"אני רוצה להגיד תודה ענקית על האהבה והתמיכה", אמרה השבוע בדמעות תהילה וקנין ממסעדת 'מסודי' שליד שוק מחנה יהודה. בשבוע האחרון היא זכתה לגל תמיכה חסר תקדים ברשתות החברתיות אחרי פוסט מרגש שפרסמה. זה קרה אחרי שאדם שהזדהה כמבקר מסעדות ביקר בבית העסק שלה, הזמין שבע מנות, לא שילם וצילם סרטון שבו הוא משמיץ את המקום. אלא שמאז גולשים רבים העניקו לה תמיכה מרגשת - הם התחייבו להגיע ל'מסודי' כלקוחות, חלקו למקום שבחים רבים, ובעיקר הרעיפו עליה שפע של חום ואהבה.
"פחדתי מקהל, מהתחייבות, מבוסים"
וקנין (31), אם לשלושה ילדים, היתה כלואה במערכת יחסים אלימה במשך מספר שנים. היא השתייכה למגזר החרדי, שבו לשאר הקשיים שמלווים נישואים שכאלה נוסף גם לחץ של הסביבה בניסיון לשמור על 'שמה הטוב' של המשפחה המורחבת. בעזרת עמותת 'בת מלך' היא הגיעה עם ילדיה למקלט לנשים מוכות ושהתה במקום במשך חודשים ארוכים. לפני כשנתיים עזבה את המקלט וניסתה לבנות מחדש את חייה, למרות החרדות ופוסט הטראומה שליוו אותה.
מכיוון שבעשור הקודם, בגלגול הקודם של חייה, היא עסקה בתחום המזון, היא החליטה לשוב ולעבוד בתחום הזה. על השאלה מניין החיבה לעולם האוכל היא סיפרה: "זה התחיל מזה שכל היום הייתי בבית ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אז נכנסתי למטבח. בשלב ראשון הייתי שורפת חביתות. לאט לאט התחלתי לנסות הרבה מתכונים עד שזה היה מצליח לי. התחלתי לבשל לנשים אחרי לידה במסגרת פרויקט 'שפרה ופועה', שזה מיזם של הכנת סירי אוכל ליולדות. הנשים ממש אהבו את האוכל שלי וביקשו שרק אני אבשל להן. הייתי חיה מהתגובות שלהן. רציתי לעשות את זה עוד פעם ועוד פעם ומזה צמחתי. התחלתי להכין אוכל גם לאירועים, בת מצוות, מבשלת לשבת ומוציאה מגשי אירוח".
עוד בחדשות:
אלא שיש כמובן מרחק עצום בין לבשל אוכל לבת מצווה לבין ניהול מסעדה. לכן וקנין החלה לעבוד במטבחים של מסעדות שונות בעיר. "פחדתי מקהל, מהתחייבות, מבוסים, מכל דבר שזז פחדתי", היא מודה בכנות. מהר מאוד היא למדה להוציא סרוויסים ואיך מתנהלים מאחורי הסירים. אבל לעשות את זה כאם יחידנית, עם ילדים בגיל 3 וחצי ועד 7 וחצי, היה פשוט מסובך מדי.
לכן היא פרסמה פוסט בפייסבוק על המצוקה שלה וחשפה את השאיפה להתפרנס בכבוד. זו היתה הפעם הראשונה שבה למדה לגלות את הצד היפה של הרשת החברתית. "מכר שלי, שביקש להישאר אנונימי, רצה להציל אותי, ומדובר בהחלטה ששינתה את חיי והחזירה אותי למסלול. הוא פתח לי את המסעדה, ומאז שפתחתי את המקום חלפו ארבעה חודשים ואני פורחת".
"זו הטראומה שלי"
למסעדה שפתחה וקנין ברחוב יפו 82 היא קראה 'מסודי', על שם סבתה, וגם האוכל שנמכר במקום נעשה בהשראתה. הוא כולל את המיטב של המטבח המרוקאי והאוכל ירושלמי, ובכלל זה בצל ממולא, חמין, קוסקוס בעבודת יד, ממולאים, מטבוחה, עוף עם זיתים, קובה, סלק ועוד. התפריט, שהוא אגב כשר למהדרין, אומנם משתנה מדי יום, אבל מנת הדגל שהפכה אהובה על רבים היא 'חלת שניצל'.
אלא שגם במקום החדש שום דבר לא הלך בקלות. ימים ספורים לאחר הפתיחה אירעה פריצה במסעדה. "פתחתי מקום משלי, מקום של אוכל עם מלא אהבה", שיתפה וקנין את הגולשים מייד לאחר האירוע. "כשפותחים מקום יש הרבה חששות, יש הרבה קשיים בהתחלה. כיוצאת ממעגל האלימות האתגרים גדולים אף יותר, אבל הלכתי עם האמונה שלי ועם הרצון שלי להצליח ולהתקדם, אולם אף אחד לא הכין אותי לפריצה למקום העסק ולנזק כספי מיותר כל כך".
למרבה המזל, גם ברגעים הקשים היא לא איבדה לרגע את החיוך והצחוק, ולכן היא גם הפצירה בלקוחות: "פליז אל תגיעו עם כובע גרב. זו לא בדיחה טובה להיום. אני עדיין רועדת".
על השימוש בחיוך כמנגנון הגנה היא אומרת: "אפשר לשים לב שאני כל הזמן מחייכת. זו הטראומה שלי. מהטראומה אני כל הזמן צוחקת ומחייכת. זו הדרך שלי לברוח".
ב־27 בדצמבר, סמוך לשעה 11 בלילה, כשהכל היה מקופל ומוכן לסגירה, התרחש מקרה מוזר ומטריד במיוחד. אדם נכנס ל'מסודי', הציג את עצמו כמבקר מסעדות, הזמין שבע מנות, אך לא אכל אותן. וקנין לא נכחה במקום, ולתדהמת צוות העובדים האיש החל לצלם סרטון שבו הוא מבקר בחריפות את האוכל. אם לא די בכך, הוא גם סירב לשלם בטענה שאיננו יכול לתת כסף בלי לקבל חשבונית מס. אחרי שהוא הלך התקשרו אלי העובדים וסיפרו לי שמבקר המסעדות היה ואמר שהאוכל לא טעים ולא אכיל. הם לא ידעו איך להתמודד עם הסיטואציה. אני לא עצמתי לילה שלם, מחשבות שעברו לי בראש - מה הוא יעשה, מה יהיו ההשלכות של השיימינג, למה הוא עקץ אותי בשבע מנות, מה האינטרס שלו".
איך הגבת?
"הייתי בבית ונכנסתי לטראומה. אמרתי לעצמי: 'לא טעמת - על סמך מה אתה אומר שזה מגעיל'. אני אם חד־הורית שנלחמת על כל שקל וזה הלחיץ אותי. פחדתי שזה ימוטט לי את העסק. היו לי קשיים בפתיחה. אני לא מצליחה להחזיק את הבית שלי כלכלית. יש לי שלושה ילדים שצריך לתחזק אותם. בהתחלה אתה לא מכניס הרבה כספים ודבר כזה יכול למוטט את העסק. בכיתי. באותו לילה לא עצמתי עין".
אחרי שעות של התלבטות היא פרסמה פוסט בפייסבוק, שבו כתבה בין היתר: "שנייה לפני שאתה מפרסם את הסרטון שצילמת ונשבעת לעשות שיימינג... אני חד־הורית + 3 שנאבקת על הלחם שלה בכבוד. לא עשיתי לך מעולם כלום. אני ממש נלחמת להציל את הבית שלי, שאפילו שכירות אין לי לשלם".
"היתה תמיכה מטורפת"
הפוסט זכה לאינספור שיתופים ותגובות. רבים ביקשו לחזק אותה וגם הצהירו כי הם מתכוונים להגיע למקום כסועדים. בימים שלאחר מכן הלקוחות זרמו והיא זכתה לתמיכה שריגשה אותה. על השאלה אם מעז יצא מתוק, כמאמר הפתגם הידוע, היא עונה: "העובדים שלי עזבו, לא רצו להישאר שם, הוא עשה להם טראומה. הם לקחו את זה קצת קשה.
"אבל אנשים הרעיפו אהבה. היתה נהירה למקום, הרבה באו לאכול, והמונים הגיעו גם לתמוך. במשטרה רוצים להתחיל לעבוד איתי ב'סיבוס' בעקבות הסיפור האישי שלי. זה מדהים. לא תכננתי שזה יגיע לשם.
"אני רוצה להגיד תודה ענקית על האהבה והתמיכה. אני מתרגשת כל יום מחדש לראות אתכם מגיעים אלי ועולים בהמוניכם. הם גם יודעים שאני אם חד־הורית שמגדלת ילדים לבדה ונלחמת על כל שקל, ומה שהם עושים, הם יודעים כנראה שהם גם עוזרים לי".
קיבלת תמיכה מקיר לקיר.
"זה היה מדהים. לא חלמתי על כך הרבה תמיכה שהם גילו, אכפתיות. אנשים הגיעו לכאן, לתמוך. ראיתי שאחד לא יכול להשפיע על מציאות אחת שלמה. הרבה ירושלמים הגיעו לפה. הלכתי לישון בוכה למחרת בבוקר כי כאילו את קמה ואת רואה שיתופים ב'סטטוסים מצייצים', אצל סניה ולדברג (אושיית פייסבוק; מש"מ). היה כיף לראות את החיבוק של האנשים - אחד הציע לי פתיחת אתר בחינם, מבקר מסעדות נורא גדול בטיקטוק, 'צחי אוכל', שיש לו 60 אלף עוקבים, ביקש להגיע. היתה תמיכה מטורפת. כל אחד ריגש יותר מהשני".
יש מסר שחשוב לך להעביר?
"שהיד לא תהיה קלה על המקלדת".
ידיעות ירושלים נוספות
