הצצה אל המהפכה השקטה של הפלסטינים הירושלמים: על פי נתונים שהגיעו למיינט ו"ידיעות ירושלים" עולה כי לא פחות מ־63 כיתות יצטרפו השנה לתוכנית הלימודים הישראלית, כ־1,700 תושבים ילמדו את השפה העברית, וגם בקמפוסים צפויה עלייה ניכרת - עם גידול של כ־30% בסטודנטים ממזרח העיר שיגיעו ללמוד במוסדות החינוך הישראליים.
פחות אלימות, יותר אינטראקציה
רבים נוהגים להציג את ירושלים כעיר שמחולקת בין מזרח למערב. אלא שהנתונים החדשים מציגים תמונת מצב שונה, של עיר הרבה יותר מעורבת. הדבר בולט בחיי היומיום כמעט בכל תחום - מהתחבורה, דרך בתי החולים והמערכת הרפואית, מרכזי הקניות ובתי הקפה, ועד, כפי שעולה מהנתונים המוצגים כאן בצורה בולטת מאוד, מערכת החינוך.
"קיים הרובד הרועש של מה ששומעים על מזרח ירושלים - האלימות, המחאות והעימותים", אומר ד"ר דוד קורן, "אבל מתחת לפני השטח קיימים הרבדים השקטים יותר שבהם יש תהליך מרסן של מגמות שליליות - יותר אינטראקציה חיובית בין שני המגזרים בעיר".
ד"ר קורן, ששימש בעבר כיועצו לענייני מזרח ירושלים של ראש העירייה לשעבר ניר ברקת, מוביל כיום תוכנית חומש אסטרטגית של משרד החינוך במזרח העיר, תוכנית שיצאה לדרך במהלך השנה האחרונה. מדובר במהלך ממשלתי, עם תקציב של יותר משני מיליארד שקל שרבע מתוכו מושקע בתחום החינוך.
"אני לא צופה שום שינוי במצב המדיני הקיים", הוא אומר. "אז אתה צריך לשאול את עצמך איך אתה מתנהל מול 400-350 אלף תושבים שהם חלק מהעיר. האם אתה רוצה לקחת אחריות או לטאטא את זה מתחת לשטיח, ואני חושב שאי אפשר לטאטא את זה. צריך לנהל חיים עם אינטראקציה שיש בה כבוד הדדי ולא עימותים. חלק מלקיחת האחריות על התושבים במזרח העיר זה להיות הוגן כלפיהם, לתת שירותים ברמה מוניציפאלית וממשלתית ראויה. החברה הערבית היום צורכת יותר שירותים ומודעת יותר לזכויות שלה, אבל גם לחובות שלה, היא משלמת יותר ארנונה והיטלים".
כך נראית מהפכה
אז מה כוללת אותה מהפכה שקטה? מנתונים שמתפרסמים כאן לראשונה מתברר הגידול במספר התלמידים ממזרח העיר שמעוניינים בלימודי עברית או בלימודים באקדמיה הישראלית. כך למשל עולה כי כ־1,400 תלמידים משכונות מזרח העיר למדו באולפנים ללימודי עברית שהפעיל משרד החינוך בשנה שעברה, ואילו השנה יעלה מספרם לכ־1,700, עלייה של יותר מ־20%. בנוסף, 63 כיתות מחלקה המזרחי של העיר יצטרפו השנה לתוכנית הלימודים הישראלית.
"יש גידול משמעותי במספר הכיתות והתלמידים שמצטרפים לבגרות הישראלית, ואני חושב שזה נובע בראש ובראשונה מסיבות פרקטיות - הבגרות הישראלית, בשונה מתוכנית הלימוד הפלסטינית, מנגישה טוב יותר את בוגריה למערכת התעסוקה ולהשכלה הגבוהה", מבהיר ד"ר קורן. "מהבחינה המעשית, המדינה גם רוצה לראות את כלל הציבורים שחיים בה יצרניים ויצירתיים".
המהפכה לא עוצרת בבתי הספר ומגיעה גם לאוניברסיטאות, שם נרשמת עלייה במספר הסטודנטים הפלסטינים תושבי מזרח העיר שלומדים באוניברסיטה העברית בירושלים ובמוסדות נוספים להשכלה גבוהה בעיר. כך למשל, לשנת הלימודים הבאה ב'עברית' נרשמו, נכון לכתיבת שורות אלה, 350 סטודנטים ממזרח העיר, לעומת 270 בשנה החולפת, או במילים אחרות - גידול של כ־30%.
בין 2017 ל־2020 נרשמה מגמה עקבית של עלייה עם גידול של 208 סטודנטים פלסטינים ממזרח ירושלים שלמדו ב'עברית'. עוד עולה כי ב־2017 עמד מספר הסטודנטים על 142 בלבד והוא קפץ ל־350 (לפחות) השנה, עלייה של 146%.
גם במכללה האקדמית הדסה ירושלים נרשם גידול, מ־150 סטודנטים בשנת 2019 ל־180 נרשמים השנה. עלייה נרשמה גם במכללה האקדמית להנדסה עזריאלי, עם 90 נרשמים השנה בהשוואה ל־70 סטודנטים בלבד אשתקד. המספרים צפויים לעלות אפילו יותר במהלך התקופה הקרובה, עד מועד סגירת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה במוסדות להשכלה גבוהה.
לא רוצים לשנות זהויות
"כל אחד רוצה שהילדים שלו יקבלו את הטוב ביותר", מסביר עיסאם, חבר בוועד ההורים בשכונת ראס אל־עמוד במזרח העיר. "היום בשכונות מזרח ירושלים הורים חושבים על העתיד של הילדים שלהם ומבינים שכבר מגיל צעיר צריך לתת להם את הבסיס להצלחה - וזה מתחיל בחינוך. אני רואה יותר ויותר את הצעירים שלנו משתלבים במוסדות האקדמיה הישראליים, וזה מכיוון שהם רוצים להגדיל את הסיכויים להתקבל לעבודה טובה ולקבל תעודה שתהיה מוכרת בישראל".
"אין לי שום ציפייה שאהפוך את תושבי מזרח ירושלים לציונים נלהבים. זה לא יקרה", מסביר ד"ר קורן, "אבל אני כן רוצה לחנך לערכים של כבוד ודו־קיום ולא לערכים של אלימות. ההתמודדות עם ההסתה שיש בחלק מתוכניות הלימוד הפלסטיניות היא אתגר כבד מאוד. יש בה מרכיבים שמתנגדים לקיומה של מדינת ישראל ולתנועה הציונית".
למה לדעתך יש עלייה כזו בנתונים?
"המניע הוא לא זהותי, הוא מאוד פרקטי. יש זהות פלסטינית שלאט־לאט הולכים ומתווספים לה מרכיבים ישראליים. כבר עכשיו אפשר לראות את זה קורה, למשל כשיש מנהיגים קהילתיים שפועלים יחד איתך לשיפור איכות השירותים בשכונות. נכון, לא כולם בשכונה אוהבים את זה ואז נתקלים באיומים וגינויים. הדרך היחידה לחזק את המנהיגות הפרגמטית שעובדת איתך יחד זה להביא לה הישגים בשטח. מזמן עברנו את העידן של שתיית הקפה עם מכובדים. אם אתה רוצה להיות באמת משמעותי - תן למנהיגים שעובדים איתך הישגים מוחשיים. אני שוב אומר - אין לי כוונה סמויה לשנות זהויות, אבל כירושלמי שאכפת לו מהעיר, הייתי רוצה לראות אותה חיה באינטראקציה יותר חיובית ופחות שלילית".
עוד קצת על התוכנית
חשוב לעצור רגע ולהתעמק קצת בתוכנית החומש שמוביל ד"ר קורן. הקצאת משאבים בסדר גודל רחב היקף לפיתוח שכונות מזרח ירושלים היא נקודת מפנה שבאה אחרי שנים ארוכות של הזנחה.
המהלך יוצא הדופן להשקעה בחלק הזה של העיר הוא תוצאה של כמה סיבות שמזינות זו את זו: ההבנה בישראל שהעיר ירושלים לא תחולק בעתיד הנראה לעין ולצד זה הרצון לחזק את הריבונות של ישראל באזורים אלה. את ההחלטה להפנות כספים למזרח העיר לטובת האוכלוסייה שמתגוררת שם צריך לייחס במידת מה גם לשינוי שחל בתפיסת הביטחון הלאומי של העיר. "ירושלים הולכת היום לכיוונים יותר טובים מבעבר", מסביר ד"ר קורן. "נעשו הרבה מאוד דברים בשטח, נסללו כבישים ונבנו בתי ספר, נעשו תוכניות חינוכיות משמעותיות, התווספו עוד תקנים של עובדים סוציאליים".
התוכנית תתפרס על פני חמש שנים. כששואלים את ד"ר קורן מה ייחשב בעיניו להצלחה, הוא שולף את התשובה בלי להשתהות: צמצום משמעותי של שיעורי הנשירה בבתי הספר במזרח העיר. "יש נשירה גבוהה גלויה וסמויה", הוא אומר. "בדוח מבקר המדינה נכתב ששיעור הנשירה במזרח ירושלים עומד על 27%. אם אצליח להביא למצב שבו זה יורד משמעותית והמערכת תהיה יעילה ותלמיד יצליח להתמיד עד כיתה י"ב וגם ייצא עם איזושהי תעודה ביד - אני חושב שזה הישג. בסוף קיים גם המרכיב האנושי. אני גדלתי בתוך תפיסת עולם שאומרת שלכל אדם, לא משנה מה דתו ומוצאו, מגיע לחיות בכבוד, וכחלק מזה צריך לשפר את איכות החיים של אנשים. זה נותן אופק לאנשים לצאת ממעגל העוני והסיפור של ההשכלה הוא מהפכה של ממש".
איך אתה רואה את המצב 15 שנה מהיום?
"אני מאמין שנראה יותר ויותר תושבים ממזרח ירושלים גם במערכת הבנקאות ומשתלבים בצמתים של החברה הירושלמית. בהדרגה נראה אותם גם בתוך משרדי ממשלה כך שיהיו פחות ערבים ישראלים מהצפון שהתחרות ביניהם לבין המזרח ירושלמים גדולה. גם פה אני צופה שיהיה שינוי".
מהפכה בטחונית - דרך החינוך
למה המהפכה בחינוך כל כך חשובה? כי היא יכולה, בדרך כזו או אחרת, להביא גם למהפכה בטחונית. "אם אני מסתכל על תקופת הפיגועים בירושלים, אני חושב שהגיבורים האמיתיים שעזרו לרסן את הנוער ולהחזיר אותו למסלול נורמטיבי הם מנהלי בתי הספר", אומר ד"ר דוד קורן. "הם יצאו לצמתים והחזירו את הילדים למסגרות והיו מאוד משמעותיים בתהליך ההרגעה של השטח".
לדברי ד"ר קורן, המנהיגות האמיתית של מזרח ירושלים היום היא מנהלי בתי הספר וראשי המינהלים הקהילתיים. "אלה אנשים ברמה גבוהה עם אחריות קהילתית ומנהיגות שכונתית והם פרטנר משמעותי לבניית מרחב של אינטראקציה חיובית וכבוד הדדי", הוא אומר. "לא מספיק לפעול רק ברובד הבטחוני ולסכל פעילות לא חוקית, צריך גם להציע שירותים טובים ואיכותיים יותר, כי בסוף זה מה שיקבע איפה בני הנוער ממזרח העיר יעדיפו לבלות את הזמן הפנוי שלהם, את הקיץ שלהם. האם הם ילכו עם הגורמים הלאומניים או יבחרו ללכת לפעילויות שמציעה המערכת הישראלית לחינוך ולהעצמה באמצעות המינהלים הקהילתיים".
