תביעת הנזיקין שחשפה תופעה קשה באחת מתחנות המשטרה החשובות בעיר: תחנת 'לב הבירה'. במסגרת תביעה נזיקית שהוגשה על ידי קטין בן 14 שהופשט בתחנה במרכז העיר, התגלה כי השוטרים במקום נוהגים להפשיט את כלל העצורים באופן לא מידתי וללא קביעת קריטריונים - זו הקביעה של רשמת בית משפט השלום בירושלים עדי בר־טל.
הקטין נותר בתחתוניו
התנהלות זו של הפשטת עצורים בניגוד לחוות דעת שהכין היועץ המשפטי לממשלה נחשפה בחודש אפריל 2017. כוח משטרה פשט על ביתו של הקטין לאחר שנחשד כי בכוונתו להקריב קורבן בהר הבית. השוטרים נכנסים לביתו של הקטין בשעה 05:30 לפנות בוקר ומעירים אותו משנתו, אוזקים אותו, והוא נלקח לחקירה בתחנת לב הבירה. "טרם חקירתו של התובע הוא נדרש להתפשט לשם עריכת חיפוש על גופו. כך, התובע נותר בתחתוניו בנוכחות שוטר". המשטרה טענה כי הקטין נאזק לאחר ש"לא היה רגוע", סירב להתלוות לשוטרים והשמיע "אמירות מתגרות", כגון "השוטרים תינוקות, באים שבעה שוטרים לעצור ילד קטן, שוטרים פח".
עוד בחדשות:
חוות דעת מפורטת שהכינה עו"ד אביטל בגין, נציגת היועץ המשפטי לממשלה, קבעה כי ההפשטה החלקית צריכה להתבצע לפי מבחני "סבירות ומידתיות".
עוד נקבע כי על המשטרה לקבוע קריטריונים מסודרים בסוגיה זו. אלא שלמרות הנחיה זו קבעה רשמת השלום בפסק דינה כי "על אף האמור בחוות הדעת, בתחנת לב הבירה המשטרה מפשיטה את כלל העצורים המגיעים - זאת באופן לא מידתי וללא קביעת קריטריונים".
כאמור, החוק מקנה למשטרה שיקול דעת בנוגע לביצוע חיפוש גופני. "החוק נוקט לשון של רשאי ולא לשון של חובה", קבעה הרשמת בר־טל. "חיפוש בהפשטה עד לרמת תחתונים אמור להיות מופעל בסבירות, ונדרש קשר בין התכלית ובין אופי החיפוש, קרי אין לבצע חיפוש בהפשטה באופן אוטומטי ויש לפרש את ההוראה בצמצום, כך שפגיעתו בזכויות יסוד תהא מינימלית ומידתית, וביתר שאת, כאשר עסקינן בהפשטה עד לרמת הלבשה תחתונה של קטינים".
מחפשים מידתיות? לא אצלנו
למרות הדרישה להפעיל שיקול דעת ולקבוע קריטריונים, במהלך המשפט העיד אחד השוטרים בתחנה כי כל אדם שנכנס לבית המעצר מופשט. "כשאני מכניס אדם לבית מעצר אני מפשיט אותו עד לרמת תחתונים", העיד השוטר מתחנת 'לב הבירה'. "אם יש לי חשד לכלי תקיפה אני גם מוריד לו את התחתונים". והוא הוסיף: "השלב הראשון - מפשיט לתחתונים כל מי שנכנס לבית המעצר. אלו ההנחיות שקיבלתי. כל מי שנכנס צריך לבדוק אותו עד לרמת תחתונים". בפסק הדין ציינה הרשמת בר־טל: "מעדות זו עולה מפורשות כי אין כל שיקול דעת המופעל בנוגע לדרך ביצוע החיפוש, לבטח לא נשקלות אופציות נוספות ומידתיות יותר מהפשטה לרמת תחתונים".
אם לא די בעדות זו, שוטר נוסף העיד: "למעשה אנחנו עושים חיפוש בהפשטה על כל עצור לפני שהוא נלקח לבית המעצר". גם ראש תחום תורה והנחיה במשטרה, רפ"ק ירון כהן, נשאל על הפרקטיקה הנהוגה בתחנה ואם זה הגיוני שכל עצור שנכנס למעצר מופשט עד לרמת התחתונים. תשובתו: "יכול להיות שהגיוני".
השאלות הקשות
איך קורה שכל עציר ב'לב הבירה' מחויב להתפשט
מדוע פעולת ההפשטה נעשתה ללא קריטריונים
מדוע לא שוקלים את הצורך להשאיר עצור בתחתונים
מדוע הופשט הקטין
אף שבעת מעצרו
התלבש ליד השוטרים
מדוע לא הופעל
שיקול דעת במקרה
של הפשטת נער בן 14
במשטרה ניסו לרמוז כי ייתכן שהקטין החביא חפץ כלשהו בבגדיו, אך בית המשפט קבע כי לא הוצגה כל ראיה לכך. להפך - ממזכר עלה כי הקטין נעצר במיטתו כשהוא לובש פיג'מה וכי הוא החליף את בגדיו בחדרו בנוכחות השוטרים. וכך טען הנער: "השוטרים נכנסו איתי לחדר שאני אתלבש וסגרו את הדלת, הם איתי בתוך החדר".
הרשמת בר־טל: "הנתבעת פעלה בניגוד להוראות הדין עת בחרה להפשיט דרך קבע, עד לרמת תחתונים, אדם הנכנס לבית המעצר. חמור מכך - הנתבעת פעלה כך אף כאשר מדובר בקטין, וזאת ללא הפעלת כל שיקול דעת וללא בחינת דרכי פעולה חליפיות לפגיעה בכבודו ובצניעותו של הקטין, שהינו נער רך בן 14 שנים בלבד. הפשטה של נער בן 14 אינה דבר של מה בכך, ולא ניתן להתייחס אליה בשוויון נפש, שכן היא טומנת בחובה פגיעה בנפשו של נער צעיר וביושו. החיפוש במקרה דנן בוצע ברשלנות ובחוסר סבירות קיצונית". בר־טל קבעה בנוסף כי המשטרה תפצה את הנער בסכום של 20 אלף שקל.
מהמשטרה נמסר: "המשטרה מטפלת מדי שנה באלפי עצורים ומעוכבים, הכל בהתאם להוראות החוק. למרות שמדובר במקרה שהתרחש לפני למעלה משלוש שנים, הרי שככל שמושמעת ביקורת שיפוטית היא נלמדת, ובמידת הצורך מופקים הלקחים הנדרשים בהתאם".
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
