"ההתנהלות של ראש העירייה בישיבות לא מקובלת עלי, לא בגללי אלא בגלל שאנחנו מייצגים ציבור גדול מאוד", אומר אדיר שוורץ, שהפך ליו"ר האופוזיציה אחרי פרישתו המפתיעה של עופר ברקוביץ'.
"אנחנו עומדים לעשות קמפיין בחירות שהולך לשרוף את השטח כמו שרק אנחנו יודעים", הוא מבהיר, אבל גם משחרר מסר פייסני: "אני לא פוסל כניסה לקואליציה, כמו שלא פסלנו כניסה לקואליציה לאורך כל הקדנציה".
"לא היתה מפולת"
שוורץ (28) גדל בשכונת תלפיות, למד ב'הרטמן' ונבחר ליו"ר מועצת התלמידים העירונית בגיל 16. בגיל 22 הצטרף ל'התעוררות'. לפני כשנתיים וחצי נכנס למועצה ובין השאר הוא מכהן כיו"ר ועדת הביקורת. כאשר הוא נשאל על הקריסה שעברה התנועה בשנה האחרונה, הוא טוען: "אני לא חושב שהיתה מפולת. אפשר להסתכל על מה שקרה לתנועת 'ירושלמים', שהיתה שותפה שלנו ונעלמה מהמפה הפוליטית, אבל 'התעוררות' היא תנועה חזקה עם מאות פעילים".
'יש עתיד' מתכוונים להריץ סיעה, ויש דיבורים על איחוד עם חביליו וורטון. "לגבי 'יש עתיד' - כל מי שרוצה לפעול למען ירושלים מוזמן, אבל 'התעוררות' לא משויכת לפוליטיקה הארצית ויש לה יתרון משמעותי. לגבי ורטון וחביליו - אני חושב שנציגי הציבור הכללי צריכים לפעול באופן מתואם, אבל איחודים למיניהם לא יוכרעו על גבי דפי העיתון".
מי יהיה מספר 2 ב'התעוררות'? "יש תהליך מסודר לבחירות, שיתקיימו ב־24 בנובמבר. יש ארבעה מועמדים מצוינים - אראל בזיזי, נועה שלום, יערה שילו, מרים סלע".
שוורץ עצמו היה אמור להתמודד בבחירות על תפקיד יו"ר התנועה, אלא שהמתמודדת מולו, עינב בר כהן פרשה.
תרוץ לראשות העירייה? "לא. אני חושב שעלי ללמוד ולהבשיל".
שוורץ מודה בכנות שהוא לא יוכל לשחזר את ההישג של ברקוביץ' ולהכניס שבעה חברים למליאה. "ללא ריצה לראשות העיר שבעה מנדטים זה גבוה מדי, אבל 'התעוררות' בהחלט שואפת גבוה".
קראו גם:
לדתיים והחרדים רוב במועצה - מה תעשה כדי לא להיכנע להם? "כניעה זה פחות מדויק - אני מאמין בשיתוף פעולה אנושי ופוליטי עם החרדים. אנחנו ביחד בעיר, אם נרצה או לא נרצה. אני פועל בשיתוף פעולה וכבוד גם עם חברי הקואליציה החרדים, ולעיתים אנחנו לא מסכימים על הדברים, אבל רק שיתוף פעולה פוליטי יבטיח עתיד חיובי בירושלים. אך האחריות מוטלת גם על כתפיהם ועל כתפיו של ראש העירייה".
איך ניתן למנוע עזיבה של חילונים? "אני חושב שצריך אסטרטגיה רצינית לדיור, לא רק להגיד התחדשות עירונית ולבצע אותה בצורה שמעמיסה, לעיתים בדורסנית ובאופן לא מאוזן. זה ממשיך לאתגרים בתעסוקה, כי אנחנו מבינים שבסוף זה מה שמשאיר אנשים בעיר - תעסוקה, דיור ואיכות חיים".
מה לדעתך הפתרון לשכונות המעורבות? "נסיון העבר מלמד שמרביתן לא נשארות מעורבות לאורך זמן. לכן העירייה צריכה להפעיל מדיניות שפועלת אקטיבית לקיבוע, לטיפוח ולשימור של אופי מסוים לשכונות האלה. כל השכונות הללו ללא יוצא מן הכלל היו שכונות ציוניות בעבר, וצריך לראות איך שומרים אותן ככאלה".
