הזמר יהורם גאון ביקר ביום שני ב'בצלאל', והתרגש כאשר צפה בסרט "דברים שלא תדעו אם אני לא אספר", המתעד את משפחתו.
ב־2008 הלך לעולמו איש העסקים בני גאון, אחיו של יהורם. עשור לאחר מכן, כאשר ניצן גאון, נכדתו של בני ז"ל, החלה ללמוד ב'בצלאל', וחיפשה רעיון לפרויקט הגמר שלה. לדבריה, היא נחשפה לפוסט שכתב יהורם על כך שהרגיש פספוס ענק בגיל 19, כשאביו נפטר, לפני שהיתה לו הזדמנות לשאול ולהשיג מידע על ההיסטוריה המשפחתית. בהמשך גילתה הסטודנטית הצעירה סרטי 8 מילימטר, שצילם סבא שלה ואשר תיעדו את המשפחה. מתברר כי הסרטים היו שמורים יותר מ-30 שנים, בארון הבית. לבסוף ניצן בחרה לבצע מחקר שיחבר אותה עם סבתה האהובה רחל, ועם ההיסטוריה של המשפחה המפורסמת.
בסרטה "דברים שלא תדעו אם אני לא אספר", ניצן ניהלה שיחות על החיים ומשמעות הזמן, עם סבתה, רחל גאון. על רקע השיחות שולבו קטעים מתוך הצילומים הנדירים, וכן קטעי קישור של יהורם גאון. הסרט שהפך לעבודת גמר בתקשורת חזותית, מוצג בימים אלה בתערוכה מיוחדת, יחד עם שאר היצירות של בוגרי ובוגרות האקדמיה לאמנות ועיצוב - בצלאל.
קראו גם:
בביקור של יהורם גאון במוסד האקדמי, במשכנו החדש באזור 'מגרש הרוסים', השתתפו גם משה גאון, אביה של ניצן, דודתה - מיכל גאון, ונשיא בצלאל, פרופ' עדי שטרן.
"ככל שניאחז בעבר זה מחזיר אותנו אל הטבור שאליו אנחנו קשורים", אמר גאון ל-mynet ו"ידיעות ירושלים". "אני כיוצר שנמצא הרבה על במות, כל העשייה שלי באה והולכת אל המשפחה, היא לא מחפשת בשדות זרים. עשיתי שלושה סרטים על ירושלים, כבן ירושלים, סרט נוסף שכולו לדינו משום, שבמשפחתי דיברו לדינו. בכל התקליטים, השירים ההצגות בבימויי, השורשים שלי יוצאים מתוכי. עד היום בכל יצירה שלי, אני שואל את עצמי מה אבי היה חושב על זה".
על הסרט שיצרה בת משפחתו הצעירה, אמר: "ניצן היא מיוחדת מאוד, לא כמו בני דורה שמתעניינים בסבא ובסבתא מעט מאוד. העובדה שבחורה בגילה בחרה לעשות עבודה על הסבתא שלה, היא דבר נדיר מאוד.
"הייתי נותן עולם ומלואו אם הייתי יכול לשבת עם אבי ולקבל ממנו אינפורמציה. ניצן יישמה ולמדה לקח על משפחתה, ראתה שאנשים מתבגרים ולא יהיה מי שיספר את הסיפור ותפסה את זה ברגע האחרון. במחקר שערכה ניצן גילתה חומרים שנשמרו בארון המשפחה. דרך הסרטים אל מול הסאונד, העכשווי של החודשים האחרונים, נוצר חיבור אוניברסלי שקל מאוד להתחבר אליו".
"חיבור לירושלים"
ניצן גאון הוסיפה ואמרה: "הסרט משקף לצד ההיסטוריה המשפחתית את סיפורו של דור שחי בירושלים לאורך ציר זמן היסטורי. החזרה לירושלים הייתה עבורי מיוחדת מאוד. אני לא ירושלמית, גדלתי במושב, בכפר הס, ובעבודת המחקר שערכתי גיליתי המון סיפורים על הביקורים בירושלים ועל החיבור החזק של משפחתי לעיר".
