בית"ר פתחה ביום שני השבוע את האימונים, ונכון לעכשיו, למרות שבבית וגן עושים ימים כלילות כדי להשלים את הסגל, לברק יצחקי יש יותר מדי חוסרים בעמדות מפתח ובקאדר הרחב שהוא רואה בעיני רוחו.
נתחיל מגיזרת הבלמים: המועדון היה בשבועות האחרונים על סף סגירה עם שני בלמים זרים, האחד מפורטוגל והשני מארגטינה. לשניהם נשלחו כבר טיוטת חוזה אחרי סיכומים בעל פה, אולם גם הראשון וגם השני הודיעו לבסוף כי הם לא מוכנים להגיע לישראל בגלל המצב הבטחוני. כרגע בית"ר מנהלת משא ומתן מתקדם עם בלם גנאי שמשחק בליגה הצרפתית השניה אולם גם כאן, השאלה הגדולה היא לא ההבנות הכספיות בין הצדדים אלא האם אותו בלם יסכים להגיע לשחק בארץ.
במקביל לדברים האלה, ואחרי שהדברים עם אורי דהן סוכמו בית"ר סיכמה גם עם מ.ס אשדוד על מעברו על גיל כהן. כהן, בלם צעיר ומוכשר שחוזר על ידי הפועל ב"ש ומכבי ת"א, מערים כרגע קשיים במשא ומתן מול בית"ר על תנאי שכרו. מבחינתו מדובר בפעם הראשונה בקריירה בה הוא מסוגל להתחיל ולהרוויח 'כסף גדול' והוא מנסה לנצל את הסיטואציה עד תום.
אלמוג כהן, וזה סיכון מחושב אבל הימור לא קטן, מייעד לקבוצה שלו ושל ברק יצחקי שיטת משחק שמתבססת על קשר אחורי אחד- איסמעילה סורו כפי שראינו לאורך כל הפלייאוף התחתון בעונה החולפת. זה מבטיח קבוצה התקפית ונועזת אבל גם פריכה בהיעדר קישור אחורי עוצמתי. בבית"ר מייעדים את תפקיד הקשר האחורי השני לצידו של סורו לירין לוי הצעיר שהגיע ממכבי חיפה, הגם שבתפקידו הטבעי הוא יותר קשר חמישים-חמישים או אפילו עושה משחק. לצד סורו ולוי, נדב נידם שהיה מועמד להגיע מושך את הזמן בתקווה שהוא יצליח להרשים את הצוות המקצועי במכבי ת"א. נידם יודע שהגעה שלו לבית"ר, תיתקל בהתנגדות מסוימת הן מצד חלק מאוהדי בית"ר שרואים בו אוהד של היריבה העירונית בה שיחק בשנתיים האחרונות והן אצל אוהדי הפועל ירושלים שלא אוהבים בלשון המעטה את המעבר שלו לצהוב. זה לא מה שמונע ממנו להגיע לבית"ר אבל גם לא ממש מזרז אותו בדרך לבית וגן. כך או כך, בבית"ר לא ממתינים לנידם ובודקים אופציות אחרות ואם בשלב מאוחר יותר, כשלא תימצא אלטרנטיבה יבשילו התנאים להחתמה של נידם יחזרו לאופציה שלו.
תוכנית הגיבוי של נידם הוא אביב אברהם ממכבי נתניה, אבל אייל סגל בעלי נתניה מתעקש לקבל על אברהם דמי השבחה, תנאי שבבית"ר לא מוכנים לו. בהיעדר קשרים דפנסיבים פנויים בשוק הישראלי, אלמוג כהן פועל הן מול אברהם ונתניה והן מול נידם ומכבי ת"א ושובר את הראש בתקווה שתימצא אופציה שלישית.
כהן מתכנן לצרף שני זרים לחלק הקדמי אחד מהם שחקן כנף שמאל טבעי והשני שחקן כנף שגם מסוגל לשחק כחלוץ. זה אמור ליצור לברק יצחקי מרחב תמרון בחלק הקדמי ולאפשר גם תחרות בין שחקן הכנף שהוא גם חלוץ למיירון ג'ורג'. בצד זה, זה יצור פקק לא קטן בחלק הקדמי של בית"ר כשמצד אחד יהיו גם את יונה, מיכה, שועה, קאני, מוזי שני זרים חדשים וג'ורג' ומצד שני, אין לה באמת יותר מדי עומק בקישור האחורי.
כהן מתכנן סגל לא גדול בו הקבוצה מתבססת על 16-17 שחקנים מובילים. זו בעיה כי במציאות בה בכל משחק ישנם חמישה חילופים ובכל משחק נתון בממוצע יש שלושה חיסורים של שחקני הרכב על פי הססטיסטיקה של השנים האחרונות, הוא עשוי לגלות בדיעבד שהשמיכה של הסגל קצרה מדי.
עדי יונה שמתכונן לאולימפיאדה עם הנבחרת האולימפית וגם נתן השבוע הצגה במשחק האימון של הנבחרת הצעירה מול מכבי חיפה וגם כבש שער, ממשיך להיות בכותרות בכל הנוגע למכירה אפשרית שלו למכבי ת"א. בבית"ר לא מעוניינים בעיסקה שכזו ומציגים לאנשי קרית שלום שורה של דרישות בלתי אפשריות בהן מעבר של שחקנים ממכבי לבית"ר פלוס סכום כסף משמעותי. גם בבית"ר וגם במכבי ת"א לא מאמינים שעיסקה כזו עשויה לצאת לפועל עם הסתייגות אחת קטנה- שאלת לוח הזמנים. אם בבית"ר ימשיכו להיתקע במציאת רכש ואילו במכבי יגלו שהם לא מסוגלים להנחית כאן זרים איכותיים במיוחד בגלל המצב הבטחוני כשהדגש הוא על קושי במציאת תחליף הולם למילסון, אזי כל הקלפים יתערבבו מחדש.
ירדן שועה ובית"ר עדיין לא קיבלו הצעה ממשית למכירה של מספר 7. כל הסימנים מראים ששועה יישאר בבית"ר אבל אלה לא בהרכח בשורות טובות כי הסיפור הזה אינו מתוחם בזמן ובית"ר יכולה לאבד את שועה גם לקראת סוף חודש אוגוסט אחרי שהליגה כבר התחילה ובאירופה יהיו ברגעים האחרונים של חלון ההעברות. שועה רוצה להישאר, גם בית"ר אחרי שגילתה שאין לה יכולת לצוד מציאות שיתנו את התפוקה של מספר 7. ועדיין- כל שחקן שיש עליו תג מחיר (1.25 מיליון יורו במקרה של שועה) תמיד יהיה בסימן שאלה. כך גם שועה.
שום תזוזה לא נרשמה השבוע בסוגיית אופיר קריאף. זה מרגיז כי ממילא לבית"ר חסרים שחקני סגל וגם משום שהעלות הכספית של קריאף אמורה להיות מינימלית ולאיקרה כלום לאף אחד, אם בבית וגן ימלאו את הרצון של לעונת פרישה הגם שזו הרצון של רוב האוהדים.
