במשך שנים ארוכות איתמר בן גביר והמשטרה ניהלו קרבות התשה בבית המשפט. זה התחיל עם תביעות נגד פעיל הימין, אבל אחרי ההסמכה שלו לעורך דין הכיוון התהפך והוא זה שהחל לתבוע וגם לזכות בפיצויים כספיים. בעקבות הבחירות האחרונות לכנסת הפך בן גביר למפקד העליון של כחולי המדים, ומה שמסבך את העניין הן מספר תביעות שלו שעדיין תלויות ועומדות נגד קצין בדרגת רפ"ק וגם נגד המשטרה עצמה.
5 צפייה בגלריה
בן גביר והמפכ"ל
בן גביר והמפכ"ל
בן גביר והמפכ"ל
(צילום: רפי קוץ)

מתברר כי אף שהוא רק בן 46, לאורך השנים הוגשו נגדו עשרות כתבי אישום, , ובהן התפרעות, הפרעה לשוטר, הסתה לגזענות, החזקת חומר תעמולה עבור ארגון טרור ותמיכה בארגון טרור. לאורך תקופה זו הוא טען שוב ושוב כי מערכת האכיפה מתנכלת לו ובתגובה החליט ללמוד בפקולטה למשפטים של המכללה האקדמית אונו.

כלב בבית המשפט

בשנת 2012 הוא קיבל רישיון לעריכת דין, בתום מאבק ממושך נגד לשכת עורכי הדין. בגילדה, אשר קובעת מי יוכל לעבוד בתחום הזה, טענו כי הרשעות רבות בפלילים הן סיבה למנוע עבודה בתחום. בתגובה הוכיח בן גביר לחברי הלשכה כי הזכות להתמחות בעריכת דין לא נשללה למשל ממחבל שניסה לחטוף נשק מחיילת צה"ל.

5 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר
איתמר בן גביר
איתמר בן גביר
(צילום: יואב דודקביץ')

בעשור שעבר, מאז החל לעסוק בעריכת דין, הוא הרבה לתבוע את המשטרה, ולטענתו ב־100 תיקים שונים הוא זכה לפיצויים בסכום מצטבר של כרבע מיליון שקל. באחד המקרים הוא הביא את כלבו לבית המשפט והצליח להוכיח שבניגוד לטענת המשטרה, מדובר בבעל חיים שאינו מהווה איום. מתברר כי גם כעת, לאחר שהפך לאחראי על עבודת המשטרה, תלויות ועומדות מספר תביעות שהוא הגיש בעבר. כעת יהיה על השר להחליט אם להמשיך עד הסוף או למהר לסגור אותן, בלי להיתפס על ידי תומכיו כמי שנכנע למערכת.

הקרב על שייח' ג'ראח

בפברואר 2022 תקפו תושבים בשייח' ג'ראח שוב ושוב את ביתו של טל יושבייב וגם יהודים שהגיעו למקום ברכבם. על רקע טענות לאוזלת ידם של כוחות הביטחון ניצל בן גביר את חסינותו כחבר כנסת והקים לשכה פרלמנטרית בשכונה. בתביעה נטען כי קצין משטרה בדרגת רפ"ק ממחוז ירושלים לא איפשר לעוזריו של בן גביר להיכנס ללשכה שלו ולכן הוא דורש פיצוי בסך עשרת אלפים שקלים.
עוד בחדשות:
נציגי מחוז ירושלים טענו בכתב ההגנה: "עיון בכתב התביעה מלמד כי אין מחלוקת שלתובע לא נגרם כל נזק. ה'נזק' היחיד הנטען הוא חוויה סובייקטיבית של עוגמת נפש מכך שמשטרת ישראל לא פעלה כפי שסבר התובע שצריך לפעול".

5 צפייה בגלריה
זירת העימות בשייח' ג'ראח
זירת העימות בשייח' ג'ראח
זירת העימות בשייח' ג'ראח
(צילום: רפי קוץ)

המצעד שלא צעד

במאי 2022 תוכננה להיערך צעדת הדגלים מכיכר ספרא דרך שער שכם ועד לכותל המערבי. בתביעה נדרש פיצוי בסך 200 אלף שקל, לאחר שקציני משטרה עכבו אותו במהלך המסע. לטענתו, בכך הם פגעו בחופש הביטוי ובחוק איסור אפליה.

5 צפייה בגלריה
צעדת דגלים
צעדת דגלים
צעדת דגלים
(צילום: עמית שאבי)

בכתב ההגנה נטען: "דין התביעה להידחות. במועד האירוע נשוא התביעה, במקביל לחודש הרמדאן וחג הפסח, היתה מתיחות בטחונית משמעותית תוך חשש להתלקחות אזורית. בקרב גורמי הביטחון נוצר חשש כי התקדמות תהלוכה באותו הזמן לשער שכם תוביל לעימותים אלימים. עוד חששו גורמי הביטחון כי פעילות מתריסה של התובע בשער שכם תוביל בסבירות גבוהה לעימותים אלימים".

חוקר המשטרה התנצל

חלק מהתביעות נגד המשטרה הוגשו לפני מספר שנים וכבר הגיעו למיצוי. בתביעה שהוגשה בשנת 2017, נתבעו גם המשטרה וגם שני חוקרי ימ"ר בטענה כי הללו "אמרו דברים קשים" בפני לקוח שאותו ייצג עו"ד בן גביר.
מתברר כי במהלך חקירה נדרש הלקוח להודות באמת וכאשר חזר על גרסתו אמר אחד משני החוקרים על הפרקליט ש"זה שהוא מקבל כסף זה לא אומר שהוא יוציא אותך מזה. אל תחשוב, נגיד, אם עורך דין מקבל 10 אלף, ויש אחד שמקבל 20 אלף שקל, אל תחשוב שזה שמקבל 20 אלף הוא דווקא טוב יותר. הוא קיבל כסף - הכל טוב ויפה, אבל אתה צריך להחליט. שמע, לא ממש אכפת לו כמה אתה תהיה פה, כן? אכפת לו שיהיו דיונים, הוכחות, על זה הוא מקבל כסף, עכשיו אתה תעשה חושבים".
בתביעה נטען כי דברים אלה פגעו בשמו הטוב ובתדמיתו, ובמסגרת הסדר פשרה נקבע כי המשטרה תפצה את הפרקליט בסכום של 5,000 אלף שקל והחוקר ייתנצל על מה שאמר ויבהיר "כי לא היה בכוונתו להטיל דופי בעו"ד בן גביר ובמסירותו ללקוחותיו, ואם הדברים הובנו כך וככל שעו"ד בן גביר נפגע מדבריו, הרי שהוא מתנצל".

מחיר חופש התנועה

עוד תביעה, שהסתיימה בפיצוי, הוגשה ב־2015. בתיק נטען כי במהלך ניסיון כניסה להר הבית המשטרה עיכבה אותו שלא כדין, דבר המהווה הפליה ופגיעה בפרטיות. הדבר קרה לאחר שבתגובה לקריאות "אללה הוא אכבר" השיב פעיל הימין "עם ישראל חי", ולכן הוא עוכב לחקירה, שבסופה זומן לבית המשפט לדיון על דרישה לצו הרחקה.

5 צפייה בגלריה
עימותים בהר הבית בגלל בן גביר
עימותים בהר הבית בגלל בן גביר
עימותים בהר הבית
(צילום: רפי קוץ)

בן גביר תבע את אחד השוטרים שעיכב אותו, אך הלה זכה לחסינות מתוקף תפקידו. עם זאת, במשטרה נאלצו לפצות את התובע בסכום של 6,000 שקלים בגין עיכוב שלא כדין.

איש לא חסין מתביעה

בעשר השנים שחלפו מאז קיבל רישיון לעריכת דין הגיש פעיל הימין הוותיק תביעות גם נגד אנשים פרטיים. במאי 2022 הגיע בן גביר לשכונת שמעון הצדיק ופגש עיתונאי שסיפר לו כי יום קודם הוא הותקף ונלקח ממנו מכשירו הנייד. בן גביר הבטיח לסייע, אלא שבמהלך ראיון לתקשורת טען אותו אדם כי חבר הכנסת סירב לסייע לו משום שאינו יהודי.
בתגובה הוא חטף תביעה בסך 250 אלף שקל, שבה נטען שהוא אמר: "לגבי בן גביר, הוא הגיע למקום. אמרתי לו: 'אני רוצה להגיד לך משהו'. הוא אמר לי: 'כן, תגיד מה'.
"אמרתי לו: 'אני עיתונאי בתאגיד, ואני דרוזי ואני נכה צה"ל. תקפו אותי החבר'ה שלך, גנבו לי את הפלאפון. תגיד להם שיחזירו את הפלאפון'.
"אומר לי: 'אני באתי לפה כי תקפו יהודים'. אמרתי לו: 'אה, זה לא מעניין אותך אחרים. זה רק מעניין אותך יהודים וזהו'. זה הפנים של חלק מחברי הכנסת".
במסגרת הפרשה טען האזרח להגנתו: "הנתבע לא טען בשום שלב כי התובע סירב לעזור לו. דין התביעה להידחות בשל היעדר עילת תביעה ובשל היעדר לשון הרע על אודות התובע".
בית המשפט סירב לדחות את התביעה ושלח את הצדדים לגישור, אשר טרם הסתיים.

מיחזור שמועה

תביעה נוספת נגד אזרחים, הפעם בסכום של 144 אלף שקל, הוגשה בשנה שעברה לבית משפט השלום. במקרה זה נטען כי שרי צדוק אזולאי כתבה בטוויטר: "בן גביר סוכן כפול", ומרדכי ירחי כתב: "אז כנראה בן גביר באמת סוכן שמאל. תרשום".
מה שהשניים לא ידעו הוא שמדובר בנקודה רגישה אצל בן גביר, אשר לאורך השנים נאלץ להכחיש ולהדוף שוב ושוב את הטענות שלפיהן הוא שימש כסוכן מטעם שירות הביטחון הכללי.
בכתב ההגנה טענה אזולאי כי מדובר בתביעת השתקה וכתבה: "יצוין כי בהתחשב בזהותם של התובעים, ברור לכל בר דעת פער הכוחות בין הנתבעים לנתבעת... מדובר אם כן בחשש לשימוש בלתי הוגן ולא מידתי בכלי התביעה כנגד אישה נורמטיבית שאינה בעלת אמצעים".

"בהחלט מדובר בסוגייה מעניינת"

לא רק שוטרים ואזרחים 'פשוטים' ספגו תביעות מאיש הימין, שהפך השנה לשר, אלא גם אנשי ציבור. פניה עוז־זלצברגר היא לא רק בתו של הסופר המנוח עמוס עוז, אלא גם פָנְיָה עוז־זלצברגר, סופרת והיסטוריונית ישראלית ופרופסור אמריטה בפקולטה למשפטים ובמכון ללימודי גרמניה ואירופה של אוניברסיטת חיפה.
מתברר כי ב־15 במאי 2021 היא שיתפה ברשתות החברתיות ידיעה על השלכת בקבוק תבערה לעבר ביתם של ערבים ביפו וכף היא כתבה אז: "פוגרומיסטים יהודים הציתו הלילה את כל יפו באמצעות בקבוק תבערה, דירה שרופה ושני ילדים פצועים. תבוא מארה על ראשם, על ראש מסיתיהם ועל ראש משפחת הפשע איתמר בן גביר".
בתוך זמן קצר היא ספגה תביעה בסך 144 אלף שקל, ובכתב ההגנה היא טענה: "התובעת מתבססת על פרסום דעתה האישית של הנתבעת".
מלשכתו של בן גביר נמסר בתגובה: "השר בוחן את הדברים בימים אלה. בהחלט מדובר בסוגיה מעניינת המוצבת לפתחו וכמי שאחראי בשבועיים האחרונים על מדיניות המשטרה הוא שוקל בכובד ראש את האפשרות להסכים למחיקת התביעות, לפחות לגבי חלקם ובמיוחד אלה שקשורות במדיניות השר".
פורסם לראשונה: 07:46, 22.01.23