נוסעים בתחבורה הציבורית וגם נהגי אוטובוס טוענים כי מאז החלה מלחמת 'חרבות ברזל' חייהם הפכו לסיוט. מצד אחד יש תושבים שמתארים נהגים שמתנהגים אל הנוסעים באופן מזלזל ומחפיר ולעיתים אף מסכנים אותם. מצד שני יש נהגים, רובם ערבים, אשר סבלו מאלימות מילולית ופיזית מצד נוסעים שהפכו אותם למטרה.

3 צפייה בגלריה
אוטובוס בירושלים
אוטובוס בירושלים
אוטובוס בירושלים
(צילום: יואב דודקביץ')

"הבנות שלי נוסעות בתחבורה הציבורית על בסיס יומיומי", מספרת השבוע ליאורה אלון, תושבת חומת שמואל, אשר הקימה לאחרונה את 'פורום האימהות למען ביטחון הילדים'. "יום אחד הבת שלי חזרה ממש ממש רועדת. היא עלתה על האוטובוס, וכשרצתה לרדת היא צלצלה בפעמון ועמדה ליד הדלת, אבל הנהג לא עצר. היא צעקה לו: 'תעצור תעצור', אבל הוא לא עצר, גם לא בתחנה שאחר כך וגם לא בזו שאחריה, שם מוזיקה בערבית בפול ווליום והתעלם. היא מתה מפחד והוא נסע בפראות. היא היתה צריכה להחזיק ממש חזק את העמוד של האוטובוס. אחרי 4 או 5 תחנות הוא עצר לה והיא ירדה רועדת כולה. באתי לאסוף אותה מהר והזדעזעתי. זה פה מתחת לבית שלנו, וזה קורה בכל פעם. זה לא הגיוני שילד נוסע לבית הספר ולא מרגיש ביטחון. שטף המידע מצד כל מי שפוגש אותי ברחוב. אנשים אומרים: 'יש לנו טראומה מלנסוע באוטובוס'. זה קטסטרופה".

3 צפייה בגלריה
ליאורה אלון וילדיה
ליאורה אלון וילדיה
ליאורה אלון וילדיה
(צילום: עמית שאבי)


אלון מספרת שעד כה היא קיבלה מאות תלונות, כולל תמונה של קשישה שקיבלה 'פנס כחול' בעין כתוצאה מנהיגה פרועה. "היא כתבה לי: 'ישבתי באוטובוס. למרות זאת הנסיעה המטורפת של הנהג הפילה אותי וכולי פצועה'. נוסעת אחרת סיפרה לי שכדי שהנהג יעצור לה היא צריכה לעמוד באמצע הכביש. יש נהגים שנוסעים בידיעה שאין צורך לעצור בתחנות. היתה אם לילדים בני ארבע וחמש ועוד תינוק בעגלה שעמדה לרדת מהאוטובוס. שני הגדולים ירדו ראשונים, ולפני שהיא ירדה הנהג סגר את הדלתות והתחיל לנסוע. היא צעקה לו: 'תעצור. הילדים הקטנים בתחנה', אבל הוא לא עצר. נורא רק לחשוב על הילדים הקטנים שעומדים בתחנה, צורחים ורואים את אמא שלהם ממשיכה לנסוע באוטובוס. היא ירדה בתחנה הבאה ודהרה עם העגלה כדי להגיע אליהם.
3 צפייה בגלריה
 קו 62
 קו 62
תחבורה ציבורית בירושלים
(צילום: יואב דודקביץ')

"למה אנחנו צריכים לחיות ככה?" היא מוסיפה בכעס. "מעודדים אותנו לנסוע בתחבורה ציבורית. למה אני צריכה לחיות תחת איום ופחד ולחץ? אתמול הבת שלי הגדולה, בת 17, סיפרה שנערה צעקה לנהג שנסע בפראות: 'תפסיק לנסוע ככה. אני עוד שנייה מקיאה'. והוא אמר לה: 'תרדי וקחי מונית. אני נוסע איך שאני רוצה'. זה לא הגיוני שככה מתנהגים. אין שום סיבה שבעולם שנוסעים יסכימו לזה".


תהילה לויאן, שגם היא פעילה בפורום האימהות, טוענת כי מאז החלה המלחמה גבר זרם התלונות. אלון מחזקת את דבריה ומוסיפה: "כשהחלה המלחמה הנסיעות נהיו יותר אגרסיביות ויותר קשות. במשרד התחבורה אמרו לי שהם מודעים לתלונות, ועניתי להם שאנחנו רוצים תוצאות. אנחנו רוצים שיעשו לכל נהג סיווג ביטחוני ושיהיו מאבטחים באוטובוסים, כמו שהיה כשהייתי נערה. זה מעלה את תחושת הביטחון. "גם זה שהפקח עולה ומדבר עם הנהג בערבית ואנחנו לא מבינים את השפה ולא יודעים מה הם מדברים, זו תחושה נוראית, במיוחד בזמן מלחמה כשהכל מאוד מאוד מתוח".

"אומרים: 'נהג זבל'"

מנגד הנהגים טוענים כי הם עצמם תחת מתקפה חריפה מצד נוסעים. על פי נתוני ארגון 'כוח לעובדים', מאז פרוץ 'חרבות ברזל' חלה עלייה של 32% במקרי האלימות בירושלים כלפי נהגי אוטובוס, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. "עבודה בתחבורה הציבורית היא עבודה מאוד מאתגרת", מסביר מאג'ד מברוכ, תושב מזרח ירושלים. הוא נהג אוטובוס מזה 12 שנים ומשמש כיו"ר ועד העובדים בחברת 'סופרבוס'. "כל האזור של ירושלים עמוס בעבודות בכבישים. זה מאוד משפיע על הנהגים, שלא מגיעים בזמן לתחנות שאמורות להיות שם. נוסע רואה על המסך שהאוטובוס אמור להגיע בשעה מסוימת. הוא לא יודע שיש פקקים ולכן האוטובוס מאחר. כשמגיע הנהג דבר ראשון מוציאים עליו את העצבים, וזו חבית נפץ שיכולה להגיע לאלימות מילולית או אפילו פיזית. למזלי הטוב אני יודע איך להרגיע את הנוסעים העצבנים, אבל בקרב החברים שלי לא כולם. באחת השכונות (רמות; א"ז) נהגים הותקפו בגז מדמיע.
"קשה להיות נהג בירושלים", הוא נאנח. "לצערי הרב רוב התלונות שלנו במשטרה על האלימות נסגרות ואין הרתעה למתפרעים".מברוכ טוען כי מאז תחילת המלחמה יש עלייה בתקיפות מילוליות. "אומרים: 'ערבי מסריח', 'נהג זבל', 'מה אתם עושים פה'… זה מאוד קשה. לפעמים נהגים מספרים לי שהם לא יודעים איך יתחילו את היום ואיך יסיימו אותו".
מה עושים עם נהגים שיש כלפיהם תלונות? "אנחנו חוקרים את המקרים האלה. יש סרטונים ואנחנו בודקים אותם. יש לחברה מנגנון משמעת, להזמין לשימועים ואפילו לפטר אם צריך. לפעמים יש קנס או השעיה. משעים נהגים על ימין ועל שמאל. לכן זה לפעמים מעצבן אותי כשכן יש אלימות מצד הנהג והם לא מצליחים להבין שזה לא בא סתם, שמשהו גרם לסיטואציה להתפתח. אני מסביר לנהגים שהם צריכים הרבה סבלנות".

מחסור חמור בנהגים

"בכל הארץ יש מחסור בנהגים, ובירושלים מרגישים את זה יותר", מאשר דובר ארגון 'כוח לעובדים', יניב בר אילן, שמבהיר שהבעיה קיימת בכל חברות האוטובוסים שפועלות בעיר. "כשיש פחות נהגים הקווים יותר עמוסים, פחות קווים שמגיעים, ומה שכתוב בלוח הזמנים הוא בגדר המלצה. זה כבר מכניס מתח בין נוסעים לנהגים. החברה מקבלת תגמול על מרחק ולא על שירות. הם סופרים אותם בקילומטרים - כמה נסעת היום. מבחינת החברה העיקר שתיסע כמה שיותר. אין לנהגים הפסקות בגלל שאין להם מי שיחליף אותם. נהג כזה לא יהיה עצבני? אני לא מחפש להצדיק אותם, אבל זה שהוא יהיה לא רגוע זה לגמרי קורה. צריך ליצור מצב שיש יותר נהגים ושמה שעומד בחזית זה איכות השירות. משרד התחבורה קונס את החברה אם היא לא עומדת ביעדים, ולכן הטענה היא קודם כל למדינה. יש פה מוטיבציה בעייתית של החברות".
"זה לא סוד שהמעמד של הנהג בעשרות השנים האחרונות ירד", מוסיף ראש ענף התחבורה ב'כוח לעובדים', איתי כהן. "זו עבודה שהיא קשה, לא מתגמלת, ויש בה הרבה תופעות של אלימות, ולכן יש מחסור בנהגים. כשיש מחסור יש הרבה לחץ. החברות לחוצות להוציא כמה שיותר נסיעות במשאבים הקיימים. אין התגייסות של משרדי הממשלה להגדיר את הנהגים עובדי ציבור. גם מצד משרד התחבורה איכות השירות לא נמצאת בסדר העדיפויות. השיטה מבוססת על לעשות כמה שיותר קילומטרים, לכן גם לחברה אולי עדיף שהנהג לא יעצור בכל תחנה ולא יחכה לכולם כי כלכלית זה משתלם להם יותר".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "נהגי האוטובוסים, כמו בכל אמצעי התחבורה הציבורית, מחויבים לנהוג בכבוד ובאדיבות כלפי הנוסעים, כמתחייב מההוראות והנהלים. משרד התחבורה רואה בחומרה רבה כל הפרה של הכללים והתנהגות בלתי הולמת, פיזית או מילולית, של נהגים כלפי הנוסעים ויפעל במלוא החומרה כנגד כל נהג הפועל בניגוד לנהלים שנקבעו.
"קיים כלי למיגור תופעת האלימות בקרב נהגי מפעילי התחבורה הציבורית והוא הליך האכיפה המינהלי. כאשר מדובר במקרים חריגים וביניהם מקרי אלימות, אגף פיקוח וחקירה מזמן את הנהג לחקירה תחת אזהרה במשרד התחבורה. בהמשך לביצוע החקירה התיק מועבר להמשך טיפול במישור המשפטי להגשת כתב אישום. עם כניסתה לתפקיד הודיעה השרה רגב כי התחבורה הציבורית תהיה אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו בראש סדר העדיפות של המשרד.
"במסגרת זאת הכריזה השרה על שורה ארוכה של צעדים והשקעות בתחבורה הציבורית שנועדו לשפר את מעמדם של הנהגים ולגייס לענף כוח אדם נוסף ואיכותי. מתחילת השנה גויסו כ־1,500 נהגים חדשים והוקצו יותר מ־600 מיליון שקל לשיפור מעמד הנהגים והגדלת שכרם וכן תוספות שירות משמעותיות שנועדו ליצור תחבורה ציבורית אמינה ויעילה".