אולי למטופלים הדבר נראה מובן מאליו - שהרופא שעומד מולם יכיר את המנהגים של האוכלוסייה ממנה הם מגיעים, אך למעשה מדובר בניסיון של שנים רבות אותו הרופאים רוכשים בעבודה עם מטופלים.
"לא בכל אוכלוסייה את יכולה לטפל בכל אופן, ואת חייבת להתאים את הטיפול לכל אוכלוסייה ולהנגיש לה את טיפולי הפוריות", אומרת ד"ר מירי גודין, רופאת נשים מבית החולים הדסה הר הצופים.
לאורך שנים רבות בעבודה מול אוכלוסיות שונות למדה ד"ר גודין שיש להלך על חבל דק ולהנגיש את הטיפולים, גם אם לפעמים הם לא מסתדרים במאה אחוז עם הפרוטוקולים הרפואיים המקובלים.
בעוד שעם האוכלוסייה הכללית ניתן ללכת "על פי הספר", כשמדובר באוכלוסיות מיוחדות יש להביט על הטיפולים מנקודת מבט אחרת.
אחת האוכלוסיות המוכרות והגדולות בישראל מעבר לאוכלוסייה הכללית היא האוכלוסייה החרדית. באוכלוסייה זו לדברי ד"ר גודין יש להתחשב בכמה נושאים, כשהראשון בהם הוא הלחץ החברתי בו הם נמצאים, כמו גם האמונה הדתית ואורח חייהם.
"במצב רגיל, היית מרימה גבה על אישה בת 38 שמגיעה לטיפולי פוריות כאשר בבית יש לה חמישה ילדים", אומרת ד"ר גודין.
"אנחנו גם צריכים להבין שבאוכלוסייה הזו גיל התחלת הטיפולים הוא מאוד צעיר, הן מתחתנות בגיל צעיר ורוצות ילדים מהר, והן גם רוצות ילדים עד גיל מאוחר בלי קשר לכמה ילדים יש להן בבית".
אחת הסוגיות המרכזיות באוכלוסייה החרדית היא באיזה שלב של הטיפול מבצעים את בדיקת הזרע. "בבני זוג מהאוכלוסייה הכללית שמגיע לטיפולי פוריות מבצעים בדיקות לאישה וכן בדיקות זרע לגבר כבר בבירור הראשוני, בעוד שבאוכלוסייה החרדית מתחילים את הבירור עם האישה ורק אם יש דבר מה חריג מתבצעת בדיקה אצל הגבר ואם לא, אז בהמשך", מסבירה ד"ר גודין.
"כל רופא צריך להחליט בינו ובין עצמו עד לאיזה שלב בטיפול הוא מוכן להגיע בלי בדיקת הזרע", אומרת ד"ר גודין. "יש רופאים שלא מוכנים להתחיל את הטיפולים ויש שמוכנים לתת כדורים אבל לא זריקות ללא בדיקת זרע, יש כאלו שיסכימו זריקות אבל לא IVF ולכל רופא יש את הקו האדום שלו".
מה שנראה לאוכלוסייה הכללית כדבר פשוט, לא תמיד פשוט לאוכלוסיות אחרות, ולכן נמצאו מספר פתרונות למתן דגימת זרע שאינם עוברים על כללי ההלכה.
"הבדיקה הראשונית נקראת PCT שהיא בדיקה שבה נלקח ריר מנרתיק האישה לאחר קיום יחסים, וישנה גם בדיקה שנקראת איסוף וגינלי במסגרתה הזוג מקיים יחסים ואז האישה אוספת בתוך כוסית את מה שיוצא ממנה. שתי הבדיקות לא מדויקות כי הן מערבות הפרשות של האישה, ולעיתים רק אחרי כמה בדיקות כאלו הזוג מוכן לבצע בדיקה עם הקונדום ההלכתי", אומרת ד"ר גודין. קונדום זה הוא ללא קוטלי זרע ויש בו חור קטן שנדרש על פי ההלכה.
סוגיה נוספת ומורכבת בטיפולי פוריות באוכלוסייה החרדית היא העקרות ההלכתית. העקרות ההלכתית נובעת מכך שהביוץ מתרחש לפני הטבילה במקווה, ולכן כאשר הזוג מקיים יחסים אחרי הטבילה, הוא מפספס את הביוץ ואין לו אפשרות להיכנס להריון. במקרים הללו רופאי הפריון נאלצים לתת כדורים הורמונליים שמטרתם לדחות את הביוץ, כך שתהיה לאחר הטבילה.
ד"ר גודין מספרת שהיא מקיימת גם תקשורת עם רבנים רבים. "הרבה פעמים הזוג הולך לרב ומספר משהו והרב אומר אני לא מסכים. לעיתים הרב מקבל הסבר לא מספק מהמטופלים ופעמים רבות כאשר מדובר על נושא חשוב ארים לרב טלפון ואסביר את המצב הרפואי, לא מעט פעמים לאחר אותו הסבר הרב יאשר את הטיפול. מאוד חשוב לדעת את ההלכות ולהבין את החומר כדי ליצור שפה משותפת עם הרב".
אמנם האוכלוסייה החרדית היא גדולה, אך הסוגיות המורכבות נמצאות כמעט בכל אוכלוסייה, כשרופאי הפוריות צריכים להתמודד עם שיקולים שנובעים מתוך הבנה לאותן אוכלוסיות.
לדוגמה, באוכלוסייה הערבית תרומת ביצית ותרומת זרע הם טאבו. "לפעמים את עושה פרוצדורות מעבר למה שאת רגילה, גם אם חושבת שהסיכוי נמוך מאוד - את תעשי אותן כי תרומת ביצית וזרע לא באים בחשבון", מסבירה ד"ר גודין.
באוכלוסייה הלהט"בית למשל, מטופלות מבקשות להשתמש באותו תורם זרע לשתי הנשים. "ואז את צריכה להתמודד עם הסוגיה מי משתיהן תהיה ראשונה בהריון. גם יכול להיות מצב שאחת נכנסת להריון והשנייה מתקשה, לפעמים יש מצב שיש שתי בנות זוג ואחת מהן לא רוצה להיות בהריון, אבל זו שלא רוצה הרבה יותר פורייה, וזו שרוצה להיות בהריון פחות פורייה. זו סוגיה שצריך להתמודד איתה", מסבירה ד"ר גודין.
במקרים של תרומת זרע, גם בנשים יחידניות, הרצון של המטופלות להמשיך טיפול עם אותו התורם מאלץ את הרופאים לקחת בחשבון את מנות הזרע בתכנון הטיפולים.
"לפעמים כשיש מנה אחת, הדבר מאלץ אותנו ללכת ל-IVF כדי להבטיח הצלחה גדולה יותר בטיפול, כך ניתן לקחת את אותה מנת הזרע וליצור ממנה עשרה עוברים, ולהבדיל אם את עושה הזרעה אז כל המנה מושקעת בניסיון אחד", אומרת ד"ר גודין ומוסיפה כי צריך להכיר היטב את הסוגיות השונות שקשורות לכל אוכלוסייה וחשובה מאוד התקשורת איתם.
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
