סאגת הפינוי של המתחם היהודי בשייח גראח מסרבת לדעוך. בעמותת עיר עמים פנו לאחרונה לחברי דירקטוריון קק"ל בבקשה אישית מכל אחד: להצביע נגד החלטת קק"ל הצפויה לעלות לדיון בקרוב, בעניין הליכי רישום מקרקעין משני צידי הקו הירוק.
במכתב שנשלח מטעם עיר עמים ועמותות שמאל נוספות, הם מסבירים: "קק"ל תובעת את בעלותה על הקרקעות הללו, בהתבסס על חקיקה מפלה. בעוד שיהודים הטוענים לבעלות על קרקע מלפני 1948 מוכרים בחוק הישראלי כבעלים של נכסים אלה – אף שרבים מהם מיושבים כיום בידי משפחות פלסטיניות – לא קיים כל מנגנון משפטי דומה ביחס לפלסטינים שאיבדו את קניינם בצד הישראלי של הקו הירוק במהלך אותה המלחמה.
"תזמון מהלך רישום המקרקעין שיוזמת קק"ל משתלב בסדרה של צעדים מדאיגים של שימוש לרעה במנגנוני הליך הסדר ורישום המקרקעין במזרח ירושלים לצורך רישום אזורים נרחבים על שם יהודים הטוענים לבעלות מלפני 1948, במעורבות ארגוני המתנחלים", כך במכתב.
בהמשך הם מתייחסים לכך ש־85 משפחות פלסטיניות נמצאות כעת תחת איום גירוש מבתיהן לאור תביעות בעלות שהוגשו על ידי ארגוני מתנחלים (כהגדרתם) בשייח' ג'ראח, בשטח המסתכם בכ-35 דונם.
"לאחרונה", הם כותבים, "תביעות הפינוי של כשמונה מהמשפחות בשכונה עוררו מחאה ציבורית בקנה מידה יוצא דופן בארץ ובעולם". הם מדגישים כי "גירוש משפחות על לא עוול בכפן מתנגש גם עם הערכים היהודיים, שקק"ל מתיימרת לפעול לאורם". בסיום הם מבקשים אישית המכותבים להצביע נגד המהלך ולמנוע את עקירתן הפוטנציאלית של אלפי משפחות מבתיהן.
לא עמדו בתנאים
מבחינה חוקית נראה שהסיפור סביב המתחם היהודי בשייח ג'ראח הגיע לכדי מיצוי אם כי לא ברור האם ומתי, ביצוע החלטת בית המשפט לפנותם, תתקיים בפועל.
לפני כשלושה שבועות דן בית המשפט העליון בערעור המשפחות הערביות המתגוררות בבתי יהודים בשכונת שמעון הצדיק, המתנגד להחלטת בתי המשפט השלום והמחוזי לפנותם מהבתים. במחוזי בירושלים נדחה ערעורם של שמונה תושבי מזרח העיר, וחייב אותם בהוצאות משפט בסך 80 אלף שקלים.
השופט יצחק עמית ניסה להציע פשרה לצדדים לפיה המדינה תצהיר שרכשה את הבעלות, ושכל משפחה תיתן שם אחד שניתן לראותו כדור ראשון של דיירים מוגנים. פשרה זו לכאורה הייתה מייתרת את הפינוי אך זו נדחתה על ידי שני הצדדים.
השטח בשכונת שמעון הצדיק נרכש על ידי יהודים עוד ב-1875 אך ננטש במהלך מלחמת יום העצמאות, ועבר לחזקת הממונה הירדני על נכסי האויב. הוא איפשר ב-1954 לפלשתיניים להתיישב במקום. לאחר שהשטח שוחרר במלחמת ששת הימים, הנכסים עברו לידי ישראל, וב-1972 שחרר האפוטרופוס הכללי את הבעלות חזרה לבעליהם המקוריים. במסגרת הליך משפטי, הדיירים הערביים הגיעו להסכם עם בעלי הנכס היהודים, במסגרתו הם מכירים בבעלות היהודים על המקום, ישלמו דמי שכירות ויתחייבו לתחזק את הנכס ובתמורה יוענק להם מעמד של תושב מוגן. בית המשפט קבע כי על המשפחות הערביות להתפנות מהמקום, בין היתר משום שלא שילמו שכר דירה, וביצעו שינויים במבנים - וזאת בניגוד להסכם עליו חתמו בשנת 1982.
כך, בהחלטת בית משפט השלום בעיר בשנה שעברה, נכתב כי הוריה של אחת הנתבעות הפלסטיניות "חתמו על ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין, בו אישרו כי אין להם זכות קניינית בנכס". עוד צויין כי היא כמו הוריה לא שילמו דמי שכירות עד ליום פטירתם, וגם כי "אין חולק כי חרף צו המניעה שניתן כנגד בניה בנכסים, המשיכה ובנתה בניה לא חוקית".
למרות קביעת בית משפט השלום באוקטובר הקודם כי על הנכסים להיות מפונים תוך 30 יום, הדבר מעולם לא בוצע.
מדובר במתחם רגיש במיוחד בלב מזרח העיר ברחוב קטן ושקט יחסית בשם עות'מאן בן עפאן. התושבים הערבים שפתחו במהומות בחודש מאי האחרון במזרח העיר מייחסים זאת בין היתר לפרשה זו, וכך גם החמאס רואה בה כמחוללת את ירי הטילים שהוביל למבצע 'שומר החומות'.
חבר המועצה יהונתן יוסף: "יש ארגונים ששכחו מה זה להיות יהודים ושכחו את מטרת הקק"ל. בעוד עם ישראל שאף במשך אלפיים שנה לשוב לארץ ישראל ולגאול אותה ולהשיבה לידי בעליה החוקיים - העם היהודי, ארגוני השמאל שואפים להעביר כמה שיותר אדמות לידי הערבים המחזיקים בכל המזרח התיכון. יש להשיב רכוש יהודי לבעליו החוקיים מפולין ועד ירושלים".
השמאי קובי ביר: "מחד, מדובר בתביעה מוצדקת, בה בעלי רכוש מבקשים לממש את זכויותיהם על גבי קרקעות מהם נושלו אגב מלחמת הקוממיות – ואשר נמסרו, ע"י ממלכת ירדן, לחזקתם של תושבים ערביים במהלך 19 השנים מקום המדינה עד מלחמת השחרור. מאידך, טוענים תושבי מזרח העיר, כי החוק בישראל אינו שוויוני. על פי חוק נכסי נפקדים, תושבי מערב ירושלים, אשר ברחו בשנת 1948 משטחי מדינת ישראל, איבדו את זכויותיהם לגבי קרקעות שהיו בבעלותם בשטחי מדינת ישראל, וכל שביכולתם לעשות הנו, לתבוע פיצויים בגין קרקעות אלו, על פי ערכם בשנת 1948. ומכאן, כך תושבי מזרח העיר, בעוד בעלי קרקע יהודים תובעים להחזיר את הבעלות והחזקה על הקרקע לידיהם, כל שיש בידי תושבי העיר הערביים, בבואם לדרוש את זכויותיהם על קרקעות במערב העיר (כגון: טלביה, קטמון, בקעה ועוד) הנו אך תביעת פיצויי הפקעה בערכים נמוכים".
מקק"ל נמסר: "אנו פועלים בהתאם לחובתינו לנהל את הקרקעות שלנו באופן מסודר ותקין ועל פי דרישות החוק. הטענות במכתב עוסקות בספקולציות בלבד.״
