שבועיים בלבד לאחר פשע השנאה בשכונת רחביה נגד שתיים מחברות הקהילה הגאה, התפרסם אמש (ראשון) "המדד העירוני הגאה" החושף כי ירושלים ממוקמת בתחתית הדירוג במקום ה-22 מבין ערי ישראל, ביחס לקהילה הלהט"בית.
"הלכתי השבוע ברחביה וממש פחדתי", מספרת השבוע ר'. בשבוע שעבר היא ובת זוגה נחרדו לגלות שאלמונים פרצו לרכב של אחת מהן והשאירו בו שני דפים ובהם מסרים מאיימים. בדף אחד נכתב באותיות קידוש לבנה ״לסביות = תועבה, סטייה״, ובדף השני מסר בוטה נוסף: "לסביות לא ברחוב הרב ברלין - פרסום פריטיכם (הטעות במקור; ע"י). ותצלומים בפייס".
ר' מציינת כי היא מתגוררת ברחוב הרב ברלין, אולם בת זוגה מתגוררת בכתובת אחרת. על הרכב לא נמצאו סימנים, ונראה שהפריצה, שלוותה בהשארת האיומים, בוצעה ככל הנראה במקום אחר שבו הוא חנה.
"הפרטים האלה רק הופכים את האירוע הזה למפחיד יותר", מספרת ר' השבוע. "בת הזוג שלי גילתה את האיומים ברכב שלה. היא לא הבינה מאיפה זה הגיע. בהתחלה היא שאלה אותי מה זה, אם זאת איזושהי בדיחה שלי. לא הבנו. ברגע שהיא הקריאה לי את הדפים בטלפון, ממש פחדנו. לקח לנו זמן לעכל את זה".
בהמשך, השתיים הגישו תלונה במשטרה, אולם נכון לפרסום הכתבה לא נעצרו חשודים במעשה.
הפגנת נשיקות
חמישה ימים לאחר האירוע, במוצאי שבת, התכנסו בשכונה כ־150 איש, רובם חברי הקהילה ומקצתם תושבי השכונה, כדי להביע מחאה נגד גילויי השנאה ותמיכה בבנות הזוג.
"היה מדהים לראות ירושלמים וירושלמיות שלא מוכנים לשתוק לנוכח שנאה והסתה", אומר אייל לוריא פרדס, ממארגני ההפגנה. "נתנו תשובה ניצחת שרחביה היא השכונה של כולנו".
תהילה אטיאס, מנכ"לית עמותת 'בת קול', שמעניקה תמיכה לדתיות המשתייכות לקהילת הלהט"ב, הוסיפה ואמרה: "החלטנו שאנחנו לא שותקות. היה לנו חשוב לארגן את האירוע כדי להגיד שנשים לא יחיו פה בפחד. היה לאשה שנפגעה חשוב להבין שיש גב מאחוריה. זה שמישהו פורץ לרכב של מישהי, זה דבר מאוד מפחיד. רצינו להראות שלא ניתן שדברים כאלה יקרו"ֿ.
"אני מתכוונת להישאר כאן"
ר' לא גדלה בירושלים, אך מתגוררת בעיר מזה מספר שנים. היא חוששת לחשוף כל פרט מזהה נוסף, אבל מבהירה כי לא תיכנע ולא מתכוונת לעזוב את העיר. "ירושלים מאוד קרובה לליבי. אני מתנדבת כאן במסגרות של הקהילה הגאה: הבית הפתוח, בת קול, ובארגון 'שהכל ברא לכבודו' (שפועל למען קבלתם של להט"בים בחברה הדתית; ע"י). ירושלים היא גם חלק מהעשייה שלי. יש לי פה סביבה תומכת, קהילה שתומכת בי, חברים. אני מתכוונת להישאר כאן".
"מצד אחד אני מוצאת את עצמי בעיר ומרגישה בנוח בזהות שלי כלסבית דתייה. מצד שני, אני לא אגיד שקל לי", מוסיפה ר'. "אני לא יכולה ללכת עם בת הזוג שלי ברחוב יד ביד בלי שחרדי, או מישהו אחר, יסתכל ויעקם פנים. אני יכולה להגיד שכשרק הגעתי לעיר וחיפשתי להיכנס לדירת שותפות דתיות, לא בכל הדירות קיבלו אותי. היו כמה שסירבו לי ישר כשאמרתי שאני לסבית. כתבו לי: 'זה לא מתאים לנו. אנחנו דתיות'. זה עצבן אותי. גם אני דתייה. למה לקחתם לי בעלות על הדת?"
ר' מספרת כי בשנים האחרונות יותר דתיים ודתיות מרגישים נוח להגיע ל'בית הפתוח לגאווה וסובלנות', הארגון הגאה המרכזי בעיר. בנוסף, מסיבות של הקהילה הגאה בעיר אורגנו לא פעם בשיתוף עם ארגונים דתיים כמו 'חברותא', שמאגד גברים דתיים שיצאו מהארון. גם במצעדי הגאווה, הצועדות הדתיות של ארגון 'בת קול' בולטות בנוכחותן עם השלטים והמסרים הלקוחים מעולם היהדות.
"לא נותנים להגיע לבית הכנסת"
"הקהילה הדתית הגאה בירושלים היא קהילה גדולה ומגוונת מאוד", אומר שי ברמסון, יו"ר 'חברותא'. "קיים בעיר מגוון עצום: יש דתיים־לאומיים, חרד"לים, חרדים, אנגלוסקסים ורפורמים. להט"בים מכל המגוון הזה מגיעים לפעילות. ירושלים מחזיקה במגוון דתי מאוד מעניין ופלורליסטי".
על הקושי הכפול שחווים בני הקהילה ששומרים מצוות הוא אומר: "המשפחות הגאות נאלצות הרבה פעמים להתמודד עם להט"בופוביה שמופנית כלפיהן. לחלקם לא נותנים להם להגיע לבית הכנסת. היה חבר מועצה שאיים למנוע את כל התקציבים לבית הפתוח, ועד למקרה האחרון של דברי הנאצה שהושארו ברכב. זה פחד שצריך להתמודד איתו".
אבל לצד החשש והדאגה, הוא מתעקש לשדר מסר של תקווה: "דווקא ירושלים, בעל כורחה, מהווה מעין סמל וגשר בין הזהות הלה"טבית לזהות הדתית. דווקא ירושלים והקהילה בירושלים הן ההוכחה הכי חזקה לכך שאין בעיה. אפשר גם לחיות חיים דתיים ולא לוותר על אף מרכיב של הזהות שלך".
לדברי מנכ"ל הבית הפתוח, אלון שחר, כ־50 אחוז מהפונים לקבלת יעוץ פסיכו-סוציאלי הם מרקע דתי - חרדים, חרדים לשעבר, דתיים, דתיים־לאומיים ומסורתיים.
"במרפאה הפתוחה שבה ניתן טיפול וייעוץ לבריאות מינית - כשליש מהפונים הם דתיים, וחלק ממי שמפעילים את המרפאה הם דתיים בעצמם", הוא אומר. "גילינו שזה משמעותי, שחלק מנותני השירות עצמם הם דתיים או על הרצף הדתי. השמועה עוברת, שאפשר לקבל ייעוץ וטיפול גם מחובשי כיפה".
אלא שלמרות התמיכה והחיבוק, ר' מודה בכנות שהאירוע גרם לה ולבת זוגה חרדה. "אני מרגישה בעיקר פחד. ישבתי השבוע באוטו עם בת הזוג שלי, בלוט נפל על הרכב מהעץ - ושתינו ישר קפצנו ונבהלנו. יש עירנות גבוהה מאז המקרה".
פורסם לראשונה: 01:58, 08.06.20
