מחלקה שלמה שנסגרת בגלל מעבר לקבלן חיצוני ורצון לשפר את העבודה ופיטורי כל העובדים. הוסיפו לכך הסתדרות שאינה מתכוונת להגן עליהם, אלא להפך - נציגה המקומי טוען שהצעד נעשה בלית ברירה. זהו תסריט האימים שעימו מתמודדים 120 עובדי מחלקת הגננות בעיריית ירושלים. הסיבה הרשמית: הפרטה של האגף. סיבה נוספת, לפי יו"ר ההסתדרות במרחב, דני בונפיל: "חלק גדול מהם לא עושים כלום".
השבוע מספרים חלק מהמפוטרים לעתיד על החשש העצום, התחושה שהשאירו אותם לבד במאבק וההרגשה שהם משלמים מחיר של עובדים בודדים שלא עבדו כנדרש. העובדים שמופיעים בכתבה עושים זאת בעילום שם, שכן ייתכן כי שליש מהם יוכלו לחזור לעירייה בתפקידים כאלה ואחרים.
"מה נעשה עכשיו?"
"אני כמעט לא ישן בלילה. לא רק אני אלא גם כל חבריי לעבודה. מה אני הולך לעשות עכשיו בגיל הזה? איך אוכל לפרנס את המשפחה? קנייה יומיומית בסופר, חינוך לילדים, משכנתה, שכר דירה", אומר עובד גננות בשנות הארבעים לחייו.
"התחושה היא שיש כאן גם הבטחת בחירות שהופרה. ראש העירייה משה ליאון התחייב שהוא ישמור על העובדים, שאחת המטרות שלו בכניסתו לתפקיד היא להבטיח שפרנסת עובדי העירייה בטוחה. עובדי עירייה ובני משפחותיהם בחרו עבור ליאון בין היתר בגלל הבטחת הבחירות הזאת. המהלך הזה (של הפיטורים; א"פ) יפגע בנו בבשר החי. מה יעשו אנשים בני 50 ומעלה? אנחנו באמצע מגפה. מדובר פה בפרנסה של משפחות שלמות עם התחייבויות.
"אנשים נתנו את שנות החיים היפות שלהם לתפקיד הזה בעירייה, על פי דרישות העירייה למדו קורסים ספציפיים והוכשרו והתמחו בתפקיד הספציפי שדורשת העירייה. אבל רגע לפני שהם יוצאים לפנסיה מפטרים אותם. מי שירצה להמשיך לעבוד יצטרך להגיש הצעה לקבלן, שיחליט אם לקבלם או לא. סביר שהקבלן יעדיף להביא בחורים צעירים בהרבה עם שכר נמוך בהרבה. החישוב פה הוא כלכלי נטו, אין פה חישוב מקצועי. למה שיקלטו איש מקצוע בגילאים 60-50? אפשר לקחת בחור בן 20-18 שהמקצועיות שלו לא ברמה המתאימה אבל הוא זול יותר. איפה ההסתדרות פה? היא היתה אמורה לשמור עלינו.
"התחושה היא של מרמה. כביכול נותנים לנו את האפשרות לעבור לתפקיד אחר, אבל זו לא אפשרות אמיתית, כי בערך רק אחד מכל שלושה מפוטרים יוכל להיקלט מחדש בעירייה.
"במחלקה הזאת יש אנשים שעובדים בשיקום ונכנסו לתפקידים בעזרת עובדות סוציאליות, כאלה שבמקום להידרדר לפשע החליטו לשקם את החיים שלהם, להפוך לבעלי משפחות ולהתפרנס בכבוד. מה יהיה עליהם?", שואל העובד.
"סמכנו על בונפיל"
"הגננים עובדים קשה מאוד", טוען מועסק נוסף באגף. "אנחנו קמים מוקדם כדי לעבוד, במזג אוויר קשה ונמצאים בחוץ - בשעות הצהריים תחת השמש הקופחת, בגשם, בשלג, בסופות - יש אירועים שבהם אנחנו לא חוזרים הביתה לראות את המשפחה בכלל, כמו בסופות לדוגמה.
"היו מקרים ששבועיים לא ראינו את המשפחה ונשארנו לישון בעבודה. אמרו לנו שאנחנו גם יכולים לגשת למכרזים, אבל אני לא יודע עד כמה אפשר לסמוך עליהם. מי יודע מה יהיה המצב שלי? מה שאני מנסה לעשות עכשיו זה אפילו למצוא עבודה חלקית כדי שאוכל לקבל משכורת כלשהי עד הפנסיה. אני לא יודע איך זה ישפיע עלי לא ללכת לעבודה. אני מקווה למצוא עבודה בקרוב כדי שלפחות חלק מהזמן לא אהיה בבית ואשתגע. סמכנו על בונפיל. הוא אמר לנו בהתחלה שאף עובד לא יפוטר וכולנו מוגנים, אבל עכשיו הוא תומך בפיטורים שלנו".
בונפיל מצידו טוען כי הסיבה לתמיכתו בפיטורים במחלקה היא העובדה שיש עובדים במחלקה שמתרשלים בעבודתם, מחתימים כרטיס ואינם ממלאים את תפקידם.
אתה תומך במעבר לקבלנים במקום עובדי עירייה?
"אני לא תומך, אבל במקרה הזה אין ברירה. הם באים לעבודה, חותמים והולכים. הם לא עובדים, וחלק גדול מהם לא עושה כלום. הם התרגלו שנים, נתנו להם. הבהרנו להם, הסברתי להם כמה פעמים שהם לא יכולים להמשיך במתכונת הזאת והגנים ממשיכים להיות מלוכלכים".
לא עדיף להעניש את העובדים הסוררים? למה את כולם?
"לתת בראש זה לא עוזר. אותו הדבר היה בתברואה. פועלי טיאוט היו באים, זה אומנם היה לפני שנתיים וחצי, לא היו מנקים, לא כלום, ומעבירים את הזמן. עכשיו תראו את ירושלים - אין יותר נקיה ממנה בכל הארץ. ואכן כולם הוזמנו לשימוע כי החליטו לסגור את המחלקה הזאת. כל הנושא של הניקיון בגנים נסגר, וברגע שהוא נסגר יש סמכות לעירייה ובוודאי גם לאוצר לשלוח את העובדים הביתה, כמובן, בתנאים שאנחנו מבקשים מהם".
כמה מהמנהלים הולכים הביתה?
"אני לא מחויב להגיד לכם כלום. אין לי מספרים. חלק מהמנהלים הולכים, חלק מהוותיקים הולכים".
עובדי קבלן יעילים יותר?
"ועוד איך. עובד קבלן ההספק שלו יותר גבוה מזה של עובד עירייה. עובד עירייה הוא מועסק קבוע, אין לו בעיה, אף אחד לא ייגע בו, אנחנו שומרים עליו, אבל זה היה טוב לכמה שנים. זה לא יכול להימשך לכל החיים".
"למה להאשים את כולנו?"
עובדים באגף הגיבו בכעס רב על דבריו של בונפיל. "בכל מסגרת עבודה יש תמיד פועלים שלא עובדים. לא נכון להגיד את זה על כולם", אומר אחד מהם. "למה לא מטפלים באחד-שניים-שלושה שלא עובדים? למה להאשים את כולנו בגלל הקומץ?"
הקואליציה הארצית להעסקה ישירה והוגנת: "אנחנו כואבים לראות את מהלך ההפרטה של עיריית ירושלים וכן את סיפורי העובדים בנוגע להעסקתם. ראש העיר הראה בעבר שהוא קשוב לתושבי ועובדי העיר וכי חשוב לו ניקיון וטיפוח העיר. אנחנו מפצירים בו לעמוד בהבטחותיו בטרם בחירתו, וכן מההסתדרות האמורה להגן על עובדיה - ולא להמשיך עם ההפרטה של אגף שפע או כל אגף אחר".
העירייה בתגובה: "העובדים פועלים ביחידות השירות שמתייתרות בעקבות העברה למיקור חוץ, ואליהם נשלחו מכתבי הודעה לפני הכוונה לסיים את שירותם. אין מדובר בהליך שנובע מתפקוד לקוי של חלק מהעובדים, כי אם במעבר להתקשרות עם חברה במיקור חוץ כאמור.
"עיריית ירושלים פועלת בהליך כדין, מלווה ביועץ המשפטי ובהתאם להסכם הקיבוצי. לכל העובדים כמובן זכות לשימוע. העובדים גם יכולים להתמודד במכרזים לתפקידים בעירייה".
