החלות הכחולות, הקרואסונים המשולשים והמהפכה שמפחידה מאוד את הרבנות הירושלמית. רפורמה שמתכננת הממשלה החדשה עלולה לגרום לבעלי עסקים רבים בעיר לנטוש את ההשגחה המקומית המחמירה ולעבור לרבנות מכל עיר שירצו.
ההלם באפריל
באפריל האחרון התעוררה סערה רבתי בירושלים: איציק וקרן קדוש, הבעלים של בית הקפה המפורסם 'קפה קדוש' במרכז העיר, הודיעו כי הם מוותרים על תעודת הכשרות של הרבנות הראשית ועוברים לפיקוח של חברת 'צהר'.
לעזיבה הדרמטית קדמה תקופה מתוחה במיוחד בין בני הזוג קדוש לבין הרבנות. מתברר שלאורך השנים הציבו משגיחי הכשרות דרישות לא הגיוניות שאינן מתקיימות בערים אחרות. כאמור היחסים עלו על שרטון לפני מספר חודשים ומאז נפרד בית הקפה המפורסם מתעודת הכשרות, צעד לא מובן מאליו בעיר כמו ירושלים.
עכשיו, עם כינונה של הממשלה החדשה, צפויה מהפכה בתחום. השר מתן כהנא ('ימינה') מתכנן לפתוח את אזורי הכשרות, מה שישנה את חוקי המשחק בזירה הכשרה ויאפשר לשכור משגיחים מחמירים פחות. בירושלים, שנחשבת לאחת המחמירות תחת הנהגתו של רב העיר הרב שלמה עמאר, המהפכה תהיה הדרמטית ביותר. אז איך בדיוק הגענו למשבר האמון בין העסקים לבין הרבנות? ומה הולך לקרות כאן בעוד מספר חודשים?
מארומה ועד קאלו
כדי להבין את עומק המשבר שאליו נקלע שוק הכשרות בירושלים, יש לפתוח במעט רקע על הענף בבירה. ב־2014 מונה הרב שלמה עמאר לרבה הספרדי הראשי של ירושלים, וקיבל לידיו את האחריות לענייני הכשרות. הרב עמאר נחשב לרב מוערך בציבור החרדי ונתפס כמי שבקיא בהלכה וכמי שמחמיר יותר מאשר רבני עיר אחרים.
כך לדוגמה, הרבנות הירושלמית דרשה מבני הזוג קדוש להתחיל להפוך את הקרואסונים שלהם למשולשים כדי שיידעו שהם חלביים. בנוסף, מעידה קרן קדוש, ביקשו ממנה לשים מדבקות כחולות שמכילות צבע מאכל עם המילה 'חלבי' על הקינוחים המפורסמים שלה. זה הגיע לידי כך שהמאפייה החלבית המפורסמת התבקשה לקנות את הלחמניות שלה מבחוץ כדי שאיש לא יאכל איתן, חס וחלילה, בשר.
בעל בית קפה מוכר: "יש לי חבר שמפעיל עסק בבת ים, ושם נראה שזה שונה. המשגיחים באים לעבוד, היחס שלהם מאיר פנים, והם לא חושבים שהם שולטים בעסק. ברגע שהחוק החדש ייכנס לתוקף אני נוסע לבת ים ומבקש שהם ישגיחו לי על העסק"
גם 'ארומה' סניף מלחה, שוויתרה גם היא על תעודת הכשרות, קיבלה דרישה מפתיעה. הרבנות דרשה שהחלות החלביות של בית העסק ייצבעו כולן בכחול. ככל הנראה הדרישה הגיעה על רקע תלונה שקיבלה הרבנות מספר חודשים קודם לכן ממשפחה דתית שאכלה חלה חלבית עם דג. אף שלא מדובר באיסור הלכתי גרידא, יש עדות מסוימות שאינן נוהגות לאכול דגים עם מוצרים חלביים. התלונה הזאת הספיקה לרבנות הירושלמית כדי לצאת עם דרישות חדשות לבתי העסק בעיר.
אחת הפרשות שעשו רעש גדול במיוחד היא זו של מסעדת 'אמא' המיתולוגית, שהחליטה לוותר על תעודת הכשרות שלה לאחר שסירבה להמשיך לרכוש ירקות של המותג 'גוש קטיף', בעיקר בגלל העלות הגבוהה.
סערה נוספת התעוררה סביב שלילת תעודת הכשרות של בית הקפה 'קאלו', שלאחר שהותקנה בו כירת אינדוקדציה חדשה עלתה בעיה הלכתית בנוגע לטבח הערבי הוותיק שעובד בבית הקפה.
ובעוד הדרישות המחמירות של הרב עמאר גרמו לנטישת עסקים ותיקים בעיר - עוד לפני הרפורמה, ביקורת קשה נשמעת על המשגיחים בשטח מעסקים שכן מחזיקים בתעודת כשרות רשמית.
בכיר בארגון 'צהר': "אם שיפור התחרות בכשרות יגרום לתוספת כבוד והערכה לאיכות של התחום הזה אזי הפגיעה בכשרות שלנו שווה את זה"
"אני בכלל לא מבין מה משגיח הכשרות עושה כדי לשמור על הכשרות בעסק שלי" אומר ל', בעלים של בית קפה כשר ומוכר במרכז העיר. "הוא מגיע במהלך היום, מבקש ארוחה מהטבח ולא עושה מעבר לכך. הוא רוצה לדעת מאיפה המוצרים שאנחנו קונים וחוץ מזה לא מעניין אותו כלום. ברגע שתהיה לי אפשרות לעבור לעבוד עם רבנות אחרת, אני אעשה את זה מייד".
בעל עסק כשר נוסף בשוק מחנה יהודה מתאר מציאות דומה. "ההרגשה שלי היא שהמשגיח שלי פשוט מרגיש שהוא בעל העסק", הוא אומר. "זה מרגיש כאילו המשגיח מנצל את המצב שבירושלים יש הרבה שומרי כשרות ויודע שאני לא יכול להרשות לעצמי לאבד את התעודה, אז הוא פשוט מתייחס לעובדים בזלזול, ולא ממש אכפת לו מה אנחנו חושבים. בהרבה מקרים הוא פשוט נכנס לעסק, מוזג צ'ייסר לעצמו והולך.
"יש לי חבר שמפעיל עסק בבת ים", הוא ממשיך, "ושם נראה שזה שונה. המשגיחים באים לעבוד, היחס שלהם מאיר פנים, והם לא חושבים שהם שולטים בעסק. ברגע שהחוק החדש ייכנס לתוקף אני נוסע לבת ים ומבקש שהם ישגיחו לי על העסק".
הנוטשים יחזרו?
כאמור, שר הדתות מתן כהנא מקדם את החוק לפתיחת אזורי הכשרות. עד היום עסק שרצה לקבל תעודת כשרות היה מחויב לפנות למועצה הדתית בעיר שלו ולהתנהל מולם בלבד. כל רב עיר מציג דרישות אחרות לכשרות ושיטת עבודה שונה, ועל כן אין אחידות בכשרות של הרבנות הראשית. לפי החוק החדש, בעלי עסקים יוכלו לפנות לכל מועצה דתית שירצו ולבקש ממנה להשגיח על הכשרות בעסק.
המועצה: צריך סימון ברור
במועצה הדתית הכחישו בתוקף את דבר החלות הכחולות וטענו שמדובר בהבל ורעות רוח. הרבנות: "אין דרישה כזו. הדרישה היא שהמוצר יהיה מסומן באופן ברור שהוא חלבי. הדרישה הגם שהיא על בסיס הלכתי ועל פי הנחיות הרבנות הראשית לישראל, היא גם דרישה בריאותית לאור האירוע החמור בו נפטרה נערה בראש פינה שעה שאכלה מוצר חלבי שהיא אלרגית אליו. הדרישה לסמן בדגלון את המוצר ו/או ליחד מדפים ו/או לסמן האריזה בסימון בר קיימא. בנוסף, העסקים נדרשים לחייב את המשגיחים לחתום על כרטיס נוכחות. חלק מהתניה לחידוש תעודת כשרות הינו קיום ההנחיה כאמור.
"לצערנו בעלי העסקים מעלים את הטענה הזו כאשר נמצאים ליקויים בעטיים אנו לא מחדשים תעודת כשרות לעסק. למשגיח יש משימות לבצע בבית העסק ועל העסקים לדרוש שהמשימות יבוצעו תמורת התשלום המשולם למשגיח. בכל טענה מהסוג האמור ושהתבררה כנכונה המשגיח הוחלף".
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
