מי לא מכיר אמא שיש לה רק בנים, שמאוד רוצה שתהיה לה בת ומוכנה לעשות הכל בשביל זה?
לא מעט זוגות היו שמחים לבחור בעצמם את מין הילוד ולכן לא אחת עולה השאלה מצד מטופלי פוריות - האם ניתן לבחור את מין הילוד בזמן הטיפולים בהפריה חוץ גופית? התיישבנו לשיחה עם פרופ' נרי לאופר, מנהל מחלקת הנשים והיולדות לשעבר במרכז הרפואי הדסה עין כרם, וקיבלנו תשובות חד משמעיות מה מותר ומה אסור.
פרופ' לאופר פוגש לא אחת זוגות שמעוניינים לבחור את מין הילוד, והוא מבקש לפתוח את השיחה בכמה סוגיות אליהן מתייחסים הרופאים בנושא המורכב הזה.
קיימים ארבעה עקרונות אתיים של הרפואה שנוסחו אחרי מלחמת העולם השנייה, והם: מניעת נזק, עשיית טוב, שמירה על אוטונומיית המטופל ורפואה שוויונית.
"באופן תיאורטי, ישנם מרכיבים בבחירת מין הילוד שמקיימים את היסוד של 'עשיית טוב' לבני הזוג המשתוקקים לילד ממין מסוים. מצד שני, נמצאו הבדלים תרבותיים בגישה לבחירת מין. בארצות מערביות אין העדפה של מין אחד על פני המין השני, אך בתרבויות רבות מזרחיות קיימת העדפה של זכרים, לפעמים מחוסר ברירה.
"באזורים מסויימים בהודו בעלי הקרקעות יכולים להיות רק זכרים ולא ניתן להוריש קרקעות לנשים. לכן, אם במשפחה לא יהיה זכר המשפחה מאבדת את זכותה לאדמה ונידונה לרעב ותלות מתמדת בזכר שהקרקע עברה אליו. בין המתנגדים המרכזיים לבחירת מין העובר מתוך בחירה הם ארגוני הנשים בעולם הטוענים שההסתכלות על מין הנקבה כנחות מסכן את הישגי המאבק לשוויון בין נשים וגברים".
יש אלמנטים חיוביים בבחירת מין הילוד?
"יש אלמנטים חיוביים משום שזו בקשה של המטופלים ואנחנו מכבדים את רצונותיהם ואת בחירתם במסגרת האוטונומיה שלהם. הסיכוי שהתהליך יגרום נזק לאישה במסגרת הטיפול בהפריה חוץ גופית הוא קטן אבל מנגד ההליך עלול להיות לא שוויוני ויבוצע רק ע"י אנשים בעלי אמצעים. מינו של אדם אינו מחלה ולכן ממומן במקומות שבהם ניתן לבצעו רק בתשלום מכיסם של המטופלים", אומר פרופ' לאופר.
"הטיעון אולי החזק ביותר נגד התהליך הוא 'המדרון החלקלק', שפירושו הוא שבחירת מין העובר הינה צעד ראשון לבחירת תכונות נוספות ושימוש בסלקציה חיובית או שלילית של סממנים גופניים וגנטיים".
שאלה נוספת שעולה מביצוע התהליך היא בנושא החובה לשמור על החיים, אומר פרופ' לאופר. מה יעשה עם עודפי העוברים מהמין הלא רצוי? יזרקו אותם לפח?
באירופה אסור לבחור את מין הילוד, ומה קורה בארה"ב וישראל?
במדינות החברות באיחוד האירופאי בחירת מין הילוד מבחירה אסורה בתכלית האיסור. בארצות הברית, לעומת זאת, העמדה מתחמקת. אין חוק שאוסר על בחירת מין הילוד, ולפיכך כל מה שלא אסור במפורש מותר.
"ניתן לפתוח גוגל ולהתרשם כי יחידות רבות להפריה גופית בארצות הברית מפרסמות את השירותים שנותנות לביצוע בחירה מרצון של מין הילוד", אומר פרופ' לאופר.
ומה לגבי ישראל?
"המדינה ומשרד הבריאות התעמתו עם הבעיה בצורה מכובדת אך בעייתית", מסביר פרופ' לאופר על הוראות משרד הבריאות שאוסרות את הבחירה, אלא בהתקיים התנאים הבאים ובכפוף לאישור וועדה מיוחדת של המשרד.
הזוג צריך להוכיח באמצעות פסיכולוג או פסיכיאטר שקיים סיכון ממשי וניכר לפגיעה בבריאותם הנפשית אחרת לא יוכלו לבצע את בחירת מין הילוד.
שיש להם ארבעה ילדים מאותו המין, שהם מבינים את התהליך וכי לא יוכלו לחזור על ההפריה עד שיעשה שימוש בכל העוברים של אותו הסבב, זכרים או נקבות.
"ההחלטה הזו נעשתה כדי למנוע נדידה של מטופלים מיחידות IVF שונות לסבבים נוספים", מסביר פרופ' לאופר. בפועל, תנאים אלו הובילו לכך שמתוך מאות בקשות בשנה, רק אחוז קטן יחסית זוכה לאישור.
עם זאת, בזוגות ונשים שעוברים אבחון גנטי טרום השרשתיים (PGD) לעוברים ניתן, כאשר מדובר על מחלות שמקורם בליקוי כרומוזומלי בכרומוזומי המין, לבצע בחירה של מין הילוד במסגרת הבדיקה הגנטית של תקינות הכרומוזומים.
"אני חושב שהמדינה עשתה מצוין בכך שלא טמנה את ראשה בחול ולא אפשרה לשטח לקבוע את הכללים אלא הסדירה אותם. אין היתר אוניברסלי כמו בארה"ב ואין איסור מוחלט כמו באיחוד האירופי. בארה"ב האוטונומיה של המטופלים גוברת על שאר השיקולים, ובישראל הטיפול שוויוני ומכוסה על ידי קופות החולים, לכן בחירת מין העובר מסיבות שאינן רפואיות אינו כלול בסל הבריאות ואינו נופל כנטל על החברה כולה. אנחנו מדינה הרואה ערך חשוב באחריות החברתית בנבדל מהעיקרון של אוטונומיית הפרט".
לדברי פרופ' לאופר, מדובר בסוגיה שיש לה פתרון טכנולוגי במסגרת הפריה חוץ גופית, מאידך מתקיימים לא מעט מחקרים בנושא זה גם בשיטות טכנולוגיות אחרות. "אם היו מוצאים אפשרות לבודד בין תאי הזרע הזכריים והנקביים בלי הורמונים ובלי IVF, ישנה אפשרות שמשום שזו לא פרוצדורה רפואית מסובכת, יתכן שהייתה זוכה להתייחסות רפואית ואתית אחרת".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 16:55, 11.04.22
