החשש הגדול של המחנה הפלורליסטי התממש: הרוב החרדי במועצת העירייה בחמש השנים הקרובות יהיה מוצק מתמיד. מי שרוצה לבחון מדוע רק צריך להביט על רשימת הקולות שהלכו לפח. לא פחות מ־22,300 חילונים ודתיים־לאומיים הצביעו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. אילו הקולות הללו היו הולכים לסיעה אחרת הם היו שווים כמעט ארבעה מנדטים. אם תרצו, זה בדיוק ההבדל בין רוב חילוני במועצה לבין רוב חרדי.
על העובדה שמשה ליאון נכשל כישלון חרוץ בבחירות למועצה ולא הצליח להיכנס אליה, אפילו אם ייבחר בסוף לראשות העירייה, ידברו עוד הרבה. אולם הסיפור הגדול באמת הוא הפיצול ההרסני מבחינת החילונים בפסגת זאב. לאורך כל מערכת הבחירות חששו בסיעת 'פסגת זאב על המפה' של יעל ענתבי מן הבאות, שכן מולה התמודדו גם עו"ד נחמיה אסף ואבי שלום על קולות מצביעי השכונה. הדאגה היתה שהפילוג יפגע בסופו של דבר בכולם.
עם ספירת הקולות התברר כי החשש היה מוצדק. ענתבי קיבלה רק 5,225 קולות לפני ספירת קולות החיילים. אבי שלום ונחמיה אסף קיבלו יחד עוד קרוב לאלפיים.
רק לפני שבועיים היו השניים משוכנעים שהם עומדים לזכות במנדט אחד לפחות. במציאות הם אפילו לא התקרבו לאחוז החסימה.
אם המועמדים היו מתאחדים פסגת זאב היתה שומרת על כוחה במועצה. יתרה מזאת, המחנה הפלורליסטי היה זוכה בעוד נציג יקר ערך במועצת העירייה. שוב התברר כי לעיתים שיקולים פוליטיים קטנים פוגעים לא רק במועמדים עצמם אלא מסוגלים לשנות את פני העיר כולה.
