עצוב: נתי ביאליסטוק-כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור, נפטר אמש (ב') בביתו בפסגת זאב כשהוא בן 54. ביאליסטוק-כהן נפטר בביתו כשהוא מוקף במשפחתו האוהבת, לאחר התמודדות ממושכת עם מחלת הסרטן.
לפני כחודשיים בלבד, בריאיון שהעניק ל-mynet ו"ידיעות ירושלים" סיפר על החלטתו להפסיק את הטיפולים בסרטן האגרסיבי שתפס אותו. "קיבלתי טיפולים, והם עזרו במובן הזה שהם עצרו את התפשטות הגידול", סיפר, "אבל בשלב כלשהו, אחרי כ־11 חודשים, קיבלנו אישור לכך שהטיפולים כבר לא משפיעים והמחלה התפרצה בצורה משמעותית. אז החלטתי שאני מפסיק אותם כיוון שכבר אין טעם בהם ושאני לא לוקח את הטיפולים האגרסיביים יותר, על מנת לנסות להאריך את החיים שלי קצת יותר, אבל לסבול הרבה יותר".
על ההחלטה שלא לקחת את הטיפולים הוא סיפר בראיון: "אני לא חושב במונחים של קשה או קל, כי אני אדם רציונלי, שכלתני. אני כלכלן בהכשרתי ובמלוא רמ"ח איבריי. אני מודד דברים במונחים של עלות-תועלת. ישבתי עם האונקולוגית לניתוח של הסיטואציה שבה היינו ונשאלה השאלה: 'יחסינו לאן?'
"סקרנו את כל האפשרויות שידועות למדע המודרני, ואז הבנתי שעומדים לפניי שני צירי זמן אלטרנטיביים שאחד מהם קצר יותר מהשני. הטיימליין הארוך יותר יהיה עם טיפולים ואולי יוסיף לי מספר חודשים. אולי, לא בטוח. האגרסיביות של הטיפול תגרום לי סבל מהטיפול הראשון וכל מיני השפעות לא נעימות על הגוף, וייתכן שהן עוד יחמירו את הקושי התפקודי. לעומת זאת, אם לא אעשה כלום, אולי חיי יקוצרו, אבל לפחות את תחילת הדרך מאותה החלטה אוכל להעביר באופן שבו אוכל לתפקד וליהנות מהחיים".
בחמש וחצי השנים האחרונות שימש ביאליסטוק-כהן כמנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, בנוסף, כיהן כחבר מועצה ועמית כבוד של האקדמיה ללשון עברית. הוא היה נשוי לאיריס ואבא לספיר, ירדן ושי ולאחרונה שימש גם כסבא במשרה מלאה לנכדתו יולי.
עד גיל 11 חי נתי חיים "רגילים", ובעקבות מכה שקיבל בעינו, הלך להיבדק וגילה שהוא סובל מלקות ראייה. לאחר הבדיקות גילה שהוא נושא מחלה גנטית שתגרום לו לאבד בעתיד את ראייתו. בגיל 15 כבר הוגדר כאדם עם עיוורון והוענקה לו תעודת עיוור. נתי לא נתן לעיוורון לעצור אותו ובחר לנהל חיים מלאים. התנדב לשירות צבאי מלא, סיים שני תארים באוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה ומנהל עסקים, ובשלב מאוחר יותר בחייו אף השלים תואר במשפטים. במהלך השנים כיהן בתפקידים בכירים במגזר הציבורי במשרד התקשורת, במשרד השיכון ובתפקידים בכירים נוספים במגזר הציבורי והעסקי.
"אבא עזב אותנו כמו שחי איתנו, רגוע, ומעורר הערצה בהתמודדות שלו עם המחלה, הוא לא הראה לנו שסבל ולא התלונן", סיפרה בתו, ספיר ביאליסטוק ל-mynet, "הוא חי ומת כמו שרצה, מוקף במי שאוהב אותו. כרגע אנחנו מנסים לעכל את האבידה נאלץ ללמוד לחיות את חיינו בלעדיו, בדרך שלו ובצורה שתגרום לו להרגיש גאה".
חברתו הטובה, ליאורה גולדמן, הביעה את צערה אמש בעקבות הבשורה על מותו: "נתי ידידי, נלחמת בדרכך במחלה הארורה ולמרות הכל נאלצתי לקבל רצונך לוותר. לא, לא הרמת ידיים, פשוט עשית זאת בדרכך האצילית. איבדתי ידיד אמת. כבר מתגעגעת לשיחותינו כשחוש הומור דק ושחור מלווה אותן. מנוחתך בגן עדן".
מארגון "נכה, לא חצי בן אדם" נמסר: "נתי היה תומך גדול ושותף אמיתי למאבק להעלאת קצבאות הנכות. נתי תמיד שמר על שיח מכבד וענייני, ומעל הכל - נשאר חבר".
נתי יובא למנוחות היום (ג') בשעה 11:00 בהר המנוחות, גבעת שאול שבירושלים. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדה אחת. יהי זכרו ברוך.
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
