החמין הוא מאכל יהודי שזכה לגרסאות רבות ושמות שונים בעדות ישראל: חמין, טשאלנט, סחינה או תבית הם רק חלק מהם. העיקרון הוא השלכת שלל מרכיבים לתוך הסיר והטמנתו על הפלטה לבישול איטי וארוך.
מקורו של התבשיל הוא באיסור להבעיר אש ולבשל בשבת. בטרם המצאת הפלטה, החמין היה פתרון לקבל תבשיל חם וטרי בבוקר של שבת, כיוון שהכנתו מתחילה לפני שבת אבל נמשכת עד להגשתו. לפי מקורות שונים החמין הוא עדות לוויכוח עם הצדוקים והבייתוסים שפירשו את התורה כלשונה וסברו שאסור לאכול אוכל חם בשבת, כך שהגשת חמין היתה דרך לקבוע אם לנו אתה או לצרינו. או כמו שסיכם רבי זרחיה הלוי: "ויש אומרין כי תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין וכל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו".
אפילו בתלמוד זכה החמין למקום של כבוד כשרבי יהושע בן חנניה מסביר לקיסר שהסיבה שהאוכל של יום המנוחה אצל היהודים טעים רק בגלל תבלין שנקרא שבת. אז קבלו 4 מקומות לחמין נפלא בעיר הקודש.
נוסח דרומי: צ'ולנט על הגג
מלכי ישראל 5, פתוח בימי חמישי מהשעה 16.00 ועד 00.00-01.00 בלילה
על ההטמנה: מאיר שניאור
מעשה שהיה: "הרעיון לפתוח את המקום היה שלי ושל עוד מישהו, אבל ההוא תפס פיק ברכיים והשאיר אותי לבד עם זה. התייעצתי עם אשתי והיא אמרה לי אם הקב"ה הביא לך את הרעיון הזה זה לא סתם, אז תמשיך איתו. אני גר בנתיבות אבל ירושלים זה הפוטנציאל הגדול, עם התיירים שמסתובבים שם ובחורי הישיבות".
מה בסיר: "תפוחי אדמה, גריסים, בשר, שעועית אדומה, שעועית לבנה, ביצה".
אופציה בצד: "מנה בשרית, מנה פרווה, קיגלים, סלטים, מלא חיוכים זה הכי חשוב".
כל אחד והטעם שלו: "יש אצלנו מכל הגוונים ומכל הסוגים של הלקוחות, משטריימלים ועד עגילים בגבה. אומרים שהטעמים של הדרום מאוד משובחים. המשפחה של אמא שלי, כולם ירושלמים, וכשהם באים לנתיבות לאירוע הם אומרים שאין על האוכל של נתיבות".
חמין או צ'ולנט: "צ'ולנט".
אני והחמין שלי: "זה היה צום י"ז בתמוז בשנה הראשונה שפתחנו והגיע זמן מנחה. רציתי ללכת ל'זכרון מוישה' להתפלל ופתאום מגיעה קבוצה של 25 איש לסיור קולינרי והם ביקשו שאגיש להם צ'ולנט. אמרתי לו 'אם אתם רוצים אני רץ למנחה אחזור אחרי 20 דקות'. המדריך, אמיל, אמר לי 'תביא, אני אמזוג להם. אמרתי לו 'אני לא מכיר אותך, אם אתה רוצה תחזור כשאסיים להתפלל'. הוא אמר לקבוצה להתארגן לעזוב ואני אמרתי לו 'הכל בסדר, אם אתם צריכים ללכת תלכו'.
"נעלתי ורצתי להתפלל. כשחזרתי העוזר שלי אמר לי 'יש פה קבוצה שרוצה לאכול'. זו היתה אותה קבוצה, והם אמרו לי 'סליחה על מה שהיה קודם, חיזקת אותנו שהלכת להתפלל'. מאז אמיל ואני נהיינו חברים וכל שבוע הוא מביא אליי סיורים קולינריים. אני מאוד מקפיד על 3 תפילות במניין, וברוך השם, ראיתי את השכר מיד".
אוכלים ושרים: הצ'ולנט של דביר
גשר החיים 8 בנין 1 קומה 2 אזור התעשיה מקור ברוך ליד לשכת הגיוס. חניה בשפע חינם, פתוח בימי חמישי מ-12 בצהריים עד 3 בלילה
על ההטמנה: דביר לנקרי
מעשה שהיה: "הסיפור שלי פשוט. התחלתי ממש בקטן, סוג של חובבנות וראיתי צורך להביא מנה ייחודית שלא קיימת. אני גם מוזיקאי שמנגן על חליל מצרי ויש אצלנו גם במה פתוחה לכל מוזיקאי שרוצה לעלות לבמה ולהנעים את הערב".
מה בסיר: "בשר בשפע, תפוח אדמה וחיטה ללא שעועית, ג'חנון שמתבשל באידוי 24 שעות, קוגל אטריות וסלטים ביתיים שנעשים באותו יום בבוקר".
אופציה בצד: "מטבוחה חמה, סחוג ירוק ועצבני מאוד, טחינה לבנה וסמיכה, חילבה ירוק ועסיסי, כבד קצוץ, קוגל תפוח אדמה, בשר ראש עם חומוס, מרק בשר חורשט סבזי עם אורז לבן ושעועית אדומה, ביצים חומות, חלות שנעשות בטאבון, שתיה קלה ובירות".
כל אחד והטעם שלו: "בין הלקוחות שלנו יש בחורי ישיבות, עסקנים, חברי כנסת, מוזיקאים, זמרים, חילונים, מזרחים, בקיצור כל צבעי הקשת. ראש העיר משה ליאון, השר איתמר בן גביר, הזמר עופר לוי, הדר מוכתר, כל עם ישראל".
חמין או צ'ולנט: "ביחד. יש כאלה שקוראים ככה ויש כאלה שככה, אז עשיתי שילוב של חמין וצ'ולנט, חמינצ'ולנט".
אני והחמין שלי: "המקום הזה התחיל בעצה של חבר והפך לדיבור חזק בעיר וזה כח האמונה וההתמדה במוצר לאורך זמן. אני מאמין באמונה שלמה בפסוק "שמע ישראל … ה' אחד", אם אתה רוצה להצליח בחיים ולהגיע לאלוקות בורא עולם אומר ומזכיר לך אחד אחד, הכוונה מוצר אחד פגז. מקום אחד בלי סניפים מיותרים. יום אחד. אין צורך לפתוח כל יום, צריך לייצר געגוע וזה עובד ברוך השם. בימי שני, אגב, המקום פתוח לשיעורי תורה וכל מה שנשאר ביום שישי בבוקר נתרם לאנשים. יש בערך 100 מקומות ישיבה ובקרוב יהיו משלוחים".
לא רק לבחורי ישיבה: צ'ולנט עולמי
רחוב תורה מציון 10, בניין שערי העיר. פתוח בימי חמישי בין 13.00-עד שנגמר או עד 2 או 2 וחצי בלילה.
מעשה שהיה: בעל המקום הבישן שמעדיף להישאר מאחורי הסירים התחיל בכלל בבית לפני כ-11 שנה ורצה להציע חוויה נעימה לבחורי הישיבות. היום זה התרחב למגזרים הרבה יותר גדולים.
מה בסיר: "שעועית, בשר, גריסים, תפוח אדמה, קישקע".
אופציה בצד: "יש גם צ'ולנט פרווה, יש גם בשר כבש, קוגלים, ביצים, סלטים, חלות, לחמניות, שתיה, עכשיו אנחנו מכניסים גם בירה מעמק האלה".
כל אחד והטעם שלו: "מאוד מגוון, מכל המגזרים. אם כי בעיקר בחורי ישיבות מגיעים".
חמין או צ'ולנט: "צ'ולנט".
אני והחמין שלי: "זה משהו מאוד מסורתי שהמון שנים עושים את זה. כל העניין של הצ'ונט הוא סיפור אחד גדול וזה שזה התרחב למגזרים נוספים זה משמח".
קראו גם:
עם כוסית בצד: מושקה בר
אבישר 15, פתוח בימי חמישי 18.00-2.00 בלילה, ומוצ"ש 20.30-00.00 בלילה
על ההטמנה: יצחק בלוי
מעשה שהיה: "יש חלום ישן של הרבה אנשים לפתוח מקום של אוכל יהודי-ירושלמי שיהיה גם בסגנון בר ויהיה לכל האוכלוסיה. הקונספט הוא לעשות גשר בין המגזרים, להתחבר לתרבות, לאוכל, לבירה. זה היה החזון. אני יהודי ירושלמי וקשור לרבה' מחב"ד. לפני חודש נפתח הבר והתקבל מדהים. יש פה גם הרבה מופעים".
מה בסיר: "צ'ולנט עם בשר וחלה קטנה וסלט חריף וסחוג וטחינה".
אופציה בצד: "חומוס, בשר, שניצלונים, אדממה, הערינג, כבד קצוץ, קוקטיילים, בירות, יינות, ערק, וודקה".
כל אחד והטעם שלו: "באים אלינו חרדים, אבל יותר חרדים מודרניים, דתיים ואנשים שיוצאים לברים ולמחנה יהודה ורוצים מקום שקט יותר. יש פה אווירה ירושלמית אותנטית של פעם. השקענו פה מאוד הרבה נשמה ומאוד הרבה אומנות והאוכל כמו בבית".
חמין או צ'ולנט: "צ'ולנט"
אני והחמין שלי: "השף שלנו פה הוא מומחה בצ'ולנט וש פה צ'ולנט מאוד טעים. לפני שנה הייתי באירוע שהגישו בו את הצ'ולנט של השף שלנו, וזה היה הכי טוב שטעמתי. אנחנו חברים והיה ברור שאני לוקח אותו אלינו להיות שף".
