מה בין תריס לפוריות? בלוטת התריס (Thyroid) הנקראת בעברית גם בלוטת המגן ממוקמת בגוף בחלק הקדמי של הצוואר.
ליאונרדו דה ווינצ'י היה הראשון שצייר את בלוטת התריס עוד במאה ה-15 לספה"נ. תומאס וורטון, רופא אנגלי שחי במאה ה-17, היה הראשון שתיאר את מבנה הבלוטה וגם קרא לה בשמה Thyroid. מדוע Thyroid? ובכן למגן האליפטי ששימש את הצבאות ההלניסטיים קראו Thyreos ומכאן שמה "טירואיד" או "בלוטת המגן".
האמת שמבנה הבלוטה מזכיר יותר צורת פרפר. את הבלוטה מרכיבות שתי אונות המחוברות ביניהן ב"גשר" הנקרא איסטמוס. הבלוטה מהווה חלק חשוב מהמערכת האנדוקרינית, מערכת ההפרשה הפנימית בגוף האדם.
בלוטת התריס מפרישה שני הורמונים חשובים: טירוקסין וטרי יודו טירונין, או בשמות החיבה שלהם: T4 ו-T3 בהתאמה. להורמונים אלו תפקיד חשוב ביותר בחילוף החומרים בגוף והם משפיעים על מאזן האנרגיה, ויסות חום הגוף ועל גדילה והתפתחות.
את פעילות הבלוטה מווסת הורמון ה-TSH, קיצור של Thyroid Stimulating Hormone. ההורמון מופרש מבלוטת יותרת המח.
בגוף קיימים מנגנוני איזון חוזר רגישים ביותר: כאשר יש ירידה בהפרשת תוצרי בלוטת התריס, תעלה רמת ה-TSH וכאשר יש עליה בהפרשה תרד רמת ה-TSH. מכאן שרמת ה-TSH משמשת כמדד לתפקוד הבלוטה. יוד הנו מרכיב חשוב ביתר בהורמוני בלוטת התריס והבלוטה "יודעת" לרכז כמויות גדולות של יוד.
תת פעילות של בלוטת התריס (היפוטיירואידיזם): משמעה ירידה בהפרשה של הורמוני הבלוטה. תת פעילות מתבטאת בעייפות, עליה במשקל, נשירת שיער, אי סבילות לקור, עצירות ועוד. כאן רמת ה TSH תהיה גבוהה מהנורמה.
פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם): משמעה הפרשת יתר של הורמוני בלוטת התריס. פעילות יתר מתבטאת בדופק מהיר, אי סבילות לחום, הזעת יתר, הפרעה בשינה, ירידה במשקל לא בשל ירידה בתיאבון, שלשול ועוד. כאן רמת ה-TSH תהיה נמוכה מהנורמה.
תת פעילות של בלוטת התריס מופיעה בכ-3-5% מהנשים בגיל הפוריות, אולם בקבוצת הנשים הסובלות מתת-פוריות על רקע של הפרעה בביוץ שיעור זה גבוה יותר.
תת פעילות של בלוטת התריס עלולה להיות קשורה בהפרעה בביוץ, אי סדירות במחזור הווסת, ירידה בשיעור ההצלחה של טיפול פוריות, עליה בשיעור ההפלות ותוצאים מיילדותיים שליליים. אצל גברים יכולה להתבטא פגיעה בתפקוד המיני ופגיעה בספירת הזרע.
פעילות יתר של בלוטת התריס עלולה להתבטא בבעיית ביוץ ובהמשך בסיבוכים קשים בהריון. בגברים פעילות יתר עלולה להתבטא בפגיעה בתפקוד המיני ובספירת הזרע.
הסיבות השכיחות להפרעה בתפקוד בלוטת התריס הן אוטו-אימוניות, כאשר הגוף מייצר מסיבה כלשהי נוגדנים עצמיים כנגד הבלוטה.
בתת פעילות של בלוטת התריס הטיפול הוא בדרך כלל מתן חיצוני של הורמון הטירוקסין עד להשגת איזון בתפקוד הבלוטה. בפעילות יתר של הבלוטה מטפלים תרופתית אך לעיתים יש צורך בטיפולים אגרסיביים יותר כמו טיפול ביוד רדיואקטיבי או טיפול כירורגי.
חשוב לאבחן ולטפל בהפרעות בתפקוד התריס טרם הכניסה להריון, על מנת להימנע מהפרעת פוריות ומהסיכונים המוגברים בהריון. רמת הפיקוח על תפקודי התריס קודם הריון הדוקה יותר. רופאים רבים מקפידים על רמת TSH נמוכה יותר מזאת הנדרשת מכלל האוכלוסייה. כחלק מהערכת ובירור הפוריות מבצעים הרופאים הערכה של תפקוד בלוטת התריס.
טיפולי פוריות ובכלל זה הפריה חוץ גופית קשורים ברמות גבוהות של הורמון האסטרוגן. רמה גבוהה של אסטרוגן משפיעה על רמת ה-TSH. במחקר גדול מסוגו אשר ערכנו בקנדה, הראינו כי רמת האסטרוגן משפיעות על רמת ה-TSH גם בנשים שלא אובחנו קודם לכן כסובלות מבעיה בתפקוד בלוטת התריס.
במידה והושג הריון בטיפול, הרי שלעובדה זאת ניבעת חשיבות קלינית. בהריון הן מבנה הורמון ההיריון והן הפרשה מוגברת של חלבונים קושרי הורמון בלוטת התריס משפיעים על רמת הורמוני בלוטת התריס בגוף. עובדות אלו נלקחות בחשבון בניטור ובטיפול בהפרעות בתפקוד בלוטת התריס בהיריון.
לסיכום: להורמוני בלוטת התריס חשיבות רבה בתפקוד הגוף ובחילוף החומרים. הפרעות בתפקוד בלוטת התריס קשורות לפגיעה בפוריות. חשוב לאזן תפקוד לקוי של בלוטת התריס טרם הניסיונות להרות וטיפולי הפוריות. לטיפולי הפוריות השפעה על רמת ההורמונים בגוף. להריון השפעה על רמת ההורמונים ויש להתאים הטיפול לזמן ההיריון.
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 11:10, 12.12.21
