״על ירושלים אף פעם לא יורים טילים״: זה כנראה אחד מהמשפטים היותר אהובים על תושבי העיר, שתמיד מתגאים בסוג של ״רשת ביטחון״ שמעניקה העיר ש״אף אחד לא מעז לפגוע בה״ כיוון שהיא סמל עבור שלוש הדתות ובמיוחד נוכח האתרים הקדושים והרגישים שבה. אך עם התקדמות הטכנולוגיה והצטיידות האויבים בטילים מדויקים, לכולם ברור וגם בפיקוד העורף מבינים, שמתקפת טילים על ירושלים היא כבר לא תרחיש שאפשר לשלול לחלוטין.
על רקע המתיחות הבטחונית והמחסור החמור במרחבים מוגנים בירושלים, פיקוד העורף אישר לאחרונה להסב יותר מ־20 חניונים תת־קרקעיים בבירה למקלט זמני במקרה של ירי טילים מסיבי לעבר העיר. כך חושף ב-mynet ו"ידיעות ירושלים" אל"מ שלומי בן יאיר, שסיים השבוע את תפקידו כמפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף.
"ירושלים על מפת האויב"
"ממש לאחרונה אישרנו מעל 20 חניונים מתוך 100 שניתחנו, שיוכלו להיות פעילים בזמן חירום. מהנדסים אישרו שאותם חניונים יוכלו להכיל כמות גדולה מאוד של אנשים, וזה יכול להיות משמעותי מאוד בזמני חירום".
בן יאיר (40), נשוי ואב לשלושה, התגייס לשירות בהנדסה קרבית ב־2001. בהמשך עבר לשרת בפיקוד העורף, היה בין מקימי יחידת החילוץ של הפיקוד והשתתף בין היתר במשלחת הסיוע למקסיקו, כאשר רעידת אדמה חזקה פקדה את המדינה בשנת 2017. באירוע הזה הוא למד להכיר מקרוב את הסכנה שצפויה למבנים ישנים שלא הוקמו על פי תקן בנייה מודרני, סוגיה שעימה מתמודדת ירושלים שבה מבנים ישנים רבים והיא סובלת ממחסור בממ"דים ומקלטים שיגנו מפני רעידות אדמה וירי טילים.
על השאלה עד כמה גבוה הסיכון לירי טילים על העיר שקדושה גם למוסלמים, אומר אל"מ בן יאיר: "בוודאות יהיה ירי. אירועי 'עלות השחר' באוגוסט 2022 לימדו אותנו שירושלים על המפה של האויב. זה הגביר מוכנות משמעותית גם אצלנו, גם אצל המשטרה ויחד עם הרשות המקומית.
"ביצענו היערכות מאוד משמעותית מול מודיעין יחסית מדויק שאנחנו מנסים לנתח באשר לכמות ההרג ולכמות הטילים שיגיעו לירושלים. ערכנו אימון מאוד גדול השנה והכנו את הרשות המקומית. ההגנה לא תמיד תהיה מלאה, ולכן כל הזמן ההיערכות היא למצב שבו כן יהיו טילים שיגיעו למרחב".
ב־2021 חשף מבקר המדינה כי ל־28% מתושבי המדינה אין מרחבים מוגנים. בירושלים, אומר בן יאיר, רק למחצית מהתושבים יש ממ"ד או מקלט שנמצאים קרוב לבתיהם. "אנחנו בפיקוד העורף כל הזמן מחדדים את המסר של 'איפה המקום הכי מוגן', אבל יש כמובן בנייה חדשה ואנחנו עושים עבודה משותפת עם העירייה, שבאמת עשתה עבודה מאוד משמעותית מבחינת מיגון - השאיפה היא כמה שיותר לחדש מבנים על מנת שיהיה כמה שיותר מיגון לכל אזרח. אנחנו נערכים יחד עם העירייה גם לשיפוץ ופינוי של המקלטים והממ"דים ציבוריים הקיימים על מנת שכמה שיותר אנשים יוכלו להגיע למיגון בזמן".
במהלך מבצע 'מגן וחץ' בחודש מאי היה אל"מ בן יאיר בין הראשונים שהגיעו למבנה ברחובות שבו נהרגה קשישה מפגיעת טיל. לדבריו, במזרח ירושלים לא רק שיש מבנים ללא ממ"דים, אלא שבמקרה של פגיעת טיל או קריסת בתים ברעידת אדמה תהיה גם בעיה של נגישות. "הבנו שאחת הנקודות המורכבות היא באמת מזרח העיר ועוד יותר העיר העתיקה", הוא אומר. "ערכנו הכנה עם המשטרה, עלינו על אזרחי כדי להסתובב ולעבור בכל הנקודות והשערים המורכבים. בדקנו איך אנחנו נוכל לפרוס את הציוד שלנו בתוך כבישים מורכבים כדי להגיע למקומות שבהם גם המבנים ישנים וגם המיגון פחות טוב".
הכשרת תיכוניסטים
בשנים האחרונות מקיימת המכללה הלאומית לאיתנות ישראלית בפיקוד העורף קורסי סע"ר (סיוע עצמי ראשוני), שנועדו להכשיר צוותי חילוץ קל ברשויות מקומיות, במשרדי ממשלה ובבתי חולים. הקורס נועד להכשיר את החניכים להגיש סיוע ראשוני באירועי חירום עד להגעת כוחות החילוץ הייעודיים.
עוד בחדשות:
המפקד הבא של מחוז ירושלים והמרכז של פיקוד העורף הוא אל"מ אמיר בן דוד, ואילו אל"מ בן יאיר, שמונה לקצין אג"ם בפיקוד העורף, מציין כי אחד ההישגים שהוא גאה בהם הוא הגידול במספר צוותי הסע"ר בירושלים. "העירייה מביאה את התקציב ואנחנו עושים את ההכשרות. השנה בוצעו 17 הכשרות בשטח המחוז, מתוך 93 בכל הארץ. כבר היום יש בירושלים 8 צוותי סע״ר, ובסוף אוגוסט יקומו 4 צוותים נוספים. בניגוד ליחידות קטנות בערים אחרות, פה מדובר ביחידות גדולות שהושקע בהן המון כסף. בנוסף, מתוך פוטנציאל של 13,743 תלמידי תיכון במחוז ירושלים, כ־10,130 תלמידים עברו הכשרת סע"ר".
בתקופת הקורונה היו בירושלים מגזרים שלא צייתו להוראות. מה יקרה במלחמה? "בקורונה הבנתי שאין דבר כזה גוף שאי אפשר לדבר איתו. גם כשהגענו לחרדים המאוד מורכבים הבנו שהבעיה שלהם היתה המקוואות, וברגע שהצלחנו לפתור יחד איתם את הנושא, הם הבינו שיש שני צדדים ל'משחק' הזה - אנחנו עוזרים להם והם עוזרים לנו. המטרה שלנו היא רק להציל חיים והם יודעים את זה.
"כל בר דעת מבין שהתפקיד של פיקוד העורף הוא להציל חיים. בזמן מלחמה יהיו הנחיות להיכנס למקלטים או לא לקיים אירועים בכמות מסוימת של אנשים, ואני חושב שקל לפעול עם האוכלוסייה הזאת. אני לא צופה בעיה, ואני אומר את זה אחרי שנתיים שאני עובד עם הגופים האלה בצורה מאוד קרובה לא רק בירושלים אלא גם במקומות נוספים כמו קרית יערים. אחרי אימונים צמודים איתם ואחרי שיח משותף - אני לא חושב שזו תהיה בעיה".
