בחודשים האחרונים עובד ראש עיריית ירושלים משה ליאון על מתווה חדש וסודי שלפיו מוסדות חינוך חרדיים ישולבו גם בשכונות מעורבות. וכך, התוכנית של ראש העירייה לשעבר, ניר ברקת, שמתמקדת בחלוקת ירושלים לשכונות חילוניות ודתיות־לאומיות ומנגד לשכונות חרדיות, מתבטלת בחלק מהשכונות. על פי התוכנית הקודמת, רק בשכונות החרדיות יהיה ניתן לבנות מוסדות לציבור החרדי על פי הביקוש, ולשכונות שבהן יישמר האופי הפלורליסטי לא ייכנסו מוסדות של חרדים, למעט גני ילדים.
על המתווה החדש עובדים בצוותא ובסודיות מוחלטת אליעזר ראוכברגר (דגל התורה), צביקה כהן (ש"ס) וחגית משה (הבית היהודי) והרבנים הליטאיים, ובראשם הרב ברוך סולבייצ'יק, אחד הרבנים המשפיעים ביותר ב'דגל התורה'. הדיונים על התוכנית נערכו בחדרי הישיבות, אחרי שכל נציגי העירייה הלכו הביתה. אבל זה קרה גם במשכנם של הרבנים הבכירים ביותר בעיר, וכל זאת ללא ידיעתם של רוב חברי המועצה וראשי המינהלים.
'מתווה ליאון' לשכונות המעורבות, שקורם עור וגידים בחודשים האחרונים ומחכה כעת לחתימות סופיות של הנציגים החרדים במועצה, עתיד לשנות את פניהן של מספר שכונות מעורבות בעיר, כשעל הפרק בניית מוסדות חרדיים בקרית יובל וככל הנראה גם בגבעה הצרפתית.
במוקד: שכונת רמות
המתווה המתגבש של ליאון, בדומה ל'מתווה ברקת', מתרכז רובו ככולו במוסדות חינוך. מוסדות אלו מהווים שיקול קריטי בהחלטה של משפחה על מעבר לשכונה מסוימת.
במרכזו של המתווה המתגבש עומדת שכונת רמות. אין זה סוד שהשכונה הגדולה ביותר בירושלים, שמונה כ־58 אלף איש ושווה לעיר בינונית בישראל, הולכת ומתחרדת כבר שנים ארוכות. אולם קיימים עדיין מעוזים של הציבור החילוני והדתי־ממלכתי שנשמרו גם במתווה ברקת, וכעת מסתמן כי הם הולכים לעבור כמעט באופן בלעדי לחזקת החרדים.
בדיונים עלו הרעיונות הבאים שמחכים לאישור הסופי. על פי התוכנית, שאף הופצה כמפה בין הגורמים השונים, במקום בית הספר הממלכתי־דתי 'רפפורט' (בשמו הרשמי: אהבת ישראל) יקומו שני מוסדות חרדיים: בית ספר יסודי לבנות שמשתייך לחינוך הממלכתי־חרדי; וכן סמינר בית יעקב של החינוך העצמאי.
במגרש הסמוך לבית הספר הממלכתי 'מופת' יוקם תלמוד תורה 'אורלוויק', שיכיל 22 כיתות וישתייך לחינוך העצמאי.
את מקומו של 'אור תורה סטון בנים' הממלכתי־דתי יתפוס סמינר לבנות חרדיות המשתייך לחינוך הממלכתי־חרדי.
כיתות של תלמוד תורה 'עץ הדעת' יעברו למתחם בזק, ובמקומן ככל הנראה ייכנס מוסד חרדי שייקבע לפי הביקוש.
כחלק מיצירת המתווה החדש ערכו גורמים חרדיים בעירייה סיורים במספר מתחמים שונים בעיר. אחד מהם הוא מתחם ורבורג המפורסם בקרית יובל, שכבר שנתיים מחכה לבנייה עבור הציבור הפלורליסטי בשכונה.
למרות האיסור שהנהיג ברקת על בניית מוסדות חרדיים יסודיים בשכונה, על פי המתווה החדש מסתמן כי תתאפשר כניסת מוסדות אלו לשכונה. בין היתר עלתה אפשרות כי ייבנו תלמודי תורה בסמוך לבית החולים 'אלין' שברחוב שמריהו לוין ובסמוך לרחובות ברזיל ואולסוונגר. מדובר בדריסת רגל משמעותית שיקבל המגזר החרדי באחת השכונות שסובלות ממתיחות חוזרת ונשנית בין חילונים לחרדים.
גם הגבעה הצרפתית, שבה רוב חילוני, עלתה על שולחן הדיונים. זאת אף שבמתווה ברקת סוכם כי מענה לציבור החרדי בשכונה יינתן ברמת אשכול.
ברמת אשכול, שנחשבת ברובה לחרדית, יכולים החרדים לרשום הישג. במתווה ברקת נרשם במפורש כי קרית החינוך בשכונה תחולק בין המגזר החרדי לחילוני, אלא שכעת מסתמן שתלמוד התורה שפעל במבנים ניידים ייכנס לחלק שהיה מיועד לציבור החילוני, ובכך הוא יהפוך את קרית החינוך לחרדית.
השותפים למתווה
לאחר הבחירות הביעו גורמים במגזר החרדי תקווה כי יוכלו בקרוב להכניס מוסדות חינוך חרדיים גם לשכונות המעורבות, כדי לתת ביטוי לצורכי המגזר. בחג הסוכות, כשליאון ביקר את הרבנים החרדים אמר לו הרב ברוך אזרחי מ'דגל התורה': "אני בטוח בצדק שתקיים את התקוות שאנחנו תולים בך על כל השכונות המעורבות. תראה איך צריכה להיראות שכונה מעורבת. אתה חייב לעמוד לימינם אדוני ראש העיר. אתה יכול, מסוגל והשם בעזרך, לכן בחרנו בך". במקביל יש להדגיש כי ליאון מבקש לתת ביטוי לצרכים של כל המגזרים בעיר ומודע לרגישות הנושא.
שלושה ראשי סיעות מרכזיים מסייעים בגיבוש התוכנית: אליעזר ראוכברגר (דגל התורה), צביקה כהן (ש"ס) וחגית משה (הבית היהודי). הם נהגו להיפגש כל שבוע בימי חמישי בשעות אחר הצהריים, כשרוב עובדי העירייה כבר בדרכם הביתה. עוזריהם של ראשי הסיעות היו ממודרים מהפגישות כדי למנוע הדלפות בנוגע למתווה. מי שהתעקש לקבל כמה שיותר עבור המגזר החרדי היה ראוכברגר, שנחשב לאיש החזק בקואליציה, ואף יש מי שמעריך שהוא מתכוון להתמודד על ראשות העירייה בבחירות הבאות. חגית משה, שהיא גם מחזיקת תיק החינוך בעירייה, היתה הקול של הציבור החילוני והדתי. היא הצליחה למנוע יוזמות של ראוכברגר ובכך לרסן במעט את דריסת הרגל של 'דגל התורה'. גם יו"ר ש"ס, צביקה כהן, היה צד במתווה, אך הוא היה נכון לוויתורים והידברות עם צורכי החילונים.
ההסכמות והמפות שיצרו הנציגים עברו מספר פעמים בוועדת הרבנים של 'דגל התורה' בירושלים ומחכים לאישורה. מעל כולם בלט הרב ברוך סולבייצ'יק, שהוביל ודחף להסכמות החדשות. סביר להניח שבמינהל הקהילתי רמות אלון לא ממש יאהבו את המתווה, שכן בשנים האחרונות הם הפכו למגן של כל מוסדות חינוך הממלכתיים בשכונה. הכניסה המאסיבית של המוסדות העצמאיים תהווה פגיעה במדיניות זו.
מה חיפש ראש מינהל החינוך אצל הרב הבכיר?
עוד גורם מפתיע שהיה מעורב בהכנת המתווה הוא ראש מנח"י אביב קינן, שנפגש מספר פעמים בחודשים האחרונים עם הרב סולבייצ'יק בעניין מוסדות החינוך החרדיים. מדובר במחזה די נדיר שאדם שעומד בראש אגף כל כך חשוב בעירייה נפגש עם רבנים שיש להם השפעה על הפוליטיקה המקומית.
בחודש יולי 2019, יצא יו"ר 'דגל התורה' משה גפני נגד קינן. "נציג חילוני שמונה בקנדציה הקודמת לא אמור לתת לנו כעת הוראות", אמר הח"כ הוותיק. "מנהל מנח"י בירושלים צריך להיות איש מהציבור החרדי. השלטון התחלף ולא צריך להיות בכלל וויכוח על העניין הזה". מאז ההתבטאות של גפני, היה קינן על הכוונת של הסיעות החרדיות, ובעיקר של 'דגל התורה'.
מהעירייה נמסר בתגובה: "ראש מינהל החינוך הוא מקצועי ומוערך בירושלים ובכל הארץ, ומוביל מהפכה חינוכית בעיר. הוא עובד ומקדם את החינוך במערב ובמזרח העיר וזוכה להוקרה ציבורית".
מתווה ברקת - התוכנית שנולדה כדי לשמור על צביון השכונות בעיר
באוגוסט 2017 נולד 'מתווה ברקת' לשמירה על צביון השכונות בירושלים. במסגרת המתווה, שעורר סערות רבות בקרב הציבור בעיר והגיע עד בג"ץ, החליט ברקת עם הרבנים החרדים על תוכנית שלפיה ירושלים תחולק לשכונות שבהן ניתן יהיה לבנות מוסדות לציבור החרדי על פי הביקוש, ושכונות שבהן יישמר האופי הפלורליסטי ועל כן תימנע כניסתם של מוסדות חרדיים.
בגבעה הצרפתית, נקבע, המענה לציבור החרדי יינתן ברמת אשכול. ברמות נקבע כי אזורים בעלי אופי פלורליסטי מובהק יחוזקו במוסדות ממלכתיים. אחת הקביעות היותר משמעותיות היתה דווקא בקרית יובל, כשברקת והרבנים החליטו אז כי לא ייבנו מוסדות יסודיים ועל־יסודיים חרדיים בשכונה וכי התלמידים מהמגזר יקבלו מענה בשכונת בית וגן. ברקת טען אז כי המטרה של המתווה היא לאפשר חיים משותפים בעיר ולתת מענה לצרכים השונים כך שלא יבואו על חשבון מגזר מסוים ולא יאיימו על הצביון של השכונה.
עיריית ירושלים בתגובה: "משה ליאון אינו משנה את מתווה ברקת אלא ממשיך אותו. ראשית, בירושלים חסרות אלפי כיתות לימוד שלא תוכננו ולא נבנו בהתאם לצרכים של כלל המגזרים בעשורים האחרונים. הפער המרכזי הוא במגזר הערבי והחרדי. ראש העירייה, יחד עם נציגי המגזרים ואנשי העירייה, שוקד בתקופה זו על מתווה שיתרום לעיר מהותית ויאפשר לעיר להתקדם לעבר פתרון כלל מגזרי תוך בינוי במקומות המתאימים והפותרים מחלוקות של שנים בין המגזרים השונים.
"בשנה האחרונה, ראש העירייה קיבל הרשאה תקציבית היסטורית ממשרד החינוך לבנוי 750 כיתות לימוד חדשות לאחר שבעשור האחרון לא נבנו 750 כיתות לימוד גם יחד. המתואר בפנייתכם הוא גיבוב של פרטים, שבמקרה הטוב, אינם נאמנים למציאות, שנלקחו מגורמים בעלי אינטרס שאינם מצויים בפרטים ואינם בעלי תפקידים רלוונטיים לסוגיה זו. חלקם אף שלול כל יסוד במציאות. הדבר היחיד בו עוסק ראש העירייה הוא טובת כלל התושבים ורווחתם".
