תושב ירושלים, ערירי כבן 60 עם בעיות בהבנת הסביבה (על פי הגדרת בית המשפט) ובעיות בהבנת השפה העברית, ביקש לרכוש מרשת 'סלקום' מכשיר סלולורי ״טיפש״ ובסיסי בעלות נמוכה זאת כיוון שהוא משתכר במשכרות חודשית של 3,500 שקלים בלבד וכי אין לו צורך במכשיר מתקדם. אלא שהרכישה התמימה הסתיימה עם ציוד סלולרי שנמכר לו בשווי של 45 אלף שקלים הכולל בין השאר 8 קווי טלפונים שונים ותשלום חודשי קבוע של 1,250 שקלים. בפסק דין חריג בחומרתו, קבע השופט דניאל דמביץ כי 'סלקום' עשקה את הלקוח וניצלה את מצבו הרפואי. "סיפור המעשה הוא, בתמצית שיווק אינסוף מוצרים ושירותים לתובע על ידי הנתבעת, בין בעושק ובין ללא ידיעתו כלל", כתב השופט שביטל את כלל העסקאות והורה כי החברה תפצה אותו באלפי שקלים.
תחילתו של הסיפור בחודש מרץ 2019, אז הגיע הלקוח לאחת מחנויות הרשת על מנת לרכוש מכשיר טלפון במקום המכשיר הפשוט שאבד לו. נציג המכירות טען כי אותו מכשיר "אינו משווק" וכך שידל את הלקוח לרכוש מכשיר חכם בעלות חודשית של 300 שקלים ל-36 חודשים.
נציג המכירות, שזיהה טרף קל, סיפר ללקוח כי מגיע לו גם אוזניות וטאבלט. כעבור חודש הופתע הלקוח כי הוא 'סלקום' גבתה מחשבונו סך של 950 שקלים. מעבר על החשבונית חשף כי הלקוח חויב בשלל מוצרי סלולר שכלל לא היה זקוק להם: קו טלפון ומכשיר מדגם NOK 3310 בעלות כוללת של 1,080 שקלים, טאבלט, שעון MIRA, כרטיס זיכרון ואוזניות בעלות כוללת של 3,708, שני מכשירים מדגם XMI GO בעלות של 1,440, מכשיר מדגם SAM A10 וטאבלט MIO ושעון חכם בעלות של 2,340 ועוד מספר טאבלטים שעונים חכמים ומקרן קול.
״סלקום בדתה עסקאות שלא היו כלל״
לאחר שסלקום סירבה לבטל את העסקאות, הגיב הלקוח בתביעה קטנה נגד החברה. במהלך הדיונים עבר השופט דמביץ על עמודי החוזה עם החברה שם הופתע לגלות כי חתימת הלקוח כלל לא מופיעה במקומות המסומנים, ובכך כתב: "גולת הכותרת: באף לא אחד מ-55 עמודי החוזים, אין חתימה של התובע. בחלקם אין חתימה כלל במקום שנועד לחתימת הלקוח. בחלקם יש סתם קו, עיגול או שרבוט".
עוד הוסיף השופט בפסק הדין: "מדובר בסדרת 'עסקאות' מופלאה המייחסת לתובע החזקת שמונה קווים וצריכה מוגברת-עד-סיטואנית- של מוצרי טכנולוגיה. אין כל הלימה בין התובע, מיהותו ויכולתו, לבין סדרת העסקאות שיוחסה לו על ידי הנתבעת על לא עוול בכפו. על פני שנה וחצי גבתה הנתבעת מהתובע לא פחות מ-15,984 אלף שקלים. שיעור החיוב החודשי של התובע נסק מ-150 בתחילת התקופה אל יותר מ-1,250 שקלים״.
"בית המשפט קובע כי הנתבעת בדתה עסקאות שלא היו כלל. בנוסף, הנתבעת, באמצעות שלוחיה, שיווקה לתובע מוצרים ועסקאות בהן לא חפץ ותוך שהיא ניצלה את מצוקתו הניכרת. הנתבעת אילצה את התובע להתקשר עימה בעסקאות מורכבות הכוללות מכר של מוצרים לא נחוצים, תוך הונאתו ועל יסוד טענה שאין אפשרות לרכוש רק את המוצר הנחוץ לו, וזאת בידיעה שאין זו האמת. שליחי הנתבעת ניצלו את מצוקתו של התובע, הוסיפו חטא על פשע והפנו אותו למכור בסכומים זעומים ציוד שמכרו לו מבלי שהיה זקוק לו מלכתחילה".
בהמשך פסק הדין קבע השופט כי חברת סלקום ניצלה את הלקוח: "סבורני כי מדובר במקרה חריג ביותר בו הולך התובע שולל לאורך חודשים על גבי חודשים תוך ניצול חולשתו הניכרת. עשקו את הנתבע, זקפו לחובתו ציודים מציודים שונים, ללא כל קשר למציאות ובוודאי שללא צורך או חפץ כלשהו של התובע בהם. עתותיו וחירותו של התובע נרמסו תחת תעלולים שבצעו נציגי הנתבעת באמצעות נתוני התובע שנמצאו בידיהם. התובע הובל במבוך שהגו עבורו נציגי הנתבעת )ולמצער הנציג ששמו נתנאל קוריאט( אשר ברצותם הגדילו את סכומי החיוב וברצותם "הרפו" קמעה את חבל הגבייה ו"סייעו" לתובע לשלם מעט פחות במסגרת התקשרויות שלא היה צד להן."
השופט קבע כי 'סלקום' תשיב ללקוח סך 11,622 שקלים ו-8 אלף שקלים בגין נזקים עקיפים וכלכלים וכי כל העסקאות שנכרתו בין הצדדים בטלות ללא חובת השבה.
סלקום: ״המקרה אינו משקף את אופן התנהלותנו"
מחברת 'סלקום' נמסר בתגובה לפניית mynet: "צר לנו על המקרה, אשר אינו משקף את אופן התנהלות החברה ואת המאמצים האדירים המושקעים על ידה. לפני למעלה משנה הוספו אמצעי בקרה נוספים כך שבמרבית עסקאות מכר הציוד, נדרש הלקוח לאשר את העיסקה גם במסרון וגם בשיחה טלפונית המתבצעת על ידי מבקר איכות מכר, אשר מוודא כי ללקוח נמסרו פרטי העסקה וכי הם מקובלים על הלקוח".
