בערב ראש השנה סגרה רחל שטיין (66) את דלת החנות 'אביבית' בפעם האחרונה ואמרה שלום. החנות 'אביבית' נפתחה לפני 54 שנה ברחוב בן יהודה והיתה אחת מהחנויות להלבשה תחתונה הכי מוכרות וותיקות בירושלים. כמעט אין ילדה שגדלה בירושלים שלא הכירה את החנות וקנתה או ביקרה בה.
5 צפייה בגלריה
חלון הראווה של החנות
חלון הראווה של החנות
חלון הראווה של החנות
(צילום: רחל שטיין)

"כשההורים שלי פתחו את החנות זה היה וואו", היא מספרת ל-mynet. "לא היו חנויות הלבשה תחתונה לנשים ברמה כזו. היו חנויות פה ושם בירושלים, אבל לא הרבה וזו היתה החנות הסטייליסטית הראשונה. כשהם פתחות את החנות היה להם מותגים תוצרת חוץ על רמה מאוד גבוהה וזה היה יקר. גם היה לנו דקורטור שעשה חלון ברמה מאוד גבוהה וזה עשה המון רעש בכל ירושלים".
5 צפייה בגלריה
רחל (משמאל) וסבטלנה אבדייב, חברה ועובדת
רחל (משמאל) וסבטלנה אבדייב, חברה ועובדת
חלון הראווה של החנות
(צילום: רחל שטיין)

הוריה של רחל, חיה ויואל אליצור ז"ל, קראו לחנות 'אביבית' כי אהבו את השם. יואל הלך לעולמו לפני 18 שנה וחיה שנתיים וחצי. לזוג 3 בנות, אבל רק רחל, הבת האמצעית, עבדה בחנות מאז היותה צעירה ועד לסגירתה. "אמא עבדה בחנות בערך 20 שנה מאז שנפתחה ואז עבדתי אני עם אבא. כמובן שהיו לנו עובדות".
5 צפייה בגלריה
החנות מבפנים
החנות מבפנים
החנות מבפנים
(צילום: רחל שטיין)

מתי נכנסת לתמונה? אהבת את התחום? "בתור בחורה צעירה, עוד לפני שהתחתנתי. האמת היא שזה היה די טבעי וזה היה גם מאוד נוח, כי השעות התאימו לי. ההורים סידרו לי ככה שזה לא יהיה יותר מידי וכשהילדים היו חולים הייתי יכולה להישאר בבית או שהם שמרו על הילדים״.

5 צפייה בגלריה
רחל (משמאל) וסבטלנה אבדייב, חברה ועובדת
רחל (משמאל) וסבטלנה אבדייב, חברה ועובדת
רחל (משמאל) וסבטלנה אבדייב, חברה ועובדת
(צילום: רחל שטיין)

העובדות האחרות קינאו בך? ״לא. כל העובדו היו מבוגרות ממני ואני הייתי הילדה, הייתי הצעירה. עם השנים העובדות ואני היינו באותו גיל, אבל אז ממרום גילנו ראינו את הכל אחרת, אחר כך העובדות היו צעירות ממני. דווקא בשנים האחרונות העובדות שהיו איתי היו מבוגרות ממני, אם כי לא בהרבה. בהתחלה כולן היו כמו האמהות שלי. תמיד התייחסתי אליהן בכבוד״
החנות הגדולה כללה שתי קומות ונמכרו בה גם פיג'מות וכותנות לילה. רחל עבדה מידי בוקר ואביה עבד אחר הצהרים. "פעם היה יותר מקובל שגבר עובד בחנות של לבני נשים, היום זה כבר לא מקובל. מעניין מאוד שכל הסוכנים שלנו הם כולם גברים, אני לא יודעת איך זה קורה. אין אף אישה בתחום הזה".

5 צפייה בגלריה
חלון הראווה של החנות
חלון הראווה של החנות
חלון הראווה של החנות
(צילום: רחל שטיין)
אין לך דור ההמשך? אז קודם כל אף אחד לא ירושלמי, שנית אין לי בנות, אני אמא לארבעה ולכל אחד יש את התחום שלו.
איך זה הרגיש לסגור? ״מצד אחד מאוד שמח. מהצד השני לראות את זה כמו בית קברות ולשמוע את ההד, זה עושה משהו בנשמה. הייתי שם אחר כך כדי לנקות ולהוציא הכל, אני צריכה להשאיר חנות ריקה.
אלו תגובות את מקבלת? ״לכל אחד היה מה להגיד. היו כאלה שאמרו וואי מה יהיה ואיך נסתדר ולמה את סוגרת, היו כאלה שאמרו את רוצה את זה? תהני, תעשי חיים. והיו כאלה שאמרו: את בטוחה שזה מה שאת רוצה? את יודעת מה את הולכת לעשות. תיזהרי, תחשבי פעמיים, או: את בטוחה שאת יכולה להסתדר כלכלית?״. עוד בחדשות:

אפרופו כלכלית, הרגשת את יוקר המחיה בחנות? ״בטח שהרגשתי. לאנשים יש פחות כסף אז מוותרים על האקסטרות. ראיתי הרבה שבאו וראיתי את המצב של ההלבשה שלהם. היתה אחת שמרה לי ששלושים שנה היא לא קנתה הלבשה תחתונה. היו כאלה, עד לא מזמן, שאמרו לי מלפני הקורונה אני לא יצאתי לקניות. יש בעיה, הכל עלה והמשכורות לא עלו".
מה תעשי בזמן החופשי שהתפנה לך? ״קודם כל אני רוצה לנקות את הראש ולנוח. אחר כך אלך קצת לשיעורים, כבר נרשמתי ואלך לחברות, אקרא ספרים, אני אחיה בנחת. אלך לחברות ביום ולא בלילה, אנקה את הבית ביום ולא בלילה ואעשה מה שצריך ביום ולא בלילה ואני אסע לילדים ואהנה עם הנכדים״.
פורסם לראשונה: 02:14, 20.09.23