פרופסור שרון ענב, מנהלת מחלקת טיפול נמרץ כירורגי בבית החולים שערי צדק, פרסמה אתמול( א') פוסט בחשבון הפייסבוק הפרטי שלה, שבו הזהירה מהתפשטות הקורונה וקראה לישראלים להתעורר לפני שיהיה מאוחר.
"מי שמכיר אותי יודע שתמיד יש לי מה לומר. איני יכולה עוד לשתוק. היום, בבתי הכנסת קוראים את סיפור העקידה. העקידה הוא סיפור על הקרבה. ויש בארץ הזו כרגע שתי קבוצות של אנשים שהעליתם כולכם על המזבח, אך בשונה מאברהם אינכם מסירים מגרונם את הסכין.
"בואו נדבר תחילה על הזקנים והחולים. אז אתם חושבים שלהקריב אותם זה בסדר. כן, שמעתי על דרוויניזם. האמת שקראתי את כל כתביו. דרווין כתב על survival of the fittest אבל התהליך שהוא תיאר הוא שנים של דילול גנטי טבעי ופסיבי. לא תהליך של השמדה אקטיבית, ביודעין.
עוד בחדשות:
"הגישה הזו של 'אני ובלתי אין' לא מתוארת בספרים של דרווין. לא סתם חברות אנושיות נמנעו מלהשמיד את הקשישים למרות שדבר זה תיאורטית היה מאפשר לצעירים 'לחיות יותר טוב'. זה מעולם לא קרה כי זה לא באמת יותר טוב. זקני השבט היו והם גם היום הגוף הממתן, המלמד והמוביל. לא הזקנים המתלהמים על המסכים אלא אלו שיושבים בבית וחוששים לדבר. הם חוששים מכם, מהצעירים. אם קשיש התנדב למות (כמו בקרב האסקימוסים) זו בחירתו. אבל מי שמכם להחליט עבורו?
"רבותיי, תאמינו לי שקשה לשבת מול משפחות שבחרו (ביודעין או שלא) להקריב את זקני שבטם ואחר כך שואלות ממה הם מתו. וזה יכול לקרות לכל אחד. גם לכם. גם לאמא/סבתא שלכם וגם לאבא/סבא שלכם. זה קורה כאן ועכשיו. מה באמת יותר חשוב –אחריות כלפי החלש ממך או בילוי בבית קפה?".
בפוסט היא מסבירה כי ישנם יותר משפחות אבלות ממלחמת לבנון השנייה: "יש בארץ כרגע יותר משפחות מתאבלות מאשר מספר המשפחות המתאבלות בגלל מלחמת שלום הגליל ומלחמת לבנון השנייה גם יחד, ואנחנו בדרך ליום כיפור. גם מספר החולים לא יותר קטן ממספר הפצועים במלחמות. יש למעלה מ-4,000 אנשים סימפטומטיים. לא כולם 'היו צריכים' למות. יש אנשים צעירים ממני מונשמים ועל מכונת לב ריאה. יש גם בריאים ממני. ואני די חושבת שיש לי עדיין תרומה לחברה ולכם.
בפוסט היא מספרת על הרגשת הזלזול שלה מהאזרחים: "מה שאני וחבריי בחזית כן מקבלים זה זלזול מכם. כל שעה, כל יום. זלזול בחיי אדם. זלזול כלפי ערך החיים. זלזול כלפי הזולת. ויותר מכך - זלזול כלפי הצוותים הרפואיים המשקיעים ימים כלילות, מתפרקים חדשות לבקרים ובוכים בפינות חשוכות. צוותים המתחננים שתקשיבו להם. אנשים הנמצאים בחזית המלחמה הזו. כי זו מלחמה - שלא תטעו לחשוב אחרת. אין לנו עובדים ואין לנו גם זמן לאולפנים ולראיונות. את מי שאתם אמורים לשמוע אתם לא שומעים. ובעיקר אינכם שומעים או רואים את מי שבשטח".
ומה דעתה על הסגר? "האמת – מעט מידי מאוחד מידי. ובזה לא רק הממשלה אשמה. די עם ההאשמות. ובעיקר די להאשים את האחר. מי שרוצה לשפר חייב להסתכל על עצמו בראש ובראשונה. זה אשמת כולנו. כל מי שלא הבין שאנחנו עכשיו בקרב הישרדות. שיש לנו מטרה משותפת לא להיות מדינה שחיה עם אות קין על כך שהקריבה את זקניה. מדינה שהפכה למלאה בנכים צעירים - חולים שיסבלו ממחלת ריאות כרונית אולי במשך שנים - שאותם כולנו נממן. מדינה מלאה בחולים שאנחנו אפילו לא יודעים מהם - הסיבוכים הנוספים לטווח ארוך שאותם נגלה בעתיד".
בסיום הפוסט היא מבקשת: "הסירו את הסכין מצווארנו. תנהגו באחריות. דתיים, חילוניים, עצמאים, אמנים, אנטי-ביביסטים ואלו שבעדו. היו כל ישראל ערבים זה לזה".
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים
