עיריית ירושלים תתחיל בקרוב לחלק קנסות של 500 שקלים לבעלי רכבים פרטיים מזהמים שינועו בכבישי העיר. חברות שלהן רכבים מזהמים ייספגו קנס של 1,000 שקלים. בשורה לאיכות הסביבה? ובכן, בדיקת 'מיינט ירושלים' גילתה כי בעוד שעיריית חיפה נקטה בצעד הזה כבר ב-2018, בכיכר ספרא התקשו לקדם את המהלך. התוצאה: גם לא נרשמה הפחתה בזיהום האוויר וגם קופת העירייה הפסידה לא מעט כסף.
המהפכה בחיפה, מול הכישלון של ירושלים
בשנת 2016 קידם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, תוכנית לצמצום נסיעות רכבי דיזל מזהמים בעיר. אין זה סוד שבעיר הכרמל התושבים סובלים מזיהום אוויר חריג כתוצאה מהתעשייה המזהמת במפרץ חיפה. התוכנית של יהב נועדה לצמצם לפחות את הזיהום הנובע מכלי רכב, אשר מהווה את אחד הגורמים לתחלואה ולמוות.
התוכנית יצאה לפועל בפברואר 2018 ובבדיקה שערך המשרד להגנת הסביבה התברר כי מאז ועד פברואר 2020 נרשמה ירידה מצטברת של 34% בריכוזי הפיח השחור בעיר התחתית. כמו כן, התברר כי חלה ירידה של 18.6% בתחמוצות החנקן (NOx), חומר הנחשב כסמן ברור לזיהום אוויר שמקורו בתחבורה. יצוין, כי להישג המרשים היה שותף גם המשרד להגנת הסביבה אשר מימן לעיר 25 אוטובוסים חשמליים שגורמים ל”אפס זיהום אוויר” וכן סבסוד של משאיות איסוף אשפה עירונית המונעות בגז טבעי.
בתחילת 2020 החליטו בעיריית ירושלים לאמץ את המודל החיפאי. בין השאר נקבע כי בחודש ספטמבר של אותה שנה תהפוך ירושלים לעיר הראשונה והיחידה בישראל שתוגדר כולה כאזור מופחת פליטות ותאסר כניסה של רכבי דיזל המוגדרים כמזהמים לכלל השכונות.
במשרד להגנת הסביבה תמכו ביוזמה הירושלמית באופן נלהב והצהירו כי "בכל שנה מתים בישראל מוות מוקדם כ-1,100 אנשים כתוצאה מזיהום אוויר הנגרם מכלי רכב מזהמים. אזורים מופחתי פליטות הם אמצעי יעיל שתורם לשיפור איכות האוויר בתוך הערים. אנחנו קוראים לערים אחרות בישראל להצטרף לירושלים, חיפה ולמאות ערים באירופה. בכוונתנו לתמוך גם בערים אחרות שיאמצו מודל זה, וידאגו לתושביהן".
בשנת 2021 חברי מועצת העיר אישרו את חוק עזר לצמצום זיהום אוויר, שאוסר כניסת רכבים מזהמים לשטחי ירושלים. בכיכר ספרא תכננו לאכוף את החוק באמצעות מכתבי התראה והגשת כתבי אישום, אלא שכעת חושף 'מיינט ירושלים' לראשונה כי שיטה זו נכשלה כשלון חרוץ.
קראו גם:
מתברר כי בשנת 2021 נשלחו עשרות מכתבי התראה לבעלי רכבים וכך גם קרה שנה לאחר מכן (ראו טבלה). בשנת 2023 הוגשו לראשונה 17 כתבי אישום, אבל שנה לאחר מכן אנשי הייעוץ המשפטי הרימו ידיים ולא הגישו אפילו כתב אישום אחד נוסף.
"כתבי האישום שהתנהלו בהליך שיפוטי, לא הביאו להרתעה מספקת בשל התמשכות ההליך - הגשת כתבי אישום, קביעת מועדי דיון והתמשכות ההליך הדיוני עצמו", הודו השבוע בעירייה.
בכיכר ספרא ניסו דרך אחרת והחליטו לפנות לכנסת כדי שזו תשנה את צו התעבורה ותאפשר הטלת קנסות על רכבים מזהמים, כפי שקורה בחיפה. אלא שהיוזמה נמרחה ונדחתה פעם אחר פעם.
כעת, חמש שנים אחרי היציאה לדרך, בעירייה סברו שכאב בכיס אולי הוא זה שיוביל לשינוי המיוחל ולכן הוחלט לקדם את תיקון הצו והסדרת האפשרות לאכיפה באמצעות מתן דוחות ברירות משפט בגובה 500 שקל לכלי רכב מזהמים פרטיים ו־1,000 שקל לרכבי תאגיד.
דאגה למגזר החרדי שמשתמש ברכבים ישנים
בחודש שעבר אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת סוף כל סוף את בקשת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לתקן את צו התעבורה ולהוסיף לצו עבירת קנס לפי חוק העזר העירוני של עיריית ירושלים, זה שנועד לצמצם את זיהום האוויר מתחבורה בעיר.
ח"כ אלון שוסטר, שמילא את מקומו של היו"ר, הזכיר כי צמצום זיהום אוויר מציל חיים ואמר כי לא צריך להקשות על ערים נוספות שרוצות לאכוף איסור דומה. נציגת משרד התחבורה, עו"ד עינת קורמן, הסבירה כי עיריית ירושלים תוכל להטיל קנסות של 500 שקלים לרכב מזהם שבבעלות פרטית ו-1,000 שקלים לרכב מזהם שבבעלות תאגיד. הצו יכנס לתוקף 30 יום לאחר פרסומו ברשומות.
נציג עיריית ירושלים, עו"ד שמואל שפט, הזכיר במהלך הדיון כי כבר בשנת 2019 כיכר ספרא הגדירה את כל שטח העיר כאזור מופחת פליטות, שבו אסור לנהוג או להחנות רכב מזהם. הוא גם הודה בכנות כי עד עכשיו זו היתה עבירה שהאכיפה שלה לא היתה יעילה ונעשתה באמצעות הזמנה לדין. הוא בירך על כך ש"לקראת יום ירושלים הרוויחו תושבי העיר אכיפה יעילה".
ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס) שכיהן בעבר כסגן ראש עיריית ירושלים, מייצג את הציבור החרדי שבו יש כיום לא מעט משפחות שמשתמשות ברכבי דיזל ישנים. במהלך הדיון בוועדת הכלכלה היא ביקש לדעת איפה יוכלו להסתובב אותם רכבים שנחשבים למזהמים ועו"ד קורמן השיבה כי הם יוכלו לנסוע בכל כבישי ישראל למעט ירושלים וחיפה.
עו"ד שפט ציין כי מדובר בכ-40 אלף כלי רכב מזהמים, מתוך כ-3 מיליון כלי רכב הנעים בכבישי ישראל, שצפויים לקנס אם ייכנסו לירושלים, אך הוסיף כי יש אפשרות להתקין מסנן ולא צריך להחליף את הרכב. עוד אמר עו"ד שפט כי עיריית ירושלים כבר שלחה הודעות לבעלי הרכבים הללו.
"לייעל את האכיפה"
"זיהום האוויר בישראל הורג לא פחות מ-5300 ישראלים כל שנה - אדם כל שעה וחצי", אומר תומר גרטל, רכז קשרי הממשל בארגון מגמה ירוקה. "זיהום האוויר במטרופולינים הגדולים, וביניהם ירושלים, הוא מהסוגיות הסביבתיות החשובות ביותר. אנו מברכים על קידום הטיפול בבעיה החמורה הזו. חשוב לציין שזיהום אוויר מתחבורה הוא לא גורם זיהום האוויר היחיד בירושלים כאשר אזור התעשייה עטרות הוא מהמובילים בזיהום אוויר בארץ. אנו מצפים מהעירייה שתפעל באותה נחישות כלפי כל גורמי הזיהום בתחומה".
"ירושלים הוכרזה כאזור מוכה זיהום אוויר על ידי המשרד להגנת סביבה כבר בעשור הקודם, אולם העירייה מסתתרת מאחורי תקנות ובירוקרטיות ומאפשרת לרכבים מזהמים לחשוף את כולנו למחלות קשות ולתמותת יתר", טוען יו"ר ארגון הולכי הרגל "ברחובות שלנו", פרופ' איתי פישהנדלר. "כמו תמיד, זו עירייה שפועלת לאט מדי, מאוחר מדי וכנגד התושבים. אנו קוראים למקבלי ההחלטות בעיריה לרדת לעם, ללכת ברגל ולהשתמש בתחבורה ציבורית. רק אז הם יחוו את האומללות של הולכי הרגל בעיר".
מעיריית ירושלים נמסר: "כבר בשנת 2021 התקינה מועצת עיריית ירושלים את חוק העזר לצמצום זיהום אוויר, שאוסר כניסת רכבים מזהמים לשטחי העיר. האכיפה בוצעה באמצעות הגשת כתבי אישום. במטרה לייעל את תהליך האכיפה באמצעות דוחות קנס – ביקשה העירייה לבצע תיקון בצו הארצי, הדורש צו של שרת התחבורה, הסכמת שר המשפטים ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת. קידומו של התיקון לא הסתייע לנוכח פיזורן של הכנסות ה-22, ה- 23 וה- 24".
"לאחר אישור הצו בוועדת הכלכלה של הכנסת ולאחר חתימתו על ידי שרת התחבורה, ייכנס הצו לתוקף בחלוף 30 יום מפרסומו ברשומות ועם סיום הכשרת הפקחים העירוניים ואז תוכל העירייה להתחיל בביצוע אכיפה אפקטיבית ויעילה, כנגד העבריינים.
"לצד קידום אישור תיקון הצו בוועדת הכלכלה, שלחה עיריית ירושלים לכל בעלי הרכבים קטגוריה של 'מזהמים' הודעה על חוק העזר החדש והאפשרות להתקין מסנן. לאחר מכן שלחה העירייה התראות לפני הגשת כתב אישום וכן מיידעת אודות הפתרון המוצע על פי חוק העזר".
