הוא נחשב לאחד ממקרי האונס האכזריים שאירעו בירושלים, אך לכזה שהחשוד בו הצליח לברוח ממעשהו. ואז, 13 שנה לאחר האירוע, ובעקבות מסכת קורונה - החשוד במעשה נתפס.
השבוע חושפים החוקרים שהשתתפו בפיצוח את הסיפורים הקטנים שמאחורי התיק המורכב והאלים. איך הצליחו, בעזרת האינטרפול, ליצור קשר עם קורבן האונס, תיירת מארה"ב בשנות העשרים לחייה; הטיול המרגש של החוקרים עם הנאנסת בירושלים, מהמסעדה המיתולוגית ועד ל'יד ושם'; וסגירת המעגל: ההודעה המרגשת מאמה של הקורבן, שנשלחה אליהם לאחר סיום עדות בתה בישראל, וההבטחה של התיירת הנאנסת - עוד אשוב לכאן.
הטלפון הגורלי
(שפותח הכל מחדש)
בחודש ינואר 2009 מתקבל במשטרה דיווח על אונס אכזרי ואלים של תיירת בחניון במרכז ירושלים ליד גן העצמאות. במשך 13 שנים נותר התיק החמור לא מפוענח, עד שבתחילת השנה מתקבל הטלפון ביחידה לפשעים חמורים (יל"פ) במרחב ציון מהמעבדה הביולוגית של מז"פ במטה הארצי על התאמת DNA פוטנציאלית שיכולה להתאים לפרופיל של חשוד.
קראו גם:
השבוע רס"מ אורן נגר, ראש צוות חקירה ביל"פ, ורס"ב דנה יוסיפון, רכזת החקירות של מרחב ציון, מספקים ל"ידיעות ירושלים" הצצה אל מאחורי הקלעים של תיק האונס החמור.
איך הכל התחיל מחדש?
רס"מ נגר: "את הרגע הזה קשה לשכוח. אנחנו מקבלים הודעה ממעבדות מז"פ במטה הארצי שייתכן שיש גילוי לחשוד בתיק אונס שבוצע לפני 13 שנה. לאחר מספר פעולות מודיעיניות אנחנו מגיעים לחשוד, תושב מזרח ירושלים, ואז בעצם התיק נפתח".
האם היו לכם מקרים כאלה בעבר?
רס"מ נגר: "זו פעם ראשונה שאנחנו ביחידה מטפלים בתיק מהסוג הזה. במקרה רס"ב יוסיפון גבתה את העדות מהמתלוננת באותו ליל אונס אכזרי. שעות הלילה, מרכז העיר, מדרחוב בן יהודה. המתלוננת, תיירת, עולה עם כלי נגינה שהיא סוחבת. ואז ניגש אליה נער ממזרח ירושלים, קטין, ובאמתלה מוביל אותה לחניון שסמוך לגן העצמאות. הוא משליך אותה לרצפה ואז מתחיל עימות ביניהם. הנער מכה אותה בפניה באבן ומבצע בה אונס קשה ביותר. באותה תקופה התיק לא הבשיל לחשודים פוטנציאליים, אבל חוקרי הזירה אספו ממצאים ביולוגיים שכן נשמרו אצלנו".
ההודעה בפייסבוק
(כך יצרו את הקשר עם הנאנסת)
רס"ב יוסיפון, איך הרגשת כאשר גילית שאת זו שגבית את העדות מאותה נאנסת, ומה את זוכרת מהעדות?
"אני נזכרת בתיירת צעירה ומאוד מבוהלת. היא היתה נרגשת אבל זכרה כל פרט וסיפרה בדיוק מה קרה. כאשר נכנסה הידיעה המודיעינית שיש חשוד פוטנציאלי קיבלתי משימה מהיחידה לפשעים חמורים לאתר את הקורבן. פנינו לאינטרפול, שאכן מצליחים לאתר אותה ומסבירים לה שנציגה של משטרת ישראל אמורה לפנות אליה. יצרתי איתה קשר באמצעות הפייסבוק. הסברתי לה שככל הנראה נמצא חשוד באונס שלה. בהתחלה היא לא האמינה, התעקשה לבדוק שאני באמת שוטרת. הסברתי לה שיש שתי אופציות: או שחוקרים מהיחידה יטוסו לארצות הברית או שהיא תגיע ארצה. היא השיבה לי שברצונה לסגור מעגל ולהגיע לישראל, לתת את עדותה כאן, ודיברה גם על רצונה להגיע לזירת האונס במרכז ירושלים".
איך נערכתם להבאתה לארץ?
רס"ב יוסיפון: "ראשית הוחלט כי המשטרה תממן את הטיסה והשהות של התיירת ושל אמה למשך 10 ימים. היינו חייבים שהיא תגיע לארץ על מנת לעצור את החשוד. ברגע שהשניים נחתו לקחנו אותן למלון. רק למחרת בבוקר, לאחר שהספיקו לנוח מעט, הלכתי אני לפגוש אותה, לראשונה אחרי 13 שנה. היא מספרת שעברה תקופה מאוד קשה. היא לא התחתנה בעקבות הטראומה, ואמה סיפרה לי שמצבה הנפשי של בתה לאורך השנים היה קשה מאוד ושהיא התמכרה לכדורים מסוימים. היינו במתח אדיר, האם היא תגיע לישראל ותמסור עדות? כשהמטוס נחת בנתב"ג הבנו שאנחנו לקראת פיצוח.
"לא פחות מהפיצוח עצמו, היה לנו חשוב לתקן לה את החוויה הקשה שהיא עברה בישראל. הרגשנו חובה מוסרית לסגור את המעגל הזה".
מרכיבים את הפאזל
("החשוד מבין שאין לאן להתחמק")
רס"מ נגר מספר כיצד במשך שעות ארוכות ביצע צוות החוקרים סיעור מוחות על מנת לבצע התאמת DNA לחשוד שבידיהם. "במעבדה הביולוגית במטה הארצי מבוצעות כל הזמן הצלבות למאגר המשטרתי.
"קיבלנו חשוד פוטנציאלי. היינו צריכים לבצע פעולות, להתאים את הממצאים הפורנזיים. בסוף הוחלט לעקוב אחרי החשוד, לאסוף מסכת קורונה שזרק ובאמצעותה להביא להתאמה. אחרי שלמדנו את שגרת חייו של החשוד, נשוי ואב לילדים, על פניו בן אדם נורמטיבי, בלשנו אחריו, וברגע שהוא בוודאות החליף מסכת קורונה המשכנו לעקוב אחריו עד שהוא זרק אותה. ברגע שהוא זרק אספנו ודגמנו אותה".
שלומציון מרקס, ראש צוות ביחידה הירושלמית, מי שגבתה את עדותו של הנאשם בתיק, סיפרה: "בהתחלה הוא הכחיש כל קשר לאירוע. עם התקדמות החקירה הוא מבין שאין לו איך להתחמק והוא מתחיל להודות, הכל בשלבים. הוא הבין שאנחנו יודעים כמה דברים משמעותיים ומתחיל להתבלבל בדבריו, למסור פרטים מוכמנים שרק אנחנו וקורבן האונס מכירים. מה שהפתיע שהוא זכר גם את הפרטים הקטנים מלפני 13 שנה. בסופה של חקירה של שעות ארוכות ורבות הוא הביע חרטה".
הסיור המיוחד
(מה עשתה הנאנסת עם החוקרים בעיר?)
בין פעולות החקירה ומתן עדותה הנוספת של התיירת, רס"ב יוסיפון מספרת על הימים האינטנסיביים ועל הקשר שנוצר עם הנאנסת.
"במהלך הימים בירושלים הרגשנו חיבור עוצמתי. הלכנו ביחד לכותל, ל'יד ושם', ערכנו להן סיור במתקן משטרתי, והיינו ביחד בכנסיית הקבר. באחד הימים אף הלכנו לאכול במסעדת 'פינתי' במרכז העיר. רגע הפרידה בסיום ההליך היה מרגש מאוד, ואין עין של חוקר ביחידה שנותרה יבשה. היא לא האמינה שהיא תגיע לישראל בעקבות המקרה. לפני שהיא עלתה למטוס היא הבטיחה לחזור לכאן - מה שהיא חשבה שלא יקרה לעולם", משחזרת החוקרת.
לאחר שהתיירת ואמה חזרו לארצות הברית, ובזמן שצוותי החקירה של יל"פ כבר עמלים על פענוח התיק החמור הבא, קיבלה רס"ב יוסיפון הודעה מפתיעה. עם נחיתתן בארצות הברית כתבה לה אמה של הנאנסת: "אנו חשים הערכה גדולה לצוות שלך שיצא מגדרו לתמוך בנו בחוויה הקשה. זה כולל את החוקרת שגבתה את העדות ואת יועצת המשבר שניחמה את בתי, וגם את השוטר הנחמד שהביא לה שוקולד לפני העדות המוקדמת בבית המשפט. תודה לכם!"
כיום, תשעה חודשים לאחר המעצר - הנאשם עצור עם תום ההליכים. בקרוב אמור להתחיל שלב ההוכחות במשפטו.
