"ירושלים תהיה הראשונה לצאת מהפקקים", הכריז בגאווה ראש העירייה משה ליאון, כאשר חנך לפני קצת יותר מחודשיים את כביש 16. אלא שכבר ביום שלמחרת התברר שתוכניות לחוד ומציאות לחוד - באזור צומת בייט נוצר פקק ענק, שבו תקועים לא רק הנהגים שנכנסים לעיר, אלא גם תושבי האזור, שעבורם כל נסיעה לעבודה או הסעה של הילדים ללימודים הפכה לסיוט.
השבוע היה אמור להיפתח גם חלק נוסף בפרויקט כביש המנהרות, אבל אפשר כבר לנחש שגם בשבוע הבא הפקקים באזור לא ייעלמו. הבעיה הגדולה היא שכל השקעת הענק הזאת היתה אמורה להתרחש לפני שנים רבות.
ממש השנה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דוח הסוקר את השינוי במספר כלי הרכב שנסעו בירושלים, ובכלל זה משאיות ותחבורה ציבורית, בשנים 2020-2010. בתוך עשור אחד בלבד נרשם זינוק מ־174,764 כלי רכב ל־265,810.
"היום העיר היא פקק אחד שלם"
נהג המונית ניסן לוי
"העיר לא בנויה להרבה רכבים. לא תיארו לעצמם שיהיו מסות של רכבים במקביל לעבודות בכבישים וחסימות נתיבים", אומר נהג המונית הוותיק ניסן לוי. "היום העיר היא פקק אחד שלם".
לוי בן ה־69 מתגורר בפסגת זאב, נשוי, אב לארבעה ילדים וסב ל־13 נכדים. הוא עובד כנהג מונית בירושלים כבר 46 שנים ואת המצב עכשיו הוא מגדיר מייאש. כשהוא נשאל איך היתה העבודה בסוף שנות ה־70, הוא אומר: "היה כיף לנסוע. היתה תנועה קלה בשעות הבוקר והצהריים, אבל במשך היום היה מיעוט של כלי רכב".
קראו גם:
אף שזה אולי נשמע כהגזמה, חייבים לזכור כי ב־1983 מנתה אוכלוסיית העיר 428 אלף איש. ארבעה עשורים לאחר מכן מספר התושבים הכפיל את עצמו ותוספת הכבישים לא מתקרבת אפילו לגידול במספר הנהגים. באופן מדהים, אף שירושלים היא אחת הערים שבהן שימוש בתחבורה הציבורית גבוה במיוחד ויש לא מעט נתיבי תחבורה ציבורית, גם אלה שבוחרים באופציה הזאת תקועים בפקקים, ממש כמו בעלי הרכבים.
1. שדרות משה דיין
מוקד הבעיה: משדרות משה דיין ועד הגבעה הצרפתית כולל בסיירת דוכיפת.
דבר נהג המונית: "לא רק האזור בעייתי, כי לכל אורך שדרות משה דיין והכבישים שמתחברים יש פקק ענק כל היום".
הצפי של העירייה לפתרון: "חניון 'חנה וסע' בפסגת זאב והפעלת ההארכה של הקו האדום יאפשרו להשאיר את הרכבים הפרטיים בחניון, ובכך יפחתו משמעותית עומסי התנועה בכבישי נווה יעקב ופסגת זאב. ההפרדה המפלסית בצומת הגבעה הצרפתית גם תפחית משמעותית את כמות הרכבים המגיעים משד' משה דיין דרך עוזי נרקיס".
2. צומת הגבעה הצרפתית
מוקד הבעיה: באזור הגבעה הצרפתית ובדרך משם ועד לכיוון הכותל.
דבר נהג המונית: "הכביש פקוק מהבוקר ועד הערב. התנועה הכבדה מתערבבת עם תושבי שועפאט ופסגת זאב, ומגיעים גם מהיישובים מסביב, כמו היישוב אדם וענתות".
הצפי של העירייה לפתרון: "הקו האדום של הרכבת הקלה כבר עובר באזור. עם התפתחות קווי הרכבת הקלה ויצירת קישוריות טובה לאזור תעשייה ומסחר, מערך התחבורה הציבורית יהיה חלופה טובה לרכב פרטי היוצר גודש בכבישים".
3. כביש 9
מוקד הבעיה: מהר חוצבים לכיוון הגבעה הצרפתית.
דבר נהג המונית: "זמן הנסיעה ארוך מהרגיל. פקוק כמעט לאורך כל שעות היום. אם נניח רוצים לנסוע לפסגת זאב או לגבעה הצרפתית או למעלה אדומים חייבים לנסוע דרך כביש 9 ועומדים בפקק".
הצפי של העירייה לפתרון: "הקמת ההפרדה המפלסית בצומת הגבעה הצרפתית, שצפויה להפחית משמעותית את כמות הרכבים הנוסעים לכיוון פסגת זאב ומעלה אדומים וחוצים את הצומת".
4. רוממה
מוקד הבעיה: מהר חוצבים לכיוון רחוב הרב שמגר.
דבר נהג המונית: "כל הזמן עובדים שם - חופרים לצורך הקמת פסי רכבת והפקקים שם איומים. מספיק שמשאית אחת עומדת או טרקטור ויום שלם הכל תקוע".
הצפי של העירייה לפתרון: "לפני כשנה הופעל נתיב תחבורה ציבורית ברחובות שפע חיים, אוהל יהושע ושמגר, ובנוסף החלו עבודות תשתית בתוואי הכחול של הרכבת הקלה. הפעלת מערך הסעת המונים שלם באזור צפויה להגביר את השימוש בתחבורה ציבורית ולהפחית את כמות הרכבים הפרטיים בכבישים אלה".
5. בר אילן
מוקד הבעיה: העומס מתחיל כבר בשדרות אשכול ומגיע עד לירמיהו, אבל העומס הגדול ביותר הוא בצומת בר אילן.
דבר נהג המונית: "כל היום צפירות והנהגים עצבניים מאוד. אני כנהג מונית התייאשתי כבר, אין לי ברירה, איפה שנוסעים פקק, כל נסיעה קטנה של כמה דקות הופכה להיות סיוט אחד גדול".
הצפי של העירייה לפתרון: "הקמת חניון 'חנה וסע' בצומת הגבעה הצרפתית והפעלת 'הקו הירוק' יסייעו בהפחתה של תנועת כלי רכב פרטיים באזור. התוואי הירוק והכחול של הרכבת הקלה צפויים לתת מענה יעיל למרכזי התעסוקה והמסחר הנמצאים באזור ויפחית את כלי הרכב הפרטיים".
6. מחלף מוצא
מוקד הבעיה: ביציאה מכביש 16 לכיוון כביש מספר 1.
דבר נהג המונית: "בבוקר התנועה סבירה וזורמת, לא נוראית. אחר הצהריים יש שם פקקי ענק ועומסים קשים".
הצפי של העירייה לפתרון: "העומסים באזור המדובר הם חלק מחבלי הלידה של כביש 16 והם מנוהלים בשעות הלחץ. הצפי הוא שבשבועות הקרובים התנועה תווסת את עצמה".
7. אזור התחנה המרכזית
מוקד הבעיה: העומסים הם בכל האזור ובייחוד ברחוב הצבי מאחורי התחנה המרכזית.
דבר נהג המונית: "כל האוטובוסים שנכנסים ויוצאים מהתחנה המרכזית עומדים שם בפקק בגלל חוסר העדפה ברמזור. מבחינת מספר אנשים למ"ר שתקועים בפקק, זה כנראה אחד הפקקים הכי חמורים בעיר".
הצפי לפתרון: "מתוכנן נתיב תחבורה ציבורית דו־כיווני מצומת ירמיהו/הצבי ועד לכניסה האחורית לתחנה המרכזית. ביצוע הנת"צ ישלים ציר רציף של הנת"צ ממוצא ועד לתחנה המרכזית. העבודות להקמתו צפויות להתחיל בשנה הקרובה".
8. צומת בייט
מוקד הבעיה: ביציאה מכביש 16 לתוך העיר.
דבר נהג המונית: "כשנכנסים מגבעת מרדכי לשער הגיא - הכביש שמוביל למלחה הפקק איום ונורא. כשחוסמים נתיב אחד אנשים מחפשים נתיבים אחרים ויוצרים פקקים, נהגים עושים עבירות תנועה בגלל ייאוש מהפקקים".
הצפי של העירייה לפתרון: "בצומת בייט מקימים חניון ה'חנה וסע' המקורה הגדול בארץ, ולצד הפעלת הקו הירוק, צפוי לסייע במיתון תנועות הרכב הפרטי לאזור. כמו כן הפרויקט להארכת כביש 16 וחיבורו ישירות לשדרות הרצוג נמצא בשלבי ביצוע".
9. צומת פת
מוקד הבעיה: מהצומת לכיוון אזור התעשייה תלפיות.
דבר נהג המונית: "בנסיעה לכיוון תלפיות בבוקר יש עומסים קשים. זאת במקביל לעבודות הקמת הרכבת".
הצפי של העירייה לפתרון: "הושלמה הקמתה של הפרדה מפלסית בצומת פת, ומתוכננים שני קווי רכבת קלה (תכלת וסגול) שיהוו קישור יעיל ונוח בין רחוב פת לתלפיות. כמו כן העבודות להקמת מנהרת אשר וינר בעיצומן, לצד הקמת כביש פייר קניג והמשך תכנון כביש הברך".
10. שדרות בגין
מוקד הבעיה: מקניון מלחה לכיוון צפון העיר.
דבר נהג המונית: "כל היום פקוק שם. אם נמצאים במלחה ורוצים להגיע ב־16:00 לפסגת זאב, זו נסיעה שאמורה לקחת 10 דקות, אבל היא לוקחת שעה".
הצפי של העירייה לפתרון: "מקודמת תוכנית להקמת נתיב תחבורה ציבורית לכל אורך שדרות בגין. מקטע אחד של הנתיב, ממחלף בן ציון ועד מחלף גולדה מאיר, הוקם. ובימים אלה החלו עבודות המשך ממחלף גולדה מאיר ועד ליפתא. בנוסף, קווי אוטובוס אמינים ומהירים שייסעו בנתיב ייעודי יסייעו להגביר את השימוש בתחבורה הציבורית".
"הוספת נתיבים לא תועיל"
מתכנן הערים איתמר שחר
"רכב פרטי הוא האמצעי הכי פחות יעיל לנייד בני אדם בתוך העיר", אומר איתמר שחר, מתכנן ערים ויו"ר פורום אורבני קטמון. "בעיר כמו ירושלים, עם אחוז שימוש גבוה כל כך בתחבורה הציבורית, הנפגעים העיקריים מהפקקים הם נוסעי התחבורה הציבורית. אוטובוס שעומד עם רכבים פרטיים בפקק, שנגרם בגלל רכבים פרטיים, מעכב 50 איש ולא אדם אחד, ולפעמים אלה אנשים שאין להם אפשרות אחרת להתנייד.
לכן המסקנה היא שבכל מקום שיש בו עומס תנועתי, שפוגע גם במעבר של אוטובוסים, העירייה חייבת לקחת נתיב מהרכב הפרטי ולסמן עליו נת"צ. מספר הרכבים החדשים שעולים על הכביש רק הולך ועולה, וכמות השטח שאפשר לספק לתשתיות רכב פרטי - מוגבלת. הוספת נתיבי רכב פרטי לא תפתור שום דבר, כפי שמוכח פעם אחר פעם - והדוגמה האחרונה היא כביש 16, שרק נפתח וכבר פקוק בשעות העומס. הנהגים יזדעקו, אבל מבחינה ציבורית הדבר הנכון שיש לעשותו הוא להעדיף את התחבורה הציבורית - ככה מחלקים את שטח הכבישים בצורה יעילה, רציונלית ושווה יותר בין המשתמשים השונים, ולטווח הארוך זה הפתרון היחיד לקשיי ההתניידות בעיר".
"השקיעו מיליארדים, אבל הבעיה לא נעלמת"
יהודה אלבז, 'תחבורה בדרך שלנו'
"אי אפשר לפתור את בעיית הפקקים, וזה גם לא יעד מדיניות של המערכת", אומר בנחרצות יהודה אלבז, חבר הנהלה בארגון 'תחבורה בדרך שלנו': "הממשלה והעירייה עושות מאמצים לשפר גם את הניידות למשתמשי הרכב הפרטי, ובשנים אחרונות הושקעו מיליארדים בשיפור רשת הכבישים - כביש 1, דרך בגין, כביש 9, כביש 16 וכו', ולמרות זאת בעיית הפקקים לא נעלמת". אלבז, שבמשך 15 שנים כיהן בראש האגף לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, מוסיף ומציין: "כולם יודעים שאין דרך לספק את הצורך בתוספת ניידות של הציבור באמצעות תגבור השימוש ברכב פרטי. לכן משקיעים בתשתית התחבורה הציבורית - נת"צים, מסופים, רכבת קלה, רכבת פרברית, רכבות בינעירוניות ועוד.
"היעד הוא לאפשר ולשפר את הניידות של האנשים על פי הצרכים שלהם. אף אחד לא אומר שהפתרון לבעיית הניידות הוא לנסוע יותר מהר ברכב פרטי. ההפך הוא הנכון - יעד המדיניות של ממשלת ישראל הוא להגדיל את הניידות הכוללת בעיקר על ידי השקעה ושיפור משמעותי של מערכת התחבורה ציבורית".
הזינוק במספר כלי הרכב בירושלים:
- 2010: 174,764
- 2011: 181,965
- 2012: 187,578
- 2013: 191,983
- 2014: 200,482
- 2015: 211,395
- 2016: 223,341
- 2017: 237,534
- 2018: 247,590
- 2019: 256,513
- 2020: 265,810
"מרוב עומס אוטובוסים מדלגים על תחנות"
דקלה אלון, פעילת ציבור מרמות
ראש העירייה, שרת התחבורה וכל המומחים הציעו לציבור לעזוב את הרכבים ולנסוע בתחבורה הציבורית. אבל מה קורה לאלה שבאמת תלויים באוטובוסים. "בשנה האחרונה מצב התחבורה הציבורית בכי רע", אומרת בכעס דקלה אלון, תושבת רמות א'. "תדירות השירות לכ־60,000 תושבים איננה מספקת והאוטובוסים עמוסים מאוד.הקשר בין רמות למרכזים העירוניים אינו טוב והתושבים נאלצים להתנייד עם שני קווי שירות, מה שמאריך את זמן ההגעה ליעד".
אלון מפעילה קבוצת וואטסאפ שבה מדי יום תושבים מדווחים על אוטובוסים שאיחרו או דילגו על תחנות מרוב עומס של נוסעים. הדיווחים כוללים גם תמונות וסרטונים שבהם נראית הצפיפות הבלתי נסבלת, לא רק בתוך האוטובוסים, אלא גם בתחנות, כמו למשל ביציאה מרמות. אלון מפצירה בתושבים להגיש תלונות רשמיות למשרד התחבורה, אבל רבים מהמתלוננים כל כך מיואשים שאין להם הכוח והסבלנות להגיש מחאה רשמית, מה שרק מנציח את הבעיה.
אבל כהוכחה לכך שהתלונות עוזרות מביאה אלון את המקרה של רמות הירוקה - 'שכונת הקאנטרי'. התושבים בשכונה, שאוכלסה כבר ב־2017, טענו שאין קו שירות שיוצא מהשכונה, מה שמסרבל להם את הנסיעות. "החל מיום שישי שעבר החל לפעול קו 81 של חברת 'אקסטרה'", היא מעדכנת, "מה שאמור לתת מענה חלקי לתושבי רמות הירוקה. אבל קו השירות יאפשר לתושבים לצאת בנוחות רק עד לתחנה בצומת רמות, שם הם ייאלצו להמתין ולהצטופף בקו שירות שמגיע מרמות, כשבדרך כלל הוא כבר עמוס.
אבל אם רוצים משהו חיובי - אפשר לציין שהמאבק יצר שיתוף פעולה של הציבור הממלכתי עם הציבור החרדי, דבר שאני גאה בו", מציינת אלון.
תגובת העירייה
בעיריית ירושלים טוענים מנגד כי בשיתוף משרד התחבורה וצוות תוכנית אב לתחבורה העירייה משקיעה משאבים רבים בפיתוח מערך הסעת המונים זמין ויעיל, לצד הרחבה ושדרוג של רשת הכבישים ושבילי אופניים. בעירייה הוסיפו כי עבודות התשתית הקיימות בעיר מכבידות לעיתים על התושבים, מכיוון שבעיר מבוצעים עשרות פרויקטים במקביל, אך עם השלמת המיזמים עומסי התנועה בעיר יפחתו וכך ירושלים תהיה העיר הראשונה שתצא מהפקקים.
"פעילות זאת מתבצעת במספר אפיקים: קידום ופיתוח רשת הרכבת הקלה, הראשונה והיחידה במדינה, שדרוג מערך האוטובוסים, הקמת חניוני 'חנה וסע', הרחבה ושדרוג של רשת הכבישים, ובכלל זה ביצוע הפרדות מפלסיות, שיקועים, הקמת כבישים חדשים והקמת נתיבי תחבורה ציבורית לצד הקמת רשת שבילי אופניים ושבילי הליכה. בעיר יוקמו גם עשרות דרגנועים ומעליות שיקלו את תנאי הטופוגרפיה ויאפשרו גישה נוחה ומהירה לתחנות הרכבת הקלה. מאפיינים אלה מקודמים בין היתר במטרה לעודד הליכתיות במרחב הציבורי וליצור אלטרנטיבה לשימוש בכלי רכב.
"לאחרונה הושג סיכום בין העירייה למשרד האוצר, שבמסגרתו ישודרג מערך ניהול התנועה בירושלים, כך שיוכנסו מערכות טכנולוגיות ואמצעים מתקדמים, שיאפשרו ניהול וויסות תנועה יעיל ומתן יכולות מעקב ובקרה לזרימת התנועה בכל המטרופולין".
