את סיפור הלחימה והפציעה של שילה שגב, חייל בחטיבת גבעת בעזה, קשה לעכל. "הגענו לשכונת ג'באליה, לאזור שאף כוח של צה"ל עוד לא עבר שם לפנינו. הלחימה שם הייתה יותר קשה בגלל המצאות אוכלוסייה אזרחית רבה ובתוכה מחבלים. היינו צריכים לבצע את המשימה בשקט ולא לעורר את השכונה כדי שלא ידעו שאנחנו נמצאים שם", מספר שילה. הוא נכנס ראשון למבנה ומרגע הכניסה אליו הלוחמים חשו שמשהו אינו כשורה. ״נכנסנו לתוך המבנה ולא הצלחנו לראות כלום. הכל היה מלא באבק וחבלים היו מתוחים מצד לצד דבר שעורר את חשדנו".
לאחר שביצע ביחד עם הלוחם הצמוד שלו סריקה שקטה בקומה הראשונה, הם עלו לקומה השנייה. ״ניסיתי לפתוח את הדלת והרגשתי מעין התנגדות קלה. זיהיתי חבית שמקשה על פתיחת הדלת ויוצרת התנגדות ביקשתי מהמפק״צ אישור לבצע ירי, בגלל שהמשימה הייתה אמורה להיות חשאית. התחלתי לירות צרורות לתוך החדר ומיד לאחר כמה שניות ירו עלינו בחזרה. הכדורים פגעו ממש לידנו והיו מלא ניצוצות והבזקים של אור״. הצמד של שילה נפצע ובזמן שמחפים עליהם הם חילצו עצמם לאחור והגיעו לסמטה צרה מחוץ למבנה כשהחל מטח יריות לעברם. ״היו מטחים רציניים של אש. הנשק שלי חטף כדור ולא הצלחתי לירות. בנקודה הזאת ירו לי ברגל ונפלתי לרצפה״.
בזמן שכל החיילים בצוות רצים לתפוס מחסה, שילה נותר לבד בסמטה כשהמחבלים ממשיכים לירות לעברו. ״נתקעתי לבד באמצע הסמטה וצעקתי שנפצעתי. כשהבנתי שהמקום שאני נמצא בו מסכן אחרים והם לא יכולים להגיע אליי התחלתי לזחול בעצמי אחורה כדי להיחלץ״. לאחר ששילה הצליח לחלץ את עצמו, בזמן שחבריו מחפים עליו, הוא פונה במסוק ישירות אל בית החולים הדסה עין כרם. ״הייתי בהכרה במסוק כל הזמן. הרגשתי כאב מטורף ברגל וחשבתי שאני אאבד אותה אבל לאורך כל הדרך הרגשתי שמחזיקים לי את היד. החברים שלי היו איתי עד שהגעתי לבית החולים״.
כשהגיע לבית החולים הדסה עין כרם, שילה עבר ניתוח חירום על ידי ד״ר אלונה קציר וד״ר עומר אור מהמחלקה האורתופדית בהדסה עין כרם, בהלכו הרופאים ניקו את הפצעים כדי שלא יזדהמו וקיבעו את השברים במקבע חיצוני זמני. פרופ׳ יורם וייל, מנהל היחידה לטראומה אורתופדית בהדסה עין כרם שניתח את שילה בהמשך מתאר: ״שילה פונה אלינו עם שבר מורכב מאוד בברך ימין מאנרגיה חודרת של הקליע, שריסקה את העצמות. לאחר הניתוח הראשוני, שילה נכנס לניתוח משמעותי לשחזור הברך, במטרה להשיב לה את התפקוד המקסימלי בהמשך. לנוכח הריסוק של העצמות זה היה בהחלט אתגר״. בעזרת מדפסת תלת מימד ייעודית של חברת סטרטסיס הישראלית, הרופאים בהדסה בנו מודל שדרכו, במהלך הניתוח, ראו מה חסר בברך של שילה והצליחו לשחזר את העצמות בצורה המיטבית.
״הניתוח התבצע באופן מדויק ומוצלח מאוד״, מספר פרופ' וייל. ״לאחר שהרכבנו את המודל במעבדת התלת מימד בהדסה שמובילה חברת Synergy3Dmed, נוכחנו לראות כי קיים חוסר בעצם השוק העליונה ובאמצעות תבנית תלת מימדית שבנינו נלקחה עצם מהאגן בצורה המתאימה למלא את החסר על מנת ליצור שחזור טוב של השבר. המודל עזר לנו לשחזר את השבר ולהגיע לרמת דיוק ותכנון גבוהה מאוד. כבר עכשיו שילה מפעיל את הברך בצורה טובה. הוא אמור לעבור ניתוח נוסף ותוך מספר חודשים השבר יחלים והוא יוכל להשתקם באופן מלא״.
שילה שכבר החל באימוני פיזיותרפיה משקמים בתוך המחלקה האורתופדית בהדסה, מספר כי הוא כבר רואה שיפור בתפקוד ומחכה בקוצר רוח להתחיל בשיקום משמעותי. ״חשבתי שאני עלול לאבד את הרגל אבל למזלי המצב הוא אחרת לגמרי והרגל כבר במגמת שיפור. מזל שהגעתי לפה, לידיים של צוות רפואי מקצועי שמבין בשחזור עצמות ובבנייה של עצם מחדש. זה מטורף לחשוב שיכולתי להישאר בלי ברך או עם עצם מרוסקת. מכאן נשאר לי לסיים עם הניתוחים ולחזור לעצמי, זה בטוח מה שהולך לקרות״.
