בירושלים ישנם 12 רבני שכונות על פי הצעת התקציב של העירייה לשנת 2017, הוקצו לשכרם מעל לשני מליון שקלים (2,493,120 שקלים), אבל האם ידעתם על קיומם, פגשתם בהם או התייעצתם איתם?
על פעילותם באתר העירייה או אתר המועצה הדתית בירושלים אין הגדרה רשמית על מהות תפקידם וגם לא פיקוח על מעשיהם.
ירושלים שוברת שיאים בתשלומים לרבני שכונות
לעומת ערים אחרות התקציב המוקצה לרבני השכונה בירושלים גבוה מאוד: בעוד שאצלנו התקציב עומד על 2.4 מיליון שקלים, בתל אביב שכר רבני השכונות עומד על 980 אלף שקלים בלבד.
בבית שמש החרדית עומד שכרם על 280 אלף שקלים ובעיר החרדית בני ברק עומד שכרם על כ-186 אלף שקלים.
ישי יהושוע, יו"ר ראש המועצה הדתית בירושלים: "בעיר יש 12 רבנים שהם מתחת לגיל 67. פעילותם בשכונה היא לדוגמא בנושא שאלות הלכתיות, ייעוץ, שלום בית וכו'. הרבנים לא מחתימים כרטיס בשל ההסכם הקיבוצי".
בדומה לירושלים, גם שכרם של הרבנים בשכונות הוא 2 מיליון שקלים, בעוד שבנתניה ישנם 210 אלף תושבים, כרבע מכלל תושבי ירושלים.
אז מדוע בירושלים שכרם של רבני השכונות גדול פי 13 מזה של רבני השכונות בעיר החרדית בני ברק? התשובה היא מאחר ובבני ברק יש רב שכונה אחד בלבד.
רבני השכונות בירושלים
אבא שאול אליהו – איתרי
קריספין אברהם – קטמון
יוסף דוד - הר נוף
שמחון דוד - קרית יובל
אביסרור אליהו - נווה יעקב
קלזן משה – קטמון
שניאור בנימין - מושבה הגרמנית
סמגה אברהם אריה - רמת שלמה
שרגא ברוך - גבעה הצרפתית
שניאור פרוספר - מוסררה
קצנלבויגן אברהם - ניות - גבעת רם
סנאבטו אלעד - רב לעדה האתיופית גבעת המטוס
מוסד ללא הגדרות ברורות
רב שכונה אמור להתגורר בשכונה שבה הוא מוצב ולעזור לאוכלוסייה שבה לייעץ וללמד. תפקידם על פי דו"ח מבקר המדינה בנושא "רבני העיר": "1.השגחה כללית על מוסדות הכשרות בשכונה, אטליזים ועופות, חנויות ומסעדות, קונדיטוריות וכד'. 2. שמירת שבת ועירובין. 3. טהרת המשפחה, ופקוח על המקוה בשכונה. 4. עריכת נישואין לאנשי השכונה. 5. השתתפות בתפילות בית הכנסת לפי תורנות. 6. ארגון שעורי תורה לנוער ומבוגרים. 7. מתן הרצאות בשבתות, מועדים ואירועים שונים בשכונה".
עם זאת בהמשך הדו"ח נכתב כי לאחר שיחות עם יושבי הראש של המועצה הדתית עולה כי "חלק מהתחומים האמורים אינם עוד בסמכותם של רבני השכונות, וכי הם עוסקים בעיקר במתן שיעורי תורה והרצאות, ייעוץ בענייני הלכה והשתתפות בתפילות בבתי הכנסת, עריכת חופה וקידושין והשתתפות בהלוויות ובניחום אבלים. השינויים שחלו בתפקודם ובמעמדם של רבני השכונות באים לידי ביטוי במכתבו של יו"ר אחת המועצות הדתיות למשרד מבקר המדינה מיוני 2009, ובו הסביר כי 'לרב שכונה, אין כיום מעמד על, ואם אינו מהווה דמות כריזמטית ומקובלת על מגוון העדות והזרמים, יהיה קשה מאוד למלא את תפקידו המוגדר בשכונה'. עוד ציין היו"ר במכתבו כי 'היום לכל בית כנסת יש רב אברך, מגיד שיעור שהופך אט-אט למורה הרוחני של הקהילה הקטנה. לכל קהילה יש רב שמקובל עליהם, איתו הם מתייעצים בנושאי הלכה, אותו הם מזמינים לשיחות ולהבדיל לאבלות - אזכרות וכד''''.
אם יישאלו תושבי שכונה ממוצעת בישראל ניתן לשער כי רובם לא יוכלו לנקוב בשמו של רב שכונתם כאשר חלקם אפילו יופתעו לשמוע שקיים תפקיד כזה. אבל בעוד שבישראל מכהנים כיום 206 רבני שכונות דרישות התפקיד אינן ברורות. דו"ח חריף שיצא ממשרד מבקר המדינה בשנת עלה ליקויים רבים בהעסקת הרבנים ובתפקודם וכן בפיקוח עליהם.
רבני השכונות מתמנים על פי הנחיות חוזר מנכ"ל משנת 87' שאינן מעוגנות בחקיקה או בתקנות כלשהן המבקר. הצביע עוד כי רב שכונה אינו מחויב למסור דיווח לאיש על פעילותו ועל נוכחותו את רבני השכונות פטרו מהחתמת כרטיס נוכחות במועצות הדתיות ונקבע כי הם בעלי תפקיד אמון מיוחד. ואולם המועצות הדתיות לא ביקשו דיווח אחר ידני לדוגמא.
עוד מצא משרד המבקר כי רוב המועצות הדתיות כלל אינן טורחות לעדכן את תושבי השכונות על שירותי הדת שמספקים הרבנים. "נמצא כי כמה רבנים המכהנים במועצות הדתיות אינם רשומים במצבת כוח האדם של המשרד, וכמה רבנים הרשומים במצבת כוח האדם של המשרד אינם מכהנים במועצות. במצב זה נפגעת יכולתו של המשרד, האמור לפקח על פעילותן של המועצות בתחום כוח האדם, לבצע מעקב תקציבי ולקיים בקרה על כוח האדם המועסק במועצות הדתיות", נכתב בדו"ח.
עוד מוזכר בדו"ח גילם של חלק מרבני השכונות, שעברו את גיל הפנסיה ועדיין ממשיכים בתפקידם, וכן עיסוקם של חלק מהרבנים בעבודה נוספת, בניגוד לנהלים. כאמור גם המועצה הדתית ירושלים לא דורשת מרבני השכונות להחתים שעון נוכחות.
מהעירייה נמסר: "הנושא בתחום אחריות המועצה הדתית".
ביקשנו את תגובת המשרד לשירותי דת אולם היא טרם התקבלה.
