוד מקצועות הפוסט בישראל, פנייה זועמת אל מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, אייל חיימובסקי. לדבריה, תעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית נמצאת במצב קשה בעקבות המלחמה ולכן היא מבקשת בין היתר לקבל לידיה את הדוחות הכספיים של הרשות. "בדוחות הכספיים של שנת 2022 של הרשות לפיתוח ירושלים מצוין כי המיזם קיבל כ-16 מיליון שקלים בשנת 2022 ו-10 מיליון שקלים בשנת 2021, כתקציביהם של כעשרה סרטים עלילתיים או כארבעים סרטים דוקומנטריים לפחות", כתבה בפנייתה. "מאתר המיזם אני מתקשה לראות היכן הכסף הזה נמצא. למרות שעמוד הפייסבוק של המיזם מלא סדנאות ואירועים, הוא דל בקולות קוראים". בריינס הדגישה שזו לא הפעם הראשונה, אלא השנייה שבה היא פונה ומבקשת את הדוחות. לדבריה פגישה עם הנהלת המיזם בתחילת 2023 לא נשאה פרי.
"בבקשת חופש המידע ששלחנו יחד עם עמותת הצלחה לקידום חברה הוגנת (ע״ר), וכאמור לא נענתה", כתבה בריינס, "ביקשנו לדעת כיצד נבחרים הפרויקטים להפקה, כיצד מחולק התקציב ביניהם, מי הם הלקטורים, בכמה מתוקצב כל פרויקט ומהן עלויות כוח האדם של המיזם, מידע שקוף וזמין לציבור בכל אתר של קרן קולנוע אחרת בארץ, אך לא באתר המיזם. קרנות הקולנוע גם נדרשות לעמוד בהגבלות על שכר מנהלים והוצאות הנהלה וכלליות... אנו מבקשים כי בעתיד תקציבי המיזם יופנו להפקה בלבד, באופן שקוף, בהליך הוגן שוויוני ומוסדר. נזכיר כי 'מטרות העל של המיזם הן טיפול עכשווי בדימוי של ירושלים באמצעות סרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה שעלילתן מתרחשת בירושלים ופיתוח התעשייה בעיר'.
"כרגע המיזם עוסק בסדנאות ותמיכה בסדרות רשת", טענה במכתבה, "מרחק רב ממטרות העל שלו, בטח עבור התקציב המפורט בדוח הכספי של הרשות. יש לתהות מה הטעם בסדנאות, אם ליוצרים הירושלמים המשתתפים בהן אין אופק תעסוקתי כי הקרן ממעטת להשקיע בהפקה וכשהיא עושה זאת, היא אינה חושפת מדוע ואיך".
בורחים לתל אביב
על השאלה כיצד אמורים בתי הספר לקולנוע להסתייע במיזם, אמרה בריינס ל"ידיעות ירושלים": "המיזם אמור להשאיר אותם בעיר ולכן הוא קם. בפועל המיזם לא עושה את תפקידו והמוחות היצירתיים בורחים לתל אביב.
"המיזם אמור לתרום לפיתוח העסקי בעיר ולתעשייה בריאה ולהביא השקעות מחו"ל, אבל להבדיל מקרנות קולנוע אחרות שהן מתוקף משרד התרבות וחוק הקולנוע, הרשות לפיתוח הקרן בירושלים מעבירה כסף למיזם והמיזם אמור לחלק כסף ולתמוך הפקות.
"אף אחד לא יודע איך הם עושים את זה, במי הם תומכים, מה הם עושים שם", זועמת בריינס. "אנחנו אפילו לא יודעים כמה עובדים יש שם - אין שקיפות, אין דוחות, אין קולות קוראים. איפה הכסף? המצב הנוכחי בתעשייה הוא גרוע כי יש מיתון בגלל המלחמה גופי השידור משדרים חדשות ולא משדרים את הסרטים וההפקות נעצרו".
(פרסומת של המיזם לקולנוע וטלוויזיה)
גורם בכיר בענף, שחושש להזדהות בשמו, אמר השבוע: "לאורך שנים לא היה ברור לגמרי איפה שמו את הכספים אבל כן היתה ההשקעה בקולנוע, ומשם השם ה'מיזם הירושלמי לקולנוע וטלויזיה'. למרות שראיתי על פניו שיש גיוסי כספים אני לא יודע לאן הכסף הופנה. לפני שנתיים הם החליטו שהם לא רוצים להשקיע בקולנוע, אלא רק בטלוויזיה. הם עשו מהלך אסטרטגי והגיעו למסקנה שלא רואים את ירושלים. למיטב ידיעתנו הם לא משקיעים מספיק בטלוויזיה״.
"הם המיתו את התחום, אלא אם מישהו צריך ספציפית בסרט שלו, אף אחד לא עולה לירושלים לצלם", טוען הגורם. "לנסוע לירושלים זה עולה כסף כי צריך להסיע צוותים וציוד. אם מעודדים יש אינטרס כלכלי, גם אם ירושלים היא לא חלק מהסרט, אבל ברגע שלא מעודדים את זה אין כדאיות כלכלית להגיע לירושלים. אז לא מגיעים לצלם בירושלים, והעיר מפסידה כסף".
יוצר בכיר אחר אמר: "בשנים הראשונות המיזם נתן תמיכה לסרטים ואז לאט לאט התחיל להביא יוצרים מחוץ לעיר, שיביאו את התסריטים לתוך ירושלים והם יצלמו בעיר, וישתמשו בכספי תמיכה של המיזם כך המיזם חטא פעמיים – לא תמך ביוצרים ירושלים, ולא תמך בסיפורים ירושלים, אלא סיפורים שיכולים להתרחש בכל מקום בארץ והיו בירושלים".
יצוין, כי לפני ב-2021 הושקה סדרת הטלוויזיה עטורת השבחים "מלכת היופי של ירושלים". את הדרמה שנחשבת לאחת היקרות והמושקעות בתולדות הטלוויזיה בישראל, ביים עודד דוידוף הירושלמי. כפי שניתן להבין משם הסדרה, היא עוסקת בירושלים, אולם כפי שחשף "ידיעות ירושלים" הסדרה הפופולרית של חברת הלווין "יס" צולמה בעיקר בצפת, לאחר שלטענת ההפקה היא קיבלה 'כתף קרה' מכיוון כיכר ספרא.
גורם בכיר בהפקה נשאל בשעתו מדוע חלק הארי של הצילומים לא בוצעו בירושלים והשיב "זה לא שהיה סירוב. בצילומי ההשלמה שכללו נוף ירושלמי, ראש העירייה משה ליאון אפילו הגיע לסט, פירגן ורקד, אבל בניגוד ליחס בבירה, בעיריית צפת קיבלו את הפרויקט בזרועות פתוחות".
פתרון: קרן ירושלמית
גם מנכ"ל פורום יוצרי הקולנוע בירושלים, אורן רייך, חושב שיש מקום לשיפור, "פורום יוצרי הקולנוע בירושלים הוקם ב-2016 כדי לקדם את פרנסתם של קרוב של כ-600 יוצרי קולנוע החיים בירושלים. אנחנו נמצאים שנים בקשר עם המיזם לקולנוע בכדי להסיט את התקציבים שלו לטובת היצירה והיוצרים הירושלמים אך לצערנו עם הצלחה קטנה מאוד. הפורום עמל בשנה האחרונה יחד עם ראש העירייה משה ליאון וביחד עם סגנו יוסי חביליו על פתיחת קרן קולנוע אזורית בירושלים שתמומן דרך משרד התרבות. קרן כזאת היא הדרך הנכונה לייצר בירושלים תעשיית קולנוע עשירה ותוססת, המבוססת על מאות היוצרים המעולים החיים בה".
על כך אומר גורם ותיק בתעשיית הקולנוע בירושלים: "המיזם לקולנוע בירושלים הוא שערורייה. הקימו אותו ב-2008 עם הבטחות גדולות להקים תעשיית קולנוע בירושלים אבל בפועל רוב הכספים שלו הלכו לתעשיית הקולנוע בתל אביב. בהערכה גסה תקציב המיזם הוא 100-150 מיליון שקל, כך שיוצא שירושלים מפרנסת כבר 15 שנה את תעשיית הקולנוע בתל אביב מכספים שאמורים היו לפתח את ירושלים. אפילו על הסרט 'מכתב לחזיר' שהגיע לאוסקר ושביימה יוצרת ירושלמית מוכשרת (טל קנטור - מש"מ), המיזם לא השקיע כלום, למרות שהאג'נדה המוצהרת שלו היתה בין השאר "הקמת תעשיית אנימציה בירושלים". במקום זה נשפכו מיליונים על סרט האנימציה של ארי פולמן 'איפה אנה פרנק?', ובאולפני אנימציה ותלת מימד תל אביבים, שעזבו את ירושלים כשהמיזם הפסיק להזרים להם כספים.
"המדיניות של המיזם הייתה תמיד ש'אין בירושלים מספיק יוצרים מוכשרים' ולכן נעביר את כל הכסף לתל-אביבים שיעשו סרטים על ירושלים. בפועל מנהלי המיזם קיבעו את התפיסה שירושלים היא סוג של עיירת פריפריה קטנטנה שאין לה מספיק יוצרים משלה, לכן צריך לייבא הכל מתל אביב. אחר כך בעירייה מייללים שאנשים עוזבים את העיר. למה שמישהו יישאר בעיר שחושבת שהוא לא מספיק טוב רק בגלל שהוא ירושלמי? כל הדברים האלה נאמרו למנהלים במשך שנים, אבל אין עם מי לדבר. אפילו לאן הלכו הכספים של המיזם אי אפשר לדעת כי המידע הזה לא מפורסם אף פעם. הגיע הזמן שמישהו יעצור את הפארסה הזו".
יצוין כי בעירייה בחרו שלא להשיב על שאלות בנושא אלא להפנות אותן להרל"י ושם בחרו שלא לענות למשל על הסירוב לחשוף מידע, מדוע יש סרטים ירושלמים שלא נתמכו ואיך יש יצירות שזכו לתמיכה למרות שהן לא קשורות לעיר. מהרל"י נמסר: "משרד ירושלים ומסורת ישראל ביטל את תמיכתו במיזם לקולנוע בירושלים על כן אין כרגע תקציב חלופי למיזם".
במשרד לירושלים ומסורת ישראל נמסר: "המשרד רואה חשיבות רבה בקידום הקולנוע והטלוויזיה בירושלים, במסגרת התכנית לפיתוח מנועי צמיחה כלכליים לעיר, אשר המשרד מבצע בשותפות עם הרל"י. לכן, אושרה על ידינו להרל"י מסגרת תקציב של 3.5 מיליון שקל לצורך זה. תכנית עבודה מפורטת מגובשת בימים אלה על ידי הרל"י. ככל שיעלה הצורך בעתיד להרחיב את התקצוב לנושא, נדון בו בחיוב".
לאור תגובת משרד ירושלים ומסורת נמסר מהרל"י: "תוכניות עבודה נשלחו במהלך השנה האחרונה מספר פעמים למשרד ירושלים ומסורת ישראל והן לא אושרו".
