בישראל המימון הציבורי לטיפולי פוריות הוא הנדיב בעולם. מצבים בהם אישה עוברת טיפולים במשך עשר שנים ויותר לא מוכרים כלל ברחבי העולם.
הסיבה לכך היא עידוד ילודה, אך נשאלת השאלה מתי מגיע השלב שבו אומרים "די" ועוברים לתרומת ביצית או פונדקאות?
"בשלב מסוים עולה השאלה מתי מפסיקים את הטיפולים לילד גנטי משל עצמך", אומרת ד"ר ג'נט טקפמן, מנהלת השירותים הפסיכולוגיים במרכז הפוריות של אוניברסיטת מקגיל בקנדה.
"רוב האנשים ינסו להביא ילדים לעולם עם הביציות והזרע שלהם, והשאלה שעולה לפעמים היא מתי מפסיקים את הטיפולים ואומרים: 'זה לא הולך לעבוד', מצד שני יש את המעבר שבו אומרים: 'אוקיי, עכשיו הפסקנו, האם ננסה דרכים אלטרנטיביות למשפחה כמו אימוץ או תרומת ביצית או פונדקאות?'".
ד"ר טקפמן מסבירה שישנם שני מצבים שבו מגיעים להבנה שהטיפולים לא מצליחים.
"מצב אחד הוא כשהרופא ממליץ להפסיק את הטיפולים ואומר שאין סיכוי להיכנס להריון ומצב שני הוא שהמטופלת עצמה יוזמת זאת מסיבותיה שלה. המטופלת לעיתים אומרת שהיא לא יכולה לעשות את הטיפולים יותר כיוון שהנטל הפסיכולוגי קשה מידי עבורה, או שהנטל הגופני קשה מידי", מסבירה ד"ר טקפמן ומספרת על מחקר שיצא בישראל לפני חודשיים שבדק נשים בנות 43 שניסו במשך שנים רבות להרות. רואיינו קרוב ל-170 נעשים שנאמר להן על ידי הרופא כי לא יוכלו להיכנס להריון והם צריכות תרומת ביצית, רובן המשיכו להיות אופטימיות שייכנסו להריון אפילו אם הרופא נתן להן סיכוי של אחוז אחד בלבד להריון.
"הן האמינו שהן יהיו אותו האחוז האחד, הן אופטימיות יתר על המידה, ואז צריך לעזור להן לקבל שלמרות שיש להן תקווה והיא מותרת, הציפייה היא שזה לא יעבוד".
איך עושים את זה?
"אם מישהו היה בוחר בין להביא ילד מהגנים שלו או להביא ילד מהגנים של מישהו אחר, ברור שהוא ייקח את הגנים שלו, נכון? זה קל", אומרת ד"ר טקפמן. "אבל אם מסבירים לאותם זוגות שהאפשרות היא לנסות עם תרומת ביצית או לעולם לא להיות הורים, אז לאט לאט הם באמת עושים את המעבר מהמשאלה שלהם להביא ילדים מהביציות שלהם לקבלה שהם יכולים להביא ילדים לעולם עם תרומת ביציות".
מהי ההגדרה באחוזים של השלב בו אין סיכוי להיכנס להריון?
"יש את העיקרון האתי והוא אומר שרופאים לא רשאים לבצע טיפולים אם מדובר על מצב חסר סיכוי. ומהו חסר סיכוי? אם יש פחות מ-2% סיכוי להצליח להיכנס להריון. כרופא אתה לוקח מהם כסף, אתה מעביר את גוף שלהם הרבה ואם אתה יודע שזה לא יעבוד – יהיה זה לא אתי".
ומה אם מדובר בחמישה אחוז?
"אם מדובר על חמישה אחוז הם יכולים להמשיך תקופה, אבל הם יעשו עוד כמה טיפולים וירדו לשני אחוזים, וכשהם יגיעו לשם הסיכוי כל כך נמוך שבאמת לא כדאי להמשיך. המטופלת יכולה לומר 'אני עדיין רוצה לקחת את הסיכון, כי היא אופטימית יתר על המידה, ואז אנחנו חייבים להתייחס לכך בעדינות ולגרום לה להבין שאם הם רוצים להיות הורים הם צריכים לחשוב על דרך אחרת לעשות זאת".
יש זוגות שמרגישים שהחלום שלהם להורות התנפץ?
"הם יצטרכו להתאבל על החלום שלהם להיות הורים עם ילד שדומה להם ונושא את הגנים המשפחתיים שלהם ולעבור למצב שבו הם אומרים: 'אנחנו רוצים להיות הורים לילד אפילו אם לא מדובר על הגנים שלנו'. צריך לזכור, האמא היא עדיין האם הביולוגית, היא נושאת את התינוק, היא יולדת, היא מניקה, אלה פשוט לא הגנים שלה וכל המחקרים מראים שילדים לזוגות שבוחרים בדרך הזו לא שונים בדבר מילדים אחרים".
ומה לגבי תרומת זרע?
"אנחנו יודעים שגברים מרגישים פחות בנוח להשתמש בתרומת זרע בגלל שלגברים אין את הקשר הביולוגי, כך שאם הם ישתמשו בתרומת זרע, זה לא שהם נכנסים להריון כמו האישה".
האם יש השפעה של האישה על התינוק בהריון? אולי אפילו ברמה הגנטית?
"התחום נקרא אפיגנטיקה ועד היום נוסה רק בחיות. למשל, אם יש אבא ואמא עכברים להם יש סוכרת, לוקחים את העובר הסוכרתי שלהם ומכניסים אותו לעכברה אחרת שאין לה סוכרת, והעכבר נולד ללא סוכרת", מסבירה ד"ר טקפמן. "זה לא שאפשר לשנות את הגנים אבל הסביבה יכולה להביא להשפעה שתכבה כמה גנים. מדוב בתיאוריה כי הדבר לא נבדק על בני אדם".
האם בישראל זה שונה מכל העולם? האם נשים מגיעות ל-10 שנים של טיפולים ברחבי העולם?
"בשום מקום אחר בעולם נשים לא מגיעות לכך שהן 10 שנים בטיפולים, ישראל היא המדינה היחידה והיא מאוד תומכת בכך שאנשים יביאו ילדים רבים לעולם. בכל מדינה אחרת המקסימום הוא שישה מחזורים של טיפול, ורוב המדינות לא מסבסדות את הטיפולים כלל".
יש מחקרים שמראים מה קורה לזוגות שלא הביאו ילדים לעולם?
"יש לנו הרבה מחקרים, גם על אנשים שלא הצליחו ונשארו ללא ילדים. עקבנו אחריהם במשך שבע שנים ומצאנו שאיכות חייהם טובה, הם שמחים והנישואין בסדר גמור. עם זאת, קיים שם עצב מסוים אם הם רואים תינוק או אם הם מדברים על זה, איכות חייהם טובה אבל תמיד יש עצבות על כך שלא הצליחו להשיג זאת וצריך לקבל זאת כמו שאנו מקבלים מצבים רבים אחרים שהם לא בשליטנו".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 19:41, 28.07.21
