המלחמה משפיעה לא רק על מפעלים באזור שדרות והעוטף שתושביהם פונו, אלא גם על מפעלים באזור ירושלים. לפי נתונים של התאחדות התעשיינים, מסך של 5,000 עובדים בשגרה חסרים כ־2,800 עובדים, מכיוון שחלק ניכר מתוכם הם פלסטינים שאינם יכולים להגיע לעבודה.
עיקר המפעלים שנפגעו נמצאים באזורי התעשייה בעטרות ובמישור אדומים. חלק ניכר מהמפעלים בעטרות הוכרזו חיוניים. מדובר במפעלי מזון ומשחטות ואפילו במכבסה תעשייתית שמשרתת את בתי החולים בעיר. כל מפעל חיוני עובד במלוא התפוקה ואפילו ב־150 אחוז עם הוספת משמרות כדי לעמוד בעומסים ובהתחייבויות ובביקושים הגדולים. מנגד, יש מפעלים רבים שעובדים באופן חלקי בלבד, ואחרים אף סגורים עדיין. במישור אדומים אושרה כניסתם של מחצית מהפועלים הפלסטינים בלבד, והתפוקה ירדה בהתאם.
תעשייה ללא עובדים
משבר התעשייה הוא פועל יוצא של סגירת המחסומים למעבר של עובדים פלסטינים. בתחילת המלחמה היה סגר מוחלט והתעשייה בירושלים והסביבה הושבתה לגמרי. כעת מתאפשר מעבר מוגבל של בעלי רשיונות עבודה לעטרות דרך מעבר קלנדיה, אך עדיין חסרים אלפי עובדים, ומי שכניסתו אושרה נאלץ לעבוד במשמרות כפולות.
"בהתחלה באמת כולם היו בשוק והמפעלים לא עבדו מספר ימים", מספרת מנכ"לית התאחדות התעשייה במרחב ירושלים, הדר מרלי. "עכשיו יצרנו שגרת חירום, ואנחנו מנסים לפתור בחדר מצב שהקמנו כל בעיה שמקשה ויוצרת חסמים על הייצור. אנחנו נעזרים כמובן גם בהתאחדות הארצית".
לדברי מרלי, לא רק המחסור של אלפי עובדים מקשה על התעשיינים. "המצב לא פשוט. מלבד המחסור יש עכשיו חובה חדשה להוסיף עוד אנשי אבטחה, ויש לנו חוסר גם בזה".
"בכל יום קושי חדש"
התעשיינים מנסים לקלוט עובדים שיחליפו את העובדים הפלסטינים. ברמה הארצית נבחנת הפניית עובדים זרים מהחקלאות לתעשייה, אך כידוע גם שם יש מחסור. עובדים זרים רבים החליטו לעזוב את ישראל אחרי אירועי ה־7 באוקטובר, שבמהלכם גם הם נפגעו, וחזרו למדינות האם שלהם. מנגד, הבירוקרטיה הממשלתית מקשה על התעשיינים לקלוט עובדים זרים שהגיעו לארץ במסגרת המכסות לחקלאים.
בתעשייה סובלים גם ממחסור במשאיות בשל גיוסם של נהגים להובלת טנקים וכלי הנדסה כבדים. "יש המון בעיות פרטניות שונות לכל מפעל ספציפי", אומרת מרלי. "אירגנו שיחות יזומות למנהלי המפעלים, ואנחנו מנסים לפתור כל בעיה שמתעוררת. זה מצב חדש שיש בו אי־ודאות רבה וכמעט בכל יום נולד קושי חדש. יש נזקים גדולים, עצירה בהשקעות ובעיות כלכליות. יש חוסרים בחומרי גלם וקושי בהובלה. כל דבר שגרתי ופשוט בימים רגילים הופך עכשיו למבצע מורכב ומסובך".
"נפגעים מכל הצדדים"
בימים כתיקונם מעסיק אזור התעשייה במישור אדומים מאות עובדים מירושלים וממעלה אדומים וכן אלפי פלסטינים בעלי רשיון תעסוקה. אזור התעשייה הזה, שיש מי שתלו בו תקוות שיהפוך לאי של שלום עבור הישראלים, הפלסטינים והירדנים, הוא חלק בלתי נפרד ממרחב ירושלים, אך בגלל מיקומו מחוץ לקו הירוק חלים עליו חוקים ותקנות אחרים. "מישור אדומים הושבת למשך שבועיים שלמים ורק לאחר מכן חזר לאט לאט לתפקד", מספרת מרלי. "ועדיין, כיום הוא מתפקד באופן חלקי בלבד. אנחנו מנסים לעזור שם ככל הניתן ונמצאים בקשר יומיומי עם מנהלי המפעלים השונים. שם מותר להעסיק כרגע רק חצי מהעובדים הפלסטינים. זה מוריד בתפוקה, פוגע קשה בייצור ומאלץ את בעלי המפעלים לדחות אספקה ולא לעמוד בזמנים של חוזים חתומים".
רפול טוהר הוא מנכ"ל אלומיניום קונסטרקשן במישור אדומים. בשגרת המלחמה הוא משקיע מאמצים רבים כדי להמשיך להפעיל אותם. "תמיד עבדנו עם פועלים מיריחו. אף אחד לא מוכן להגיע לעבוד כאן במקומם בייצור, אפילו לא ערביי ישראל עם תעודה כחולה. שבועיים הכל היה סגור ומסוגר. עכשיו הצלחנו להחזיר רק שליש מכמות כוח האדם. יש לנו 600 פועלים פלסטינים ועוד 150 ישראלים בתפקידי ניהול ואדמיניסטרציה שונים. עד המלחמה הפלסטינים היו מגיעים עצמאית מיריחו, ועכשיו אנחנו נאלצים לדאוג להם להסעה מרוכזת וגם לממן את האוטובוסים. כמו כן על פי התקן החדש על כל 15 עובדים פלסטינים אנחנו צריכים להעסיק מאבטח, וכך יוצא שהעלויות שלנו גדלו והתפוקה ירדה.
קראו גם:
"הישראלים עובדים פחות כי יש פחות ייצור להתעסק איתו, אבל המשכורות כמובן נותרו ללא שינוי, כך שאנחנו נפגעים מכל הצדדים, ועדיין אין למדינה פתרון מהיכן להביא עובדים זרים חלופיים למה שחסר לנו".
ראש עיריית בית שמש ד"ר עליזה בלוך מסרה: "אני קוראת למשרד הכלכלה בעת הזאת בזמן המלחמה לעודד תוצרת ישראל ולאסור יבוא ממדיניות היוצאות כנגד מדינת ישראל בזירה הדיפלומטית העולמית. גורמים בעולם המזון המייצרים ומשווקים תוצרת ישראל בעיר פנו אלי כדי להעלות את המודעות כנגד הכנסה לישראל מוצרי יבוא בעולם המזון המיובאים ממדינות העוינות לישראל בזירה העולמית. זו לא זכותנו, זו חובתנו.
"מנהלת התעסוקה שלנו יחד עם המחלקה לפיתוח כלכלי מובילים יוזמות בעולם התעשייה והתעסוקה. יצאנו במיזם לעבודות זמניות. העירייה אוספת ממעסיקים משרות זמניות ומחברת לתפוצות דורשי עבודה בעיר. עוד פרסמנו וקידמנו ייעוץ חינם לעסקים מקומיים וקרן הלוואות דרך משרד הכלכלה. מעבר לכך ראש העיר מובילה קמפיין מקומי של חיזוק העסקים הקטנים בעיר וכאמור, תוצרת כחול לבן".
יריד תעסוקה למפונים
לצד הבעיות בגיוס כוח אדם בתעשייה, המציאות הבלתי נתפסת הביאה לכך שבמקביל שוהים בירושלים בדיור זמני בבתי המלון השונים אלפי מפונים מעוטף עזה ומיישובי גבול הצפון. התמשכות הלחימה והניתוק מסביבת מגוריהם ועבודתם כפו על רבים מהם אבטלה שמאלצת אותם לאחרונה להתחיל לחפש עבודות מזדמנות בעיר. לצידם יש גם מאות עצמאים ובעלי עסקים שמנסים לתפעל מרחוק את העסק שהשאירו בדרום או בצפון ולספק בו, במידת האפשר, מכירה מקוונת דרך האינטרנט או למצוא לקוחות חדשים בירושלים ואולי גם ספקים חלופיים.
"התעשיינים מאוד רוצים לנסות לקלוט חלק מהמפונים", מסבירה מרלי. "מדובר כמובן בעבודה זמנית, וזה מיועד בעיקר לעובדים כלליים ולא מקצועיים. יש ביקוש וחוסר כמובן גם באנשי מקצוע, אבל לצערנו אין הרבה כאלה בקרב המפונים. ערכנו עבור המפונים בירושלים יריד תעסוקה וירטואלי אחד. מהצד שלנו דאגנו להביא 60 מעסיקים שונים. ביריד לקחו חלק 1,600 מפונים מחפשי עבודה. זה נעשה בשיתוף המשרד למורשת ולשכת התעסוקה. עכשיו כל מעסיק בוחן ונראה כמה ייקלטו בפועל".
מי שעוד מנסה לעזור למפונים הרבים בעיר בהיבט של התעסוקה היא סוכנות 'מעוף' לעצמאים ועסקים קטנים מטעם משרד הכלכלה. לצורך העניין גייסה 'מעוף' יועצים ומלווים עסקיים והקימה 17 דוכנים בבתי המלון השונים, שבהם טופלו עד היום מאות פניות באופן אישי.
"נערכנו במהירות והקמנו נציגויות בשטח גם במלונות בתוך העיר וגם בעוד שבעה מלונות במטה יהודה", אומר מנהל 'מעוף מרחב ירושלים', עמרם כהן. "אנחנו ממש מצילים בעלי עסקים ומאפשרים להם לנהל מרחוק את העסק ולמצוא פתרונות יצירתיים. לדוגמה, לעסק מהדרום של מוצרי יודאיקה וספרי קודש הקמנו לראשונה אתר מכירות באינטרנט. אנחנו עורכים השתלמויות חד־יומיות לעצמאים ונותנים להם כלים איך להתנהל נכון בזמן חירום ואיך למקסם הכנסות ולמזער הוצאות ולזכות בכל הסיוע וההטבות שניתן להשיג".
עוד יוזמה שמקדמים ב'מעוף' היא יריד מכירות של נשים עצמאיות ויצירתיות ממושב נווה שהתפנו למלון 'שלום' ויציעו את יצירותיהן באירוע מיוחד שיתקיים בעוד כשבועיים בתל אביב.
כהן: "במפונים יש קהל מגוון של עירוניים, מושבניקים וחברי קיבוץ. לכל אחד יש צרכים אחרים. הם פונים אלינו ואנחנו נותנים מה שצריך, כולל ליווי עסקי, טיפול בבעיות תזרימיות וגם הרבה הקשבה וסיוע בכל הבירוקרטיה".
הסיוע של 'מעוף' בבתי המלון מתוכנן להימשך לכל הפחות עד סוף דצמבר. יש לציין כי מכל משרדי הממשלה הם הנציגים היחידים שהקימו דוכנים ונותנים שירות למפונים בבתי המלון עצמם באופן קבוע. ומה יהיה אחרי דצמבר? לאף אחד אין עדיין תשובה.
