ועדת יקירות ויקירי העיר ירושלים, בראשות השופט בדימוס דוד חשין, בחרה את 12 יקירי העיר ירושלים לשנת תשפ"ב. את העיטור המיוחד יקבלו אנשי מפתח אשר תרמו לעיר בצורה יוצאת דופן, כל אחת ואחד בתחומם. הרשימה תובא לאישור מועצת העיר ירושלים בישיבתה הקרובה, ביום חמישי הבא ה-27.1. אלו הזוכים והזוכות:
מרים בן דוד
מרים בן דוד (81) נולדה בירושלים בשנת 1941, חונכה בניו יורק וחזרה ארצה ב-1969. בן דוד סיימה תואר באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (U.C.L.A) ובמגוון קורסים מגוונים בהכשרה של הנחיית הורים, גישור קהילתי, והדריכה שנים רבות בהתנדבות תיירים במגדל דוד ועוד. שנים רבות מתנדבת בארגונים שונים וברבים מהם היא פעילה במקביל וזכתה באות הנשיא למתנדב.
"העיטור ניתן לגברת בן דוד על פעילות התנדבותית מגוונת במכון פוע"ה וליווי משפחות שכולות. על סיוע בהתנדבות בהתאמת משפחות לאימוץ בעמותת 'אמציה'. בנוסף, על פועלה כמייעצת ומגשרת בין שכנים במחלקת שי"ל בעיריית ירושלים", נמסר מהעירייה.
פרופסור משה בר אשר
פרופ' בר אשר נולד במרוקו בשנת 1939, ועלה ארצה במסגרת עליית הנוער. הוא התגורר במוסררה, שירת בהסדר למורי ספר בחיל השריון, פרופ' אמריטוס וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כמו כן הוא מילא תפקידים אקדמיים רבים באקדמיה ללשון העברית, ערך 20 שנה את כתב העת המדעי של האקדמיה (לשוננו), חתן פרס ישראל בחקר הלשון העברית ובחקר לשונות היהודים, חתן פרס רוטשילד וחתן פרס אמ"ת. בנוסף, פרסם כ-18 ספרים ומאות מאמרים מדעיים, חבר הדירקטוריון של מוסד ביאליק ויושב ראש ועדת ההיגוי של המרכז העולמי של יהדות צפון אפריקה בירושלים. בר אשר הוא גם ממקימי היישוב פסגות ביהודה ושומרון, היה פעיל בארגונים שונים – מוזיאון ישראל, מליאת רשות השידור, המועצה לאומניות ועוד.
"העיטור ניתן לפרופסור בר-אשר על פתיחתה של האקדמיה ללשון עברית לציבור ולקהלים רבים בזמן כהונתו כנשיא האקדמיה. על פועלו להנגשת השפה העברית ולחקר תולדותיה. בנוסף, על התנדבותו במתן הרצאות בפני ציבוריים מגוונים והקמת משכן חדש ללשון העברית בירושלים", נמסר מהעירייה.
דניאל גולן
גולן נולדה בשנת 1953, לימדה שנים רבות במכללת בית וגן ובאולפנה ע"ש וינגרטן. הייתה שותפה לפיתוח הרובע היהודי ובחברת פרזות ועזרה למשפחות ירושלמיות. אשת חב"ד, מייסדת המוסד העולמית לאישה היהודית "אור חיה" ועומדת בראשו, בעלת שני תארי מוסמך מהפקולטה לחקלאות ובית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. ב-1978 חזרה בתשובה. בנוסף, היא היתה הייתה מורה בבית הספר חורב במשך 20 שנה. ב-1989 הקימה את המרכז העולמי לאישה היהודייה – אור חיה, הייתה גם דירקטורית בחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי ומ-2012 היא בעלים ומנכ"ל של חברת L.A.Face.
"העיטור ניתן לגולן על יוזמה והקמת מרכז תרבותי-חברתי-תורני להעצמת נשים 'אור חיה'. בנוסף, על פעילותה בסיוע לעמותות ועולות חדשות. נוסף על כך, על פעילותה לפיתוח הרובע היהודי ומתן סיוע למשפחות ירושלמיות רבות במגוון דרכים", נמסר מהעירייה
אריה ויסמן
ויסמן נולד עם קום המדינה בשנת 1948, שירת ביחידת מודיעין מובחרת, למד בגרמניה הנדסת עץ והצטרף לעסק המשפחתי שהקים אביו בשנת 1932 בירושלים. ויסמן דור שני לתעשיית הרהיטים שהחל בה אביו, ליאו ויסמן. ייצר רהיטים למשרדי ממשלה, לבתי חולים, לאוניברסיטה המורמונית ולמוסדות אחרים בירושלים (בית הנשיא, שולחן הישיבות של הממשלה ועוד) וכן לשגרירויות של ישראל בעולם ובבתי השגרירים. תכנן את בית ויסמן בירושלים. רכש את מותגי הרהיטים שמרת הזורע ורהיטי עין חרוד. היום מנכ"ל קבוצת ויסמן. שימש דירקטור במשכן המלאכה בירושלים. זוכה פרס יקיר התעשייה. החברה שבבעלותו מעניקה סיוע למשפחות נזקקות, כולל לעולים חדשים מאתיופיה בעת העלייה הגדולה בשנת 1991. תומך בקהילה – קבוצת הפועל ירושלים, ידידי בית הנוער בית נחמיה ועוד.
"העיטור ניתן לויסמן על תרומתו לקהילה ותמיכתו במוסדות וארגונים ירושלמים ביניהם; הפועל י-ם, מרכז שלווה ונוספים. בנוסף, על מתן עזרה וסעד ליחידים במצוקה ביניהם קבוצות עולים חדשים, משפחות במצוקה, דיירי מעון 'נופים' ונוספים", נמס מהעירייה.
חיים זקן
זקן נולד בשנת 1943 בעיר זאכו בעיראק ועלה לארץ ב-1951 וגר במעברת תלפיות. התגייס לצנחנים ושירת במלחמות ישראל – ששת הימים, יוה"כ ושלום הגליל. בתום שירותו הסדיר פתח חנות בשר ולאחר שש שנים החליט לעסוק בתחום הבנייה. החברה שהקים בנתה אלפי יחידות דיור בכל רחבי הארץ – וגם בשכונות ירושלים, בהן הרב חומה, גבעת משואה, גילה ועוד. היה חבר הנהלת ארגון בוני ירושלים הסביבה. ב-2014 נבחר לסגן יו"ר הארגון. קיבל תואר רב קבלן. החברה בבעלותו תורמת מדי שנים לארגונים רבים, בהם: איחוד הצלה, קו לחיים, אור מנחם, אור ירוק, ארגון שלווה, בית התבשיל.
"העיטור ניתן לזקן על תרומתו רבת השנים לבניין ירושלים, ביניהן שכונות הר חומה, גבעת משואה, גילה ושכונות נוספות. על חברותו בהנהלת ארגון בוני ירושלים והסביבה. בנוסף, על תרומתו לארגוני הצלה, צדקה וחסד", נמסר מהעירייה.
הרב אברהם ישראלי גליס
הרב גליס נולד בירושלים ב-1951, דור עשירי בעיר. גליס מספר את סיפורה של ירושלים של פעם ברדיו ובטלוויזיה ובהרצאות, פרסם ספרים, בהם ספר על ירושלים בתלת ממד, ומופיע בפני קהלים מגוונים: דתיים, חרדים, חילונים ובני דתות אחרות. הקים את השלוחה החרדית בבית הספר מעלה והיה חבר מועצת הקולנוע. בנוסף הוא הקים בירושלים את החממה ליוצרים ואומנים חרדים. פעיל בעמותות רבות בירושלים. אינו משתייך לאף זרם ומסייע לחילונים רבים. לאחרונה ראה אור ספרו "האיש שלנו בירושלים".
"העיטור ניתן לרב גליס על פעילותו להעלאת שמה של העיר ירושלים בארץ ובעולם, על פעילותו הרבה למען העיר באמצעות סיפורים, הרצאות, פרלמנטים, מפגשים עם חיילים ועוד. בנוסף, על היותו גשר בין הציבור החרדי לחילוני, העלאת קרנו של הקולנוע החרדי והתנדבותו במספר ארגונים ירושלמים", נמסר מהעירייה.
ד"ר ליפשיץ יצחק
ד"ר יצחק נולד בחיפה ב-1951, שירת ביחידה מסווגת של חיל האוויר ולמד רפואה בבית הספר לרפואה בירושלים. היה רופא משפחה ביישובי חבל עדולם. סיים התמחות ברפואת משפחה והיה רופא בניידת טיפול נמרץ במד"א. 40 שנה היה רופא משפחה בשכונת קרית היובל. ב-1987 התמנה לרופא של הכנסת (שימש בתפקיד עד 2019). ב-2015 התמנה גם לרופאו האישי של נשיא המדינה. פרסם מאמרים רבים בנושא איתור מוקדם של מחלות. זכה לפרסים ולעיטורים רבים מאוד. נפגע במהלך עבודתו ומרותק לכיסא גלגלים, אבל ממשיך ליזום פרויקטים למען החברה בשכונת קטמון שבה מתגורר.
"העיטור ניתן לד"ר ליפשיץ על עבודתו המסורה כרופא משפחה בשכונות רבות בירושלים ועיסוק מגוון באוכלוסיות מצוקה, קשישים, עולים חדשים וניצולי שואה. כן, על תרומתו לקהילה באמצעות פעילות מגוונת לקידום הבריאות. בנוסף, על כהונתו כרופא הכנסת ועל קידום יוזמות למען החברה בשכונת קטמון", נמסר מהעירייה.
הרב מדינה אליהו
הרב אליהו נולד בקזבלנקה ב-1944. לאחר פחות מ-20 שנה, ב-1960 עבר עם משפחתו לצרפת ושנה אחר כך עלה לישראל. הרב למד בישיבת פורת יוסף בשכונת קטמון ובשנת 1970 עבר עם אשתו להתגורר ברובע היהודי ולמד בישיבת המקובלים בית אל. הרב משמש רב ושליח ציבור של בתי הכנסת הספרדים ברובע ומוסר שיעורי תורה בהתנדבות. שימש גם שוחט בבית המטבחיים בירושלים וכן סופר סת"ם, מלמד חזנות. מחזיק ומפעיל כולל אברכם, כתר דוד, ברובע היהודי.
"העיטור ניתן לרב מדינה על פעילותו בניהול חיי הדת ברובע היהודי, הקמה והפעלה של מפעלי חסד ביניהם גמ"ח למשפחות ירושלמיות במצוקה. בנוסף, על פועלו בהתנדבות להנחלת מורשת ישראל על ידי העברת שיעורים בבתי מדרש ברובע היהודי ולעולים חדשים בשכונת בית וגן", נמסר מהעירייה על פועלו.
השופטת מרים נאור
השופטת מרים נאור נולדה בשנת 1947 ולמדה משפטים בעיר. היא עבדה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה והייתה סגנית בכירה לפרקליט המדינה. ב-1980 מונתה לשופטת בבית משפט השלום, ב-1989 – לשופטת בבית המשפט המחוזי, וב-2001 לשופטת בבית המשפט העליון. בשנת 2015 התמנתה לנשיאת בית המשפט עד לפרישתה בשנת 2017. כיום מכהנת כנשיאת בית הדין הציוני העליון של ההסתדרות הציונית העולמית, חברת מועצת המנהלים של המכון למדיניות העם היסודי ועומדת בראש ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת האסון במירון.
"העיטור ניתן לשופטת מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, על פעילותה בתחום המשפט, על קידום דיאלוג חוקתי עם הכנסת תוך שמירה על איזונים ראויים בין הרשויות", נמסר.
עו"ד יהושע קרמר
עו"ד קרמר יהושע (שוקי) נולד בשנת 1946 ושירת כקצין מודיעין. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ועו"ד ונוטריון משנת ב-1972 המשרד קרמר-שפירא-שניידר. יו"ר בית הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין במחוז ירושלים. עומד בראש ההרכב הדן בתיקים ועד עצם היום הזה. כיהן בהתנדבות כיו"ר אגודת ידידי קבוצת הפועל ירושלים בכדורסל ויושב ראש אגודת הפועל ירושלים עד לתחילת שנות התשעים. סייע בגיוס תרומות ובהרחבת המועדון. כמו כן היה – בהתנדבות – היועץ המשפטי של אגודת הפועל למשך עשר שנים. נפגע בפיגוע דריסה בדרכו לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין – ורגלו הימנית נקטעה.
"העיטור ניתן לעו"ד קרמר על פעילותו כיו"ר בהתנדבות של אגודת ידידי קבוצת הפועל ירושלים בכדורסל, יו"ר בהתנדבות של אגודת הפועל ירושלים וכן יועץ משפטי של האגודה. בנוסף על פעילותו בהתנדבות בלשכת עורכי הדין, מראשוני המתנדבים בפרויקט "שכר מצווה", וכן פעילותו כיו"ר לשכת עורכי הדין בירושלים", נמסר מהעירייה.
גלילה רון פדר
הסופרת גלילה רון פדרנולדה בחיפה בשנת 1949 והחלה לכתוב מגיל תשע, למדה בבית הספר הריאלי ואת שירותה הצבאי עשתה בנח"ל. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובמקרא. סופרת ילדים ומבוגרים וכתבה כ-400 ספרים. כיום היא מתגוררת בשכונת בית הכרם.
"העיטור ניתן לגברת רון-פדר על תרומתה לתחום הספרות בישראל. על פעילותה הספרותית של גברת רון-פדר בתחום ספרות הילדים הישראלית והשראה לכותבים ולכותבות. קצרה היריעה מלמנות את קורפוס ספריה, בהם: "אל עצמי", "סודי בהחלט", "בחינת בגרות", "נאדיה", "כמעט אבוד", "סוף הקיץ", "מסטול", סדרת ספרי "ג'ינגי" ועוד רבים. בנוסף, על כך שרון-פדר מהווה מקור השראה לכתיבה יצירתית בקרב ילדות וילדים דרכם לומדים רבים מהם על ההיסטוריה של העם היהודי ועל מדינת ישראל, מדעים ונושאים נוספים", נמסר מהעירייה.
נדים שיבאן
מר נדים שיבאן נולד בשנת 1951, הגיע לירושלים בשנת 1972 מכפר ראמה שבגליל ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1977 החל את תפקידיו באגף הרווחה בעירית ירושלים, בעל תואר במשפטים ובעבודה סוציאלית. היה מנהל מוזיאון האסלאם, התמחה מקצועית בעמותת כן לזקן, מנהל הפרויקטים של הקרן לירושלים ומילא תפקידים רבים באגף הרווחה בעיריית ירושלים: מנהל מחלקת השיקום, מנהל מחלקת תכנון ופיתוח שירותים סוציאליים ועוד. פעל בהתנדבות במספר ארגוני זכויות אדם.
"העיטור ניתן לשיבאן על הובלת תוכניות חינוכיות ותרבותיות לחיים של שיתוף בתחומים תרבותיים וחיזוק השיח בין הקהילות. על פעילות למען החלשים והנזקקים בעיר והתנדבות בתחומי רווחה, קידום זכויות חברתיות ושכונות העיר", נמסר מהעירייה .
האישים נבחרו ע" וועדה מקצועית בראשות השופט דוד חשין, והעיטור יוענק להם מידי ראש העיר, משה ליאון, על כך שהקרינו מאישיותם על העיר ותרמו תרומה ייחודית לירושלים. עיטור יקיר ירושלים מוענק ע"י ראש העיר ירושלים מאז שנת 1967.
ראש העירייה, משה ליאון הודה ליו"ר הועדה, השופט דוד חשין ולחברי הוועדה אשר בחרו את מקבלי העיטור וציין : "כבוד גדול הוא עבורי להעניק את פרס יקיר העיר ירושלים לאנשי העיר אשר פועלים במשך שנים רבות למען העיר ותרמו תרומה מהותית לבירת ישראל ולהאדרת שמה. יקירי ירושלים הם הפסיפס האנושי המאפיין את ייחודיותם של תושבי ירושלים".
