למרות ההצהרות: התוכניות הגדולות סביב מתחם ורבורג, התקווה החילונית של קרית יובל, נותרו בהקפאה. בעוד ההבטחות שניתנו למגזר החרדי התממשו כמעט כולן, הציבור החילוני נותר מאוכזב ובעיקר זועם. cשבוע שעבר הגישו ב'התעוררות' הצעה לסדר היום שלפיה עיריית ירושלים תדבק בתוכניות שאישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בנוגע למתחם ותקדם מיד את מבני הציבור בשכונה לטובת הציבור הכללי בשכונה.
מי תקע את התוכנית שלי?
ביולי 2017 הגיעו מכיוונה של הוועדה המחוזית שתי הודעות דרמטיות: האחת היא הקמת מתחם תרבות חילוני בקרית יובל, שייקרא 'מתחם ורבורג'; השנייה היא הקמת קרית חינוך חרדית ברמת אשכול. בשני הצדדים נשמעו צהלות, כחלק מהמאבק בין החילונים לחרדים על אופייה של העיר. שני המהלכים הללו היו אבני הדרך המרכזיות ב'מתווה ברקת', התוכנית הגדולה של ראש העירייה דאז לחלוקת השכונות בירושלים.
אלא שמאז עברו שנתיים ואף התחלפה העירייה. בעוד קרית החינוך ברמת אשכול אושרה סופית בקיץ האחרון, המתחם החילוני בקרית יובל נותר תקוע כבר חודשים ארוכים.
בשנתו האחרונה בתפקיד סירב ברקת לקדם את התוכנית לצעדים מעשיים. גם ראש העירייה הנוכחי משה ליאון לא קידם את התוכנית בשנתו הראשונה, למרות ההפצרות מצד הציבור החילוני.
לא עוברים לסדר היום
מי שהחליטו לשים סוף לקיפאון הזה הם חברי הסיעה הפלורליסטית 'התעוררות', שהגישו השבוע הצעה לסדר היום בנושא. "בשנה האחרונה, תחת ראש העירייה משה ליאון, נתקעה התוכנית לבנות את מבני הציבור בשכונת קרית יובל", נכתב בה, "החלטה הפוגעת פגיעה קשה בציבור הממלכתי בשכונה, ביכולת השכונה להתפתח ולהתקדם ולתת מענה לגופים משמעותיים שפועלים במרחב להגביר את השפעתם. אי־קיום החלטת הוועדה המחוזית מייצר א־סימטריה באיזון שבין הציבורים השונים בירושלים ופגיעה בחיים המשותפים בעיר".
בהצעה שהוגשה דובר על כך שהעירייה "תדבק בתוכניות שאושרו על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בנוגע למתחם ורבורג בשכונת קרית יובל, ותקדם מיידית את מבני הציבור בשכונה לטובת הציבור הכללי, במקביל להמשך מתן פתרונות ראויים לכלל הקהילות בשכונה".
"זו מדיניות שמוכתבת מלמעלה"
מי שעוד זועמים על המצב הם תושבי קרית יובל. מדובר באחת השכונות הרגישות והנפיצות בירושלים בכל הנוגע ליחסי חילונים-חרדים, לנוכח העובדה ששיעור החרדים בה גדל עם השנים. ב'מתווה ברקת' הוחלט כי בקרית יובל יוקמו רק גנים חרדיים, אולם הוראה זאת הופרה כמה וכמה פעמים כאשר גם בתי ספר חרדיים קמו בשכונה בשנתיים האחרונות.
"קרית יובל היא שכונה מעורבת עם מיעוט חרדי", אומר השבוע נועם שמבה (35), שמתגורר במקום בתשע השנים האחרונות. "לאחרונה החלה הגירה חרדית. דברים ששירתו את התושבים החילונים החלו להיסגר לאט לאט, ולדעתנו החרדים החלו לקבל נכסים עירוניים הרבה מעבר לייצוג שלהם בשכונה. ואז בא 'מתווה ברקת', שהביא, כביכול, בשורה לציבור החילוני בשכונה בדמות מתחם ורבורג".
שמבה ממשיך: "אלא שבמשך שנה לא קרה כלום ואז התחלפה ההנהגה העירונית. לא רק שתקעו את התוכניות במתחם ורבורג, אלא שהחלו לקדם תלמודי תורה חרדיים בניגוד להסכם שדיבר אך ורק על גני ילדים חרדיים. המיזם על המגרש הריק בוורבורג, שהובטח לציבור החילוני, מוסמס בוועדות השונות, ובינתיים לציבור החילוני אין מענה לצורכי התרבות שלו. כל מיני פעילויות שהיו בשבת, כמו הקרנת סרטים במינהל הקהילתי, בוטלו.
הישיבה החילונית בשכונה נודדת כל הזמן ובעצם אין לה בית קבע להתקיים. ההרגשה היא שהנהגת העיר הנוכחית נוקטת מדיניות שנועדה להביא להגירת חרדים אל תוך השכונה וליציאת החילונים ממנה. אין לי בעיה אם היה מדובר בכוחות השוק, אבל אני מרגיש שזאת מדיניות מוכתבת מלמעלה - ופה הבעיה".
"חשוב לצעירים"
"מתחם ורבורג חשוב מאין כמוהו למשיכת צעירים ולחיזוקה של התרבות בקרית יובל והסביבה וליצירת עתיד אמיתי בשכונה לציבור הציוני", אומר יו"ר 'התעוררות' עופר ברקוביץ'. "התוכנית מקודמת בעשור האחרון ואושרה זה מכבר בוועדה המחוזית, אך קואליציית ליאון ממאנת לממש אותה. התחושה שלנו היא שהמדיניות של ראש העירייה היא לדרוך במקום, לתקוע את הציבור הציוני ולהפקיר אותו, כאשר במקביל ניתנו מענים שונים לצורכי החינוך החרדי בשכונה במתחם אלי"ן, באפשטיין וברחוב תורה ועבודה.
"אנחנו מציעים אלטרנטיבה להיעדר החזון ולקיפאון של ליאון. המדיניות שלו תביא לשינוי צביון קרית יובל וירושלים כולה. אנחנו נמשיך לעבוד למען כלל המגזרים בעיר. אם העיר לא תהיה של כולם היא לא תהיה ירושלים".
תגובת העירייה לא נמסרה עד למועד פרסום הכתבה.
