השעון מתקתק לאחור: עד ממש לאחרונה, היה משה ליאון המועמד היחיד לראשות העירייה. המשימה היחידה שלו היתה להוציא מהבית תומכים שאננים בגלל ההנחה שבכל מקרה הוא זה שיישב בקומה השישית של כיכר ספרא. לפני החגים נפל דבר, כשסגנו, עו"ד יוסי חביליו, הכריז על ריצה מולו. חביליו יודע כמובן כמה קשה להפיל ראש עירייה מכהן, בטח מי שהתחיל את הקדנציה הקודמת עם תמיכה של כמחצית מהחרדים בעיר, וכיום נהנה מתמיכה גדולה בקרב אוכלוסיות נרחבות בעיר.
אז למה חביליו עושה את זה? לפי גורמים התקווה של היועמ"ש לשעבר של העירייה היא להגדיל את כוחו במועצה ולגרוף קולות רבים ממצביעי 'התעוררות' לשעבר. "למרות שחביליו מנסה לגבש גוש חילוני באופן מפתיע הוא יכול לזכות בתמיכה של כמה חסידויות שכועסות על ליאון", טען לאחרונה גורם פוליטי. אגב, באופן פרדוקסלי, ההתמודדות של חביליו טובה מאוד לליאון עצמו. גם אם הוא משוכנע שלחביליו אין שום סיכוי לנצח אותו, הוא עדיין צריך משהו שימריץ את תומכיו לצאת לקלפי.
המטרה: רוב חילוני
ב־2018 הציבור הממלכתי-ליברלי רץ ב־17 רשימות שונות, כשמתוכן רק 7 נכנסו למועצה, מה שגרם לאובדן של 26 אלף קולות, שהם שווי ערך לכ־4 מנדטים. זו בדיוק הסיבה שבגללה חביליו פועל כבר שנתיים וחצי בניסיון להקטין את מספר הסיעות המתמודדות.
לתפיסתו, ארבעת המנדטים האלה יכולים לשנות את מאזן הכוחות במועצה, בין ראש עירייה שנשען על רוב חרדי וחרד"לי לבין רוב ממלכתי וליברלי. השלב הראשון היה איחוד בין מפלגות כמו - 'מצילים את ירושלים', 'יש עתיד', 'ירושלים דמוקרטית', 'העבודה' ו'מרצ'. החודש הוא הצליח לגייס גם את ארגוני המחאה ואת חברי קבוצת 'חוזה חדש' אל 'האיחוד הירושלמי' במקום שיתמודדו בנפרד.
"אפשר להגדיר את האיחוד החילוני כ'נס'", אמר גורם בעירייה ל-mynet ו"ידיעות ירושלים", "זה איחוד שלא היה כמותו בירושלים, ותמיכה כל כך רחבה נדירה בפוליטיקה המקומית".
מתעוררים ב'התעוררות'
ב־2018 משה ליאון לא הצליח להכניס אף חבר למועצת העיר, והוא עצמו קיבל את הכיסא ה־32 רק בגלל החוק שמונע מצב שבו ראש רשות מקומית איננו חבר במליאה. לעומתו, עופר ברקוביץ', שהפסיד את הבחירות לראשות העירייה בפער של אלפי קולות, הכניס 7 חברי מועצה, יותר מכל סיעה אחרת בעיר.
אלא שליאון ייבש את ברקוביץ' מחוץ לקואליציה, וסיעת האופוזיציה הגדולה עברה תהליך של התפוררות, אשר סוקר בהרחבה. בסופו של דבר ברקוביץ' נטש, אדיר שוורץ נבחר במקומו, אבל 'התעוררות' ישבה על הגדר, "עד שנקרעו לה המכנסיים", כמו שאמר מישהו בהומור.
התנועה התבססה על חילונים וליברלים, אף שחלק מאלה שנטשו את 'התעוררות' תפסו ג'ובים בימין: דן אילוז נבחר כח"כ מטעם סיעת הליכוד, ואלעד מלכא היה מיועד לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, תחת השר שלמה קרעי. בשעתו מיהרה תנועת 'התעוררות' לציין בפייסבוק ש"מברכים את אלעד מלכא שלנו..." הם לא ידעו שהמינוי לא יקבל אישור, מה שלא יפריע למלכא לקדם את רפורמת התקשורת שבשמאל מתנגדים לה.
עוד בחדשות:
גם יוסף שפייזר, שהיה חבר בסיעת האופוזיציה, כתב בשעתו בפייסבוק: "אני רגוע כשיש לנו נבחרי ציבור כמו שר האוצר סמוטריץ ויו"ר ועדת חוקה רוטמן, שמובילים מדיניות אחראית לתיקון המשפט".
עם הצהרות שכאלה לא פלא שהיו כאלה שחיפשו בית חדש. לאחרונה יצאו בתנועה למאבק נגד החרדים והשיקו אוטובוס-שבת, אבל ספק אם זה מה שיחזיר את המצביעים. כמו שהדברים נראים כעת, הם עומדים לספוג מכה כואבת בבחירות הקרובות.
פורסם לראשונה: 19:04, 23.09.23
