"ההערכה היא שיש בירושלים מאות נשים וגברים בזנות, אך טרם הגענו אליהם", אומרת סיון דרשן, מנהלת 'מרכז לוינסקי', אשר מזה כשנתיים מטפל בנשים וגברים הנאלצים למכור את גופם. מתברר כי לאחרונה נערך דיון ראשון בנושא בוועדה למעמד האישה של העירייה. בין היתר נחשף שם כי 46 נשים וגברים כבר מקבלים טיפול וסיוע, אולם בשל מחסור באמצעים ויכולת 25 נמצאים ברשימת המתנה.
3 צפייה בגלריה
זנות
זנות
מין תמורת אוכל או בושם
(צילום המחשה:shutterstock)

מין תמורת אוכל או בושם


בדצמבר 2018 אישרה הכנסת את 'חוק איסור צריכת זנות', אשר נועד בין היתר לצמצם את צריכת הזנות. כפועל יוצא של החוק, באוגוסט 2021 החל משרד הבריאות לממן את הקמתו של 'מרכז לוינסקי', שמטפל בגברים ונשים במעגל הזנות כיחידה בתוך עיריית ירושלים. על פי הדוח שהוצג בדיון שקיימה לאחרונה הוועדה העירונית למעמד האישה, במרכז שפועל בבירה טיפלו ב־46 פניות של בני 58-18 ובהם 54% נשים יהודיות, 10% נשים ערביות, 6% גברים יהודים, 9% גברים ערבים ו 21% על הרצף הטרנסי
"רובם החלו לספק שירותי זנות מגיל 13-12 - אף אחד לא הגיע לזה בגיל 40", אומרת דרשן, עובדת סוציאלית קלינית בהכשרתה ומטפלת רגשית ומינית. "זה מתחיל בגיל ההתבגרות, כשהם הבינו שהם יכולים לקבל משהו תמורת מין, כמו אוכל, שתייה, ג'ינסים ובשמים. לאט־לאט התמורה הופכת להיות אחרת, ככל שהגיל משתנה. בקרב גילאי 16-15 יש כבר הבנה שניתן לקבל כסף תמורת מכירת הגוף".

קראו גם:

יצוין כי קטינים שנקלעו למעגל הזנות אמורים להיות מאותרים על ידי עובדות סוציאליות של הרשות המקומית ולקבל טיפול במסגרת היחידה לצעירים בעירייה. במרכז לוינסקי לעומת זאת מטפלים בבגירים בלבד, ובכלל זה ב־33 נשים וגברים שמגיעים פעם בשבוע, באופן קבוע, לשעה שבועית של טיפול עם עובדות סוציאליות.

זקוקים להוסטל ומרכז יום


"חלק מהטיפול הוא מיצוי הזכויות. אנחנו מלווים לביטוח לאומי ו־32 כבר הוכרו על ידי הביטוח הלאומי כבעלי זכאות לקצבת נכות, וגם קיבלו סיוע כדי לקבל הכרה במצב של חדלות פירעון ופשיטת רגל. מהסיורים בשטח הגיעו אלינו שלוש מטופלות, אבל הרוב הופנו מלשכות הרווחה".
איך אתם פועלים להוצאה מהזנות?
"אנחנו לא יכולים להוציא אף אחד מהזנות", היא אומרת בנחרצות ומבקשת לחדד: "על ידי מתן מעטפת רחבה, קשר אישי, שיפור תנאי החיים, סגירת חובות, אפשרות להכנסה אחרת, למידה של מקצוע ועוד - כל הדברים האלה יגרמו להם לצאת מהזנות".
ומה בנוגע לממתינים ולאלה שזקוקים למרכז יום או הוסטל?
"יש 25 ברשימת המתנה, והם מטופלים על ידי גורמים חיצוניים, כמו עמותות. על פי ההערכה, יש עוד מאות שאני בתקווה שאנחנו נגיע אליהם. אנחנו גם שואפים מאוד להקים מרכז יום. זהו שירות שהוא קריטי למטופלים. גם הקמה של הוסטל נמצאת בשלב הבא בעזרת השם".

אחוז מדאיג של מחלות מין


בוועדה למעמד האישה בעירייה נחשף כיצד צוות רפואי ממרפאת לוינסקי בתל אביב פועל בירושלים במטרה לבדוק ולייעץ לגברים ונשים בזנות. בין השאר נערכו לאורך השנתיים האחרונות 40 ביקורים בהוסטלים ובדירות שבהן צעירות וצעירים שמקבלים סיוע, ובכלל זה בית אושרית, בית הצברית, בית עלם, במרכזים לאוכלוסיות בסיכון – אתנחתא והחוט המשולש ועוד. כמו כן הצוות הירושלמי של מרכז לוינסקי השתתף ב־8 סיורי לילה וכן ב־14 סיורים בדירות שבהן שוהים צעירות וצעירים בסיכון.
מאז פתיחת המרכז באוגוסט 2021 ועד יולי 2023 בוצעו בדיקות דם לעשרות נשים בזנות, והתברר כי 6.6% מהן סובלות ממחלות מין וזקוקות לטיפול תרופתי. חלק מהנשים ביצעו בדיקת הריון, וחלק הסכימו לקבל חיסון HPV בתקווה להקטין את הסיכוי שלהן להידבק בווירוס הפפילומה, שעלול לגרום לסרטן צוואר הרחם.
במסגרת הפרויקט מטופלת אחת נמצאה חיובית לאיידס, והצוות סייע לה לקבל טיפול במרכז הארצי ל־HIV. גם בקרב עשרות גברים בזנות בוצעו בדיקות רפואיות. שם שיעור הנדבקים במחלות מין היה אף גבוה יותר - 17.5%, והם נזקקו לטיפול תרופתי. כמו כן חלק מהגברים הסכימו לקבל חיסון ל־HPV נגד וירוס הפפילומה.

"הרוב מגיעים ממשפחות דתיות"


בדוח שהוגש לוועדת הבריאות העירונית נכלל הסבר, ולפיו יש נורות אדומות שמאפשרות לזהות נשים וגברים שנמצאים בסיכון גבוה להיכנס למעגל הזנות. בין היתר מדובר בילדות ונערות שסבלו מפגיעות מיניות, שימוש רב באפליקציות היכרויות, צעירים שחסרה להם מערכת תמיכה משפחתית וקהילתית ועוד.
"90 אחוז מהמטופלים מגיעים ממשפחות דתיות", אומרת דרשן, "גם משפחות מוסלמיות דתיות וגם משפחות יהודיות דתיות, כולל מקהילה של רב מוכר.

3 צפייה בגלריה
סיוון דרשן
סיוון דרשן
סיוון דרשן
(צילום: אלכס קולומויסקי)

"בחלקים רבים מהתהליך הטיפולי הנוכחות של הדת ושל אלוקים באה לידי ביטוי - יש מטופלים שחוזרים בשאלה ויש שחוזרים בתשובה. אצלנו במרכז שימוש בכוח עליון, באלוהים, הוא כלי שאנחנו משתמשים בו לאורך כל הטיפול. אנחנו אומרים לבנות שיש משהו שהוא גדול מאיתנו ויש סיבה שהן הגיעו אלינו, שאפשר לסמוך על התהליך ועל הקדוש ברוך הוא.
"היתה מטופלת שהגיעה באלול ואמרתי לה: 'אם אנחנו באלול - זה לא סתם. יש עניין שבאלול הקדוש ברוך הוא פותח את המפעל מחדש', והיא עברה תהליך שיקום מדהים".

אסור להתעלם מהתעשייה האיומה


יו"ר הוועדה למעמד האישה, לורה ורטון, שיזמה את הדיון, אמרה: "יותר מדי זמן בעיר ובעירייה התעלמו מהתופעה של זנות ומנשים שמנוצלות וסובלות מהתעשייה האיומה הזו. למרות חקיקת חוק איסור צריכת זנות, שנכנס לתוקף לפני 3 שנים, גם המשטרה אינה עוסקת בכך. לכן מאוד שמחתי שאגף הרווחה ומנהלת היחידה לטיפול בנשים ובאלימות במשפחה לקחו על עצמם לקדם מתן עזרה בנושא.

3 צפייה בגלריה
לורה ורטון
לורה ורטון
לורה ורטון
(צילום: רפי קוץ)

"בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי שמענו סקירה ועדכונים לגבי הנעשה בתחום ודנו בנושא החשוב הזה. נמשיך לפעול למען כל נשות העיר".