"משה נתן את האגרוף הראשון" - זהו אחד המשפטים המרכזיים בתיק ארוך ומתמשך שבו מככב העבריין הירושלמי הידוע משה לקר - משפט שהושג לאחר חקירה ממושכת שנחשפת כאן לראשונה. מי שאחראי לאותו משפט הוא עומר חיות, צעיר בן 25 שמעורב בפרשת ההימורים שבה מככב לקר, כך לטענת הפרקליטות.
הפרשה מגיעה עכשיו לשלב ההוכחות, לאחר שבמשך שש שנים לא הועברו תמלילי החקירה לידי צוות ההגנה. המדינה אף נאלצה לשלם בשל כך פיצוי כספי של אלפי שקלים לחשודים.
על פי כתב האישום, במהלך השנים 2015-2014 שימשו לקר ונאשמת נוספת כמפעילי דירת הימורים בראשון לציון. בדירה הועסקו מלצריות, מנקות ודילרים בימי הפעילות - שני, רביעי ומוצאי שבת. בתוך הדירה, לפי האישומים, התנהלו משחקי קלפים. על פי אישום נוסף, לקר, יחד עם מעורבים נוספים וביניהם חיות, היכו מהמר שצבר חוב כספי.
וכך טוענת הפרקליטות: "לאחר נסיעה בת 5-3 דקות הגיעו רכב המזדה ורכבה של הנאשמת לשטח פתוח ושומם שמיקומו אינו ידוע במדויק למאשימה. תחילה נעצר רכב המזדה בפרדס ולאחריו, במרחק מה, רכבה של נאשמת 2. בשלב זה ירדו מעורבים נוספים ותקפו את המהמר בפניו". תמלילי החקירה, שמייד יובאו כאן, מראים עד כמה מנסים בימ"ר ירושלים לקשר את משה לקר לפרשה - בהיותו, בעיניהם - העבריין הבכיר ביותר בה.
מסע השכנועים
(החוקר הוותיק מול בן ה־25)
עומר חיות, צעיר כבן 25, שימש על פי החקירה כאחד מ'חייליו' של לקר בדירת ההימורים והיה חתום על חוזה השכירות. הוא אף לקח חלק פעיל בתקיפה של מהמר, לפי האישום. חוקר המשטרה דודו לוי פונה לחיות: "אני מציע לך לגמור את הסיפור הזה כמה שיותר מהר, לא ללכת סחור סחור. אתה מבין? אתה תדע שאתה שקט ושגמרת עם זה. יש לי קצת ניסיון. אני 25 שנה פה. בכל מקרה אתה יכול לשמור על זכות השתיקה. אחי, אין פה הורדת ידיים. יש פה תיק חקירה, יש ראיות, וכל אחד עושה את החישובים שלו מה כדאי לו".
חיות השיב: "מה שאני יודע... ימ"ר לא מסתובבים סתם". לוי המשיך: "התמונה ברורה, אנחנו יודעים מי נגד מי, מה היה, איך בדיוק הכל קרה. השאלה כמה אתה יכול למשוך את זה ולשחק עם זה, ואתה בחור בלי עבר פלילי, יש לך כיוונים בחיים שלך. אני אומר לך שגם אחרי התיק הזה אני לא אכיר אותך כי אתה מיבנה, אנחנו ירושלים ויש לנו את העבודה שלנו, בוא נגיד ככה שאם לא היה ירושלמי בכל הסיפור שלכם גם לא הייתי יושב פה, יש איזה מישהו שהוא מירושלים שחקרנו כמה תיקים שלו והגענו לתיק הזה" (הכוונה ליעד המודיעיני משה לקר; ל"ת).
המספר הנייד של לקר
(זיכרון הטלפון של עומר מגלה את הקשר)
בהמשך החקירה מפתיע חיות ואומר: "ליצנים. כל משטרת ישראל". לוי החוקר: "כל משטרת ישראל ליצנים?" חיות מנסה לפרגן ליחידה המרכזית של ירושלים, שמנהלת נגדו את החקירה: "ליד הימ"ר כן. לא ידעתי שיש בירושלים כאלה חכמים. וואלה באמת זו משטרה אורגינל, צריך כמוכם במרכז".
בהמשך החקירה מנסה החוקר לוי להבין את מהות הקשר בין חיות לבין לקר. "אני שואל אותך שוב פעם, אתה מכיר בחור בשם משה לקר?" חיות: "אני לא מכיר אף אחד, אני גם לא מתכוון לענות על שאלות לגבי אנשים אחרים".
אבל לוי מתעקש: "לא מכיר אף אחד? בטלפון שלך תחת השם לקר מופיע הנייד. בזיכרון האחרון של לקר זה טלפון שלך". "תחליט איך אתה בא לשופט", מסביר/מאיים החוקר, "כאחד שמכחיש הכל 'לא יודע, לא עשיתי כלום', או כאחד שבא ומביע צער וחרטה ורוצה באמת לפתוח דרך ואומר לשופט אני עשיתי טעות, אני מבקש מחילה, מבקש את רחמיו של בית המשפט - ואתה יודע שבית המשפט רחמן, אני לא צריך להגיד לך את זה".
השיחה המפלילה
(ההקלטה של הימ"ר שהביכה את הנחקר)
חוקר הימ"ר מנסה לגרום לחיות להסביר מה מהות הקשר בינו לבין לקר, כאמור עבריין ירושלמי בכיר, אף שמתחילת החקירה הצעיר הכחיש כל קשר.
"אני מראה לך שוב תמונה של משה לקר, אתה מכיר אותו?" חיות משיב כי הוא לא מכיר. "יכול להיות שאתה מפחד ממנו? ממשה לקר?" חיות: "לא מפחד מאף אחד, מה יש לי לפחד ממנו".
במהלך החקירה החוקר מטיח בחיות קטע מתוך האזנה שביצעו בימ"ר. "תמיד רציתי לשמוע איך אני נשמע בהקלטות, יש לי קול זוועה נכון?" החוקר משמיע קטע קול שבו על פי החשד חיות מתקשר ללקר ומבקש ממנו "לרדת למטה". לוי: "אבל זו שיחה עם משה שאתה אומר שאתה לא מכיר". חיות השיב: "ואיי אני באמת לא זוכר מה זה היה". החוקר: "משמיעים לך שיחה שלך עם משה שעה לפני האירוע".
חקירת חיות נמשכת, לאחר עשרות שאלות החוקר לוי מצליח להגיע סוף סוף לשם משה (לקר; ל"ת). חיות והחוקר מדברים על תקיפת זוהר. שימו לב כי בהתחלה לא מוזכר שמו של משה, ורק לאחר מבול של שאלות נפלט לבסוף השם. הרקע הוא האירוע שבו הוכה לכאורה זוהר, מכות שבהן מעורבים, לפי האישומים, חיות, לקר ואישה נוספת.
חוקר: "נתת לו מכה? קטנה?"
חיות: "כלום, רק תפסתי אותו בחולצה. יאללה קום גבר מה יש לך".
חוקר: "אז מי שהרביץ זה משה? אז שמשה הביא לו את האגרוף הוא הפתיע אותך כאילו בא לך בהפתעה?"
חיות: "לא ידעתי שהוא הולך לתת לו פיצוץ, אתה מבין?"
חוקר: "משה היה מתקשר אליך או אתה אליו?"
חיות: "וואלה אני. אני".
חוקר: "אני רוצה לדעת שאם נתת מכות תהיה גבר להגיד לי".
חיות: "לא וואלה באמת שלא, לא נתתי אחי. א' (אישה נוספת שהיתה עימם; ל"ת) צעקה על משה למה הוא הרביץ, די תפסיק כבר".
"איזה נוכל. אני חוזר בי"
(חיות מבין באיחור כי החקירה הוקלטה)
לאחר מנוחה החלה חקירה נוספת של חיות, הפעם עולה שמו של לקר ביתר שאת, לפחות על פי התמלולים שהוגשו לבית המשפט.
חוקר: "מי התחיל את המכות?"
חיות: "ההוא התחיל עם האגרוף".
חוקר: "מי זה ההוא?"
חיות: "אתה יודע מי".
חוקר: "מי?"
חיות: "זה שאמרתי לך מקודם".
חוקר: "תעשה לי רק עם הראש, משה לקר?"
חיות: "האמ".
חוקר: "האמ. מה זה האמ?"
חיות: "האמ זה אומר אתה יודע מה".
חוקר "אתה הרבצת?"
חיות: "אני הורדתי אותו לרצפה ברגע שהיא צעקה להפסיק, נכון? הם הלכו כבר הפסיקו עם המכות אז הרמתי אותו. משה מאותו רגע שנתן את האגרוף לא זז מאותו מקום".
חוקר: "משה מה עשה?"
חיות: "משה נתן את האגרוף הראשון".
בהמשך החקירה חיות מבין כי חקירתו הוקלטה כאשר החוקר פשוט מודיע לו: "תדע שהקלטתי את כל השיחה הזאת". מייד לאחר מכן הוא מתעצבן על כך ש'עבדו עליו' ואומר: "כן? ידעתי. איזה נוכל. אני חוזר בי".
כעת צפוי המשפט להמשיך, זאת כאמור בעיכוב של שש שנים - הזמן שלקח לתביעה להעביר את תמלילי החקירה לצוות ההגנה, ודבר שזכה לביקורת חריפה מצידו של השופט.
סנגורו של לקר, עורך הדין מיכאל עירוני, מסר את התגובה הבאה: "אף אחד מהעדים והמעורבים לא העיד בפני בית המשפט ואין לעדויות הללו שום משמעות ראייתית".
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
