אחרי יותר מחודש וחצי מאז הושעה משידורי התכנית "עמידנה" ברדיו ירושלים, אלעד עמדי חזר היום (א') לשדר את תכניתו.
בתחילה נשמעה הקלטה כי התכנית לא תשודר ואז עמדי פתח ואמר: "מה העניינים? הכל בסדר? אתם לא יודעים כמה אני מתרגש, אתם רוצים לשמוע רגע את הלב שלי? לפני שנצא לדרך, התגעגעתי אני לא יודע כמה אנשים שומעים רדיו עכשיו? לא העליתי אפילו תמונה.
"לפני שנצא לדרך. אני רוצה לומר כמה מילים. במהלך החודש וחצי האחרון העולם השתנה, ואני צריך להתאים את עצמי לאותו עולם. אני מתאים את עצמי לעולם חדש למען עם ישראל למען אזרחי מדינת ישראל. התכנית של המדינה ברדיו ירושלים, שיהיה ברור לכולם גם הרדיו וגם אני נגד הסתה ואלימות מכל סוג שהיא. אני פה כדי לאחד את עם ישראל ולהגיד לכם שזה הכבוד הכי גדול לחזור. התגעגעתי אליכם בטירוף יש המון דברים שאני רוצה לומר אבל אסור לי. בנתיים אני אחכה שיעברו כמה דברים שהם מחוץ לענייני הרדיו. אני לא יכול לומר מילה על עניין המשפט שיש לי בהמשך. בטוח שלא כל המאזינים יודעים שחזרתי".
קראו גם:
אלעד עמדי: "זה הכבוד הכי גדול לחזור". צילום: שלומי כהן
לסיום הוא ביקש סליחה מהמאזינים: "אני רוצה לומר לכם סליחה שלא הייתי פה חודש וחצי, סליחה שלא ההייתי כאן ברגעים הקשים. סליחה שלא התחבקנו פה כל יום. עוד ימים אדירים יבואו לעם ישראל".
כזכור, ב-8 בפברואר, לאחר התבטאויות נגד נשיאת בית משפט העליון, השופטת אסתר חיות, הושעה השדר הירושלמי אלעד עמדי מתכניתו ברדיו ירושלים, בפעם השנייה. עמדי קרא בשידור חי לשר המשפטים לגרש את השופטת אסתר חיות ורמז לעשות זאת באמצעות נבוט. חיות נמנית בין סמלי המדינה ומאובטחת על ידי השב״כ. האירוע מתרחש חודש בלבד לאחר שהושעה מרדיו ירושלים בעקבות דברי שנאה שנשא נגד קבוצת הפועל ירושלים בכדורגל.
מספר ימים לאחר שהושעה בפעם השניה, פרסמנו ב-mynet ירושלים כי הוגשה תביעה ענק על סך 500 אלף שקלים הוגשה לבית המשפט השלום בירושלים בשם אוהדי הקבוצה נגד השדר הוותיק שמשדר בתחנה כבר 28 שנה, אלעד עמדי לאחר שהתבטא באופן חריף נגד האוהדים.
בכתב התביעה, טוענים אוהדי הקבוצה בפני עמדי: ״במשך דקות ארוכות האשמת את הפועל ירושלים ואוהדיה בשלל האשמות חמרות לפיהן במשחקי הפועל ירושלים, קבוצה קיצונית אנכריסטית וטרוריסטית, שהשתלטה כביכול על האצטדיון, שורפת את דגלי המדינה, דורכת עליהםֿ מסירה אותם ומכה את האודים אשר מבקשים להניף את דגל המדינה".
