סיבות שונות מובילות אישה לבנק הזרע, אך הכל מתנקז בסופו של דבר לבחירה הרת גורל: מי יהיה האב? לפני שאת יוצאת לדרך ועושה את ההחלטה החשובה בחייך, כדאי להכיר את התהליך. ד"ר ציפי טחובר, מנהלת המעבדה לפוריות הגבר בבנק הזרע ב"הדסה עין כרם", פותחת לנו צוהר ועונה על כל השאלות.
מי הנשים שמגיעות לבנק הזרע?
"מטרת כל הנשים שמגיעות אלינו היא ילד משלהן. חלקן נשים יחידניות הרוצות לממש עכשיו את האמהות, אחרות מגיעות לשימור פוריות והקפאת עוברים לעתיד. יש זוגות נשים חד מיניות, ויש מקרים של גבר ואישה שמגיעים, כאשר הגבר מסיבה כזו או אחרת לא פורה".
הדרך לבנק הזרע מתחילה בשתי צורות: הפניית רופא פוריות או פנייה ישירה. בשני המקרים על האישה לבצע מגוון בדיקות לפני תחילת התהליך, ביניהן סקר גנטי ובדיקות סרולוגיות לווירוסים שונים . לאחר קבלת התוצאות יש לחזור לבנק עם טופס הפנייה חתום ע"י האישה (ובעלה במידה ונשואה) חתימת רופא וגיליון אישה נתרמת ורק אז מתחיל תיאום ראשוני לקראת ההליך.
תרומת זרע מתאימה למספר מסלולים לפי בחירת האישה או טיפולי הפוריות שהיא עוברת. "יש מסלול להזרעות ביום הביוץ ויש תהליך הפריה חוץ גופית. אנחנו במעבדה מבצעים את הכנת הזרע ביום המיועד והאישה מגיעה ומקבלת מנה מוכנה להזרקה לרחם על ידי הרופא במרפאה".
מי התורמים?
"רובם בשנות העשרים לחייהם. סטודנטים, אקדמאים או כאלה שמייעדים את עצמם לאקדמיה. לפי הנחיות משרד הבריאות הם חייבים להיות רווקים".
איזה תהליך סינון הם עוברים?
"שלב ראשון הוא בדיקת זרע. אנחנו מקבלים רק בעלי זרע תקין, איכותי וגבוה. חשוב לנו גם לוודא שהזרע מסוגל לעבור הקפאה והפשרה בלי שאיכותו תיפגע. לאחר בדיקה ראשונית נבקש מהתורם לבוא לבדיקה נוספת, ואז גם מראיינים אותו. אני שואלת על המשפחה, מוצא, לאום, עדה, דת, ארץ מוצא של ההורים, עיסוק. הוא נשאל על מחלות במשפחה, נפש, גנטיות, היסטוריה רפואית, אורח חיים, סמים, עישון שתייה, תחביבים, עיסוקים".
כחלק מהתהליך מציינת ד"ר טחובר בתיקו האישי גם מראה חיצוני, גיל, צבע שיער וסוג, צבע עור, עיניים, "מאוד חשוב לי לשוחח איתו ולהכיר את האישיות והאופי, על מנת לתת לאישה כמה שיותר פרטים ש'יצבעו' לה את התורם".
איך בוחרים תורם?
"עבור חלק מהנשים התהליך קשה. יש נשים שמגדירות את הליך בחירת התורם כהזוי . יש נשים שבאות עם קריטריונים. יש כאלה שרוצות תורם שנראה בדיוק כמו שהן נראות, ויש כאלה שרוצות בדיוק הפוך. יש כאלה שבאות עם פנטזיות וחלומות, וזה לגיטימי, ויש כאלה שאומרות: לא אכפת לי, תבחרי את. העיקר שיהיה ילד בריא".
מה הקריטריונים הנפוצים?
"יש נשים שהמראה החיצוני מאוד חשוב להן. יש נשים שדווקא מתעניינות בפנים, מבקשות גבר טוב לב עם אישיות נעימה. אני משתדלת לקלוע כמה שאפשר כי אני מכירה את התורמים. זה תפקיד מאוד אחראי, חשוב להציע להן תורם מתאים ולפעמים גם האינטואיציה חשובה".
אחד האתגרים הגדולים הוא כאשר מגיע זוג של בעל ואישה. "לפעמים המפגש טעון מאוד", אומרת ד"ר טחובר. "לעיתים הגבר מרגיש לא בנוח, ולפעמים דווקא האישה חוששת לפגוע ברגשותיו. כאן צריך להתאים תורם שיהיה קומבינציה של שניהם. לפעמים הנטייה היא לבחור תורם שדומה לגבר, ולפעמים שניהם דווקא מעדיפים ילד שונה. בלונדיני כששניהם כהים למשל. אני תמיד מסבירה שגנטיקה היא עולם מסתורי, יש גנים שעובדים בצורה רצסיבית ולא תמיד נראים על פני השטח. לרוב הנטייה שלי כאשת מעבדה היא לבחור תורם שיתאים להם במראה".
עם זאת ד"ר טחובר מדגישה שהיא תמיד מתחשבת ברצון האישה, "עושה את כל המאמצים שההתאמה תהיה הטובה ביותר לפי רצונותיה".
תהליך התרומה נעשה באופן אנונימי?
"לפי החוק, הכל דיסקרטי. אני גם תמיד שואלת את התורמים איך אתם מרגישים עם זה שיהיה לכם ילד שלא תדעו עליו".
מה הם עונים?
"יש כאלה שאומרים 'לא איכפת לי' והתשובה שחוזרת על עצמה – 'אם יש ילד שאני לא מגדל פיזית זה לא שלי'. יש קושי, אבל גם בצד של הנשים, שלא יודעות דבר על התורם".
עיקר החשש של נשים רבות הוא אי הידיעה. מיהו התורם ולכמה נשים נוספות נתרם זרעו. לד"ר טחובר חשוב להרגיע: "בבנק הזרע שלנו אנחנו מקפידים שתורם אחד לא יכול להגיע ליותר משמונה משפחות. אנחנו משתדלים לא להגיע לסף הזה. אנחנו נותנים עדיפות לנשים שירצו ילד נוסף מאותו תורם, שומרים מנות ייעודיות עבורן, וסוגרים את התורם להריונות נוספים. האחריות היא שלנו", היא מדגישה ומסכמת: "אנחנו מקפידים לוודא באמצעות רישום מדויק שתהיה הגבלה בשימוש בזרע, והאמהות יכולות להיות רגועות".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
