"בנות, מה אני יכולה לעשות כשבעלי לא משתף פעולה?". זאת השאלה שעלתה לאחרונה באחת מקבוצות הפייסבוק הסגורות על ידי גולשת אנונימית. ההצפה בתשובות מייד מעלה את השאלה: עד כמה התופעה של חוסר שיתוף פעולה מצד בן הזוג נפוצה?
"אנחנו צריכים להבין למה הוא לא משתף פעולה", מסבירה ד"ר ג'נט טקפמן, מנהלת השירותים הפסיכולוגיים במרכז הפוריות של אוניברסיטת מקגיל בקנדה.
"יש מחקר רב המראה שבין הבדיקות לאבחון תת-הפריון ובין תחילת הטיפולים, שם בני הזוג אומרים אני לא רוצה ללכת. אז מהן הסיבות: האם הם מפחדים שיש להם בעיית פוריות, או שמה הם חוששים שבת הזוג שלהם תהיה כל כך עצובה שלא תהיה להם היכולת לעזור לה? האם הם לא רוצים ילדים או אולי חיי המין שלהם נהרסים מהניסיונות וזו הסיבה שגורמת להם לרצות להפסיק?", אומרת ד"ר טקפמן ומוסיפה שכפסיכולוגית היא יכולה לומר שככל הנראה יש עשרות סיבות שונות מדוע גברים רוצים להפסיק את הטיפולים ויש לגלות מה הבעיה ואז לגשת אליה.
"אז אם הסיבה היא שניסו להרות יותר מידי זמן והם לא מדברים יותר, או שחיי המין כבר לא טובים ויחסי המין הם על פי יומן מתוכנן ולא על פי תשוקה או שזה כל מה שהאישה חושבת עליו, אז מבצעים טיפול פסיכולוגי תוך התייחסות לנושא. גם בת הזוג מבינה שהיא צריכה לשנות גישה אם היא רוצה שבעלה יהיה חלק מהטיפול".
את רואה מקרים שבהם האגו משחק תפקיד?
"אם זה בגלל עניין מצ'ואיסטי: 'אני לא רוצה לגלות אם משהו לא בסדר', 'אני רוצה להאמין שזו היא', אז אנחנו צריכים להתייחס לכך, אבל יש סיבות רבות. לפעמים גברים רוצים להפסיק אחרי ילד אחד או שניים והאישה רוצה להמשיך, אז עולה השאלה למה הוא לא רוצה עוד ילדים והיא כן?", אומרת ד"ר טקפמן.
"כל המחקרים מראים שיש הבדלי מגדר בפוריות. הודגם שגברים נעשים פחות מדוכאים ויש להם פחות צורך ביולוגי, הם יותר מנותקים. תזכרו, כשאתם הולכים לעזרה בתחום טיפולי הפוריות, גם אם יש בעיית זרע הטיפול נופל ברובו על האישה, נכון? בטיפולי פוריות היא לוקחת את התרופות, והוא מנותק מאוד גם אם הבעיה היא בעיית זרע".
מה ניתן לעשות כשבן הזוג אומר נחרצות – תתמודדי את ואפילו מסרב להגיע לטיפול פסיכולוגי?
"במקרה כזה אני אראה את האישה ואעזור לה לדבר עם בן הזוג אם הוא מסרב לבוא, ואז אנחנו נעשה ממש טיפול זוגי דרך האישה. אבל אם הוא אומר אני לא מוכן לטיפול זוגי ואני לא מוכן להיות מעורב בטיפולים והכול עליך, אז מן הסתם אין מרפאה שתוכל לעזור לה בלי הזרע שלו.
"היא יכולה להשתמש בתורם זרע אבל אז לא מדובר בילד ביולוגי שלו", אומרת ד"ר טקפמן ומוסיפה שאם מדברים רציונלית עם בן הזוג ואומרים לו שאם לא יעשה דבר – ובוודאי בדיקת זרע, הם יישארו ללא ילדים או שבת הזוג תבחר להשתמש בתרומת זרע, הוא יתכנס למינימום, הוא ממש רק צריך לאונן והיא יכולה להביא את הדגימה, אין לו הרבה לעשות אבל הוא יעשה את המינימום כדי להביא ילד".
ד"ר טקפמן מסבירה שאם בן הזוג רוצה ילד ויש צורך בטיפול הוא חייב להיות חלק ממנו, וכשרוב בני הזוג מבינים זאת הם גם מבינים שאין להם ברירה או שהנישואים לא שורדים.
"זה לא בריא לתת בנישואים אולטימטום, אבל אם הזוג התחתן בהבנה שהכוונה היא להקים משפחה ועכשיו בן הזוג אומר אני לא מוכן להביא ילד באופן כזה אז הוא למעשה שובר את חוזה הנישואים.
"אבל זה מאוד לא סביר שהוא לגמרי לא יסכים, הפעמים היחידות שאנחנו רואים שזה קורה, אלה הפעמים שיש כבר ילדים מטיפולי פוריות מוצלחים והוא סיים, הוא רוצה לעצור, או שהם מנסים שנים על גבי שנים, הטיפולים המפרכים תרמו להרס הנישואים, הם הרסו את חיי המין, הם הוציאו כספים רבים ובשלב זה הוא רוצה לעצור ובשלב הזה אנחנו מדברים מתי מספיק זה מספיק".
ד"ר טקפמן מסכמת שכל העניין הוא להבין מהי הבעיה ולגשת אליה באופן ממוקד.
"יש כלל בסיסי בפסיכולוגיה שאומר שכל החלטה שהתבצעה בהתבסס על פחד היא ההחלטה הלא נכונה, כי אתה חייב להתמודד עם פחדך. אז חייבים להבין מהו הפחד, האם הפחד הוא שזה לעולם לא יצליח ואני לא אוכל להתמודד? האם הפחד הוא שאם ננסה ולא נצליח אשתי תעזוב אותי. האם הפחד הוא שאהיה אב גרוע. האם הפחד הוא שימצאו שהבעיה אצלי? ברגע שנמצא מהו הפחד נוכל להתעמת עם הפחד ולהתמודד אתו".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 17:52, 21.07.21
