שלומית (שם בדוי) הגיעה לגיל 45 והוסבר לה שגופה כבר לא מצליח לייצר ביציות באופן עצמאי. הרופאים הציעו לה לקבל תרומת ביצית שתאפשר לה להביא ילד לעולם ועכשיו היא מתלבטת האם לבצע את ההליך.
ביחידה להפריה חוץ גופית בהדסה מבצעים מגוון רחב של טיפולי פריון ובכללם את התוכנית לתרומת ביצית אותה מנהל פרופ' אלכסנדר סימון, לשעבר מנהל ההפריה החוץ גופית בהדסה עין כרם. הטיפול מוצע לנשים שאינן מצליחות לייצר ביציות באופן עצמאי, לנשים מעל גיל 45, ולנשים שקיים פגם גנטי בביציותיהן.
פרופ' סימון מסביר כי הביציות נשאבות מהתורמת ומופרות באמצעים מעבדתיים עם תאי זרע של בן הזוג או התורם והעוברים המתפתחים יוחזרו בהמשך לחלל הרחם של המטופלת. תכנית תרומת הביצית בהדסה פועלת בשיתוף פעולה עם מרפאות בחו"ל, שקיבלו את אישור משרד הבריאות הישראלי לביצוע תרומת ביציות עבור נשים ישראליות.
עד כמה תרומת ביצית נפוצה?
"היא נפוצה מאוד מפני שיש לא מעט נשים מעבר לגיל 45 שלא יכולות להשיג הריון באופן עצמאי ומצד שני בגיל זה מפסיקים את טיפולי הפוריות בארץ על פי סל הבריאות. ישנן גם מטופלות שמסיבה כזו ואחרת אין להם ביציות משל עצמן והן זקוקות לתרומת ביצית". פרופ' סימון מסביר שבעשורים האחרונים נשים דוחות את גיל ההולדה, בין אם לקריירה ובין אם לשם החלטות אחרות.
"החברה יותר מתירנית ונשים גם רוצות לחוות את ההורות כרווקות ואם בעבר היו מביטים עליהן בהרמת גבה , היום זה יותר מקובל לראות יחידניות שמגדלות ילד או שניים, אלו שינויים מבורכים שחלו בחברה. איני לומר מספרים מדויקים אבל לא אטעה אם אומר שמדובר על בין 50 ל-75 מטופלות בכל חודש בארץ".
המרכז הרפואי הדסה היה בין הראשונים בארץ עם תוכנית לתרומת ביצית ובזמנו התורמות היו ישראליות עם עודף ביציות והתרומה הייתה אלטרואיסטית. בהמשך משרד הבריאות הוביל מהלך של הליך הסדרת התחום ובשנת 2010 נחקק חוק תרומת ביצית שקובע מי יכול לתרום וכיצד אך החוק מורכב ורבים בוחרים שלא לעשות בו שימוש.
במרכז הרפואי הדסה נמצאים בקשר הדוק עם שתי מרפאות, האחת בצ'כיה בעיר ברנו, והשנייה בעיר לבוב שבאוקראינה. המרפאות עומדות בתקנים המחמירים של האיחוד האירופאי, משרדי הבריאות המקומיים ומשרד הבריאות הישראלי, כאשר בצ'כיה תרומת הביצית מתאפשרת לזוגות בקשר זוגי עד גיל 49 ובאוקראינה התרומה מתאפשרת גם למטופלות יחידניות עד גיל 54. מי שהיה הראשון ליצור את הקשר עם המרפאות הללו היה פרופ' אריאל רבל והוא היה זה שהניח את אבן הפינה לקשר ההדוק שנוצר עם השנים עם מרפאות אלו.
איך מבצעים את כל מה שהסברת בתקופת קורונה?
"כל התהליך מחייב פעילות לוגיסטית מורכבת, הגבר אמור להפיק זרע בהדסה, הדגימה שניתנה עוברת הקפאה ואנחנו אמורים להטיס את הזרע הקפוא לצ'כיה שם הוא נשמר בבנק הזרע עד שהתורמת שנבחרה מגיעה להליך הטיפולי, העוברים נוצרים שם, הם עוברים הקפאה ומוטסים חזרה לישראל, להדסה", מסביר פרופ' סימון. בתקופת הקורונה, כשלא היו כמעט טיסות וכשהיו חוקים רבים על פי תקנות החירום, מצאו בהדסה דרכים יצירתיות לבצע את ההליך.
"בדרכים לא דרכים לא הפסקנו את התהליך, הגענו למצב שהשליח מחו"ל לא נכנס לישראל, הוא הגיע עם העוברים לשדה התעופה, לא החתים דרכון, נמצא באיזור מעבר (טרנזיט) ואנחנו נכנסים אליו עם מסכות והגנה ומקבלים את העוברים כשהוא עולה בחזרה לאותו מטוס אתו הגיע. לפעמים לא היו טיסות ישירות והעוברים היו מוסעים במכונית לפריז ובלגיה ומשם לישראל. לא אחת הטיסות בוטלו והיה צורך לאלתר במהירות טיסה אחרת. למרות המכשולים והקשיים ידנו לא נרפו, תמיד בסופו של דבר הבאנו את העוברים לארץ".
איך נשים מגיבות כשמציעים להן תרומת ביצית?
"זה לא נופל כרעם ביום בהיר, נשים עוברות טיפולים או מחליטות להיות בהריון בגיל מסוים ועוברות טיפולים סטנדרטיים שבמהלכם מתגלה מצבה הרפואי, וצריך לזכור שנשים נולדות עם כמות מסוימת של ביציות בשחלות והמחסן מתכלה יום יום שעה שעה".
יש נשים שיוותרו על ההליך בכלל כי מדובר על תרומת ביצית?
"לא כל זוג או אישה מוכנים לקבל את העובדה שמבצעים תרומת ביצית, אני אומר למטופלים שצריך לקחת בחשבון שתרומת ביצית היא הרע במיעוטו, זה או להישאר בלי כלום או לפנות לתהליך אימוץ. בתרומת ביצית קיים יתרון על אימוץ בזה שהאישה הרה, וזה נכון שלא מעבירים את הגנטיקה לילד אבל אנחנו היום יודעים שבמהלך ההריון האישה תורמת ומשפיעה על על ההתנהגות והגדילה והאופי של הילד בעתיד, שלא לדבר שאחרי הלידה ההשפעה הסביבתית וזו של ההורים יתרמו רבות לעיצוב אופיו של האדם. עדיין, תהיינה נשים שיגידו ששימוש בתרומת ביצית לא בא בחשבון ואנחנו מכבדים את החלטתן".
תוכנית תרומת ביציות בהדסה היא מהוותיקות בארץ, היא מובלת על ידי טובי המומחים מתחום הפוריות שמציגים שיעורי הצלחה גבוהים בטיפולים וזמינות מרבית למענה למטופלות.
התוכנית מאפשרת נסיעה להחזרת עוברים טריים למי שנזקק לכך מבחינה רפואית, ליווי והשגחה הלכתית לאלו שנדרשים לכך, בחירת תורמת מבעוד מועד ואפשרות לבחירת תורם זרע גוי מחו"ל, עם תשלום שכולל בתוכו את כל שלבי התוכנית בלי הפתעות ותוך ליווי של אחות אישית.
יש שבוחרים לא לספר לילד שהגיע מתרומת ביצית?
"יהיו שירצו לקחת את הסוד לקבר, זו שאלה של האדם עצמו ואיך יתמודד או איך חושב שהילד יתמודד", מסביר פרופ' סימון ומדגיש כי אם מחליטים שלא לספר אז יש לבחור תרומת ביצית או זרע עם מאפיינים גנטיים דומים כדי שלא יעלו שאלות בעתיד לגבי המראה החיצוני.
"בנוסף, אם בוחרים לא לספר יש לבחור סוג דם בהתאמה כי יכול להיווצר מצב שעם השנים נושא התרומה נשכח כי הילד הוא ילד שלך לכל דבר, אך סוג הדם עלול להסגיר את הנושא ולכן יש לתת עליו את הדעת".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 09:41, 17.06.21
