"חיכינו הרבה זמן לכתוב את המכתב הזה ובמהלך כל התקופה הרגשנו שתמיד היינו בידיים טובות. היום ב"ה אנחנו חובקים בן בכור ומוקירים ומודים על כל מה שעשו עבורנו במחלקת IVF הר הצופים", כך חתמו את מכתב התודה שלהם לאחר הלידה זוג צעיר שמצא עצמו אחרי החתונה עם סימני שאלה רבים, עד שהגיעו לטיפולי פוריות.
האישה, כיום בת 29 והבעל בן 33, התחילו לחשוב שנה אחרי הנישואין על הבאה ילדים לעולם.
"כשראינו שדברים לא מסתדרים ועוברת עוד חצי שנה ועוד חצי שנה החלטנו לבצע בדיקות ולנסות להבין מה הבעיה", מספרת האישה. "אחרי שלושה סבבים בקופת החולים הפנו אותנו ישירות ל-IVF".
במהלך הבירורים התגלה כי לגבר יש בעיית זרע, ועל סמך בעיה זו הופנו ל-IVF בהדסה הר הצופים.
"זו הייתה תחושה מאוד קשה, כי אם אנחנו עכשיו צעירים, אז היינו עוד יותר צעירים וידענו שזו הדרך היחידה שלנו להביא ילדים לעולם. זו הרגשה לא פשוטה", אומרת האישה.
הגבר מוסיף לדבריה, שכיוון שהם מגיעים מהמגזר הדתי-לאומי היה ברור שהם יביאו ילדים מהר.
"לכל החברים ולמשפחה יש ילדים, פוגשים אותם בשמחות וכולם מנסים לתמוך בך אבל לא יודעים איך, וגם ניסינו כל הזמן את אותו טיפול IVF כשברור לנו שזו הדרך היחידה שנזכה לילדים, מלבד אימוץ".
שקלתם לאמץ?
"שקלנו להירשם לאימוץ, כי הצלחנו לגדל עוברים אבל הם לא נקלטו ולא היה לכך הסבר רפואי", מספר הגבר. באותה התקופה הלך לאורולוג שאינו קשור לבית החולים, ומשפט אחד שנאמר לו שם נצרב בו.
"קיבלתי את המשפט – שבחיים לא יהיו לי ילדים, וזו התמודדות לא קלה בחיים. שנינו עבדנו במשרות מלאות והיו לנו הרבה התמודדויות, בהדסה היינו בקשר עם העובדת הסוציאלית וקיבלנו תמיכה מכולם, מהמזכירה והרופאים".
שיתפתם אנשים במה שעובר עליהם? משפחה? חברים?
"בשנה הראשונה היינו עסוקים בהסתרה, לא שיתפנו והיינו בטוחים שזו תהיה אפיזודה שתעבור ולא נצטרך להיזכר בה. ככל שהזמן עבר הבנו שהמאמץ שאנחנו משקיעים בהסתרת הטיפולים לא שווה את זה והתחלנו לשתף בעבודה, חברים ומשפחה, גם משפחה היותר מורחבת, והרגשנו שככל שאנחנו יותר מדברים על זה אנחנו פחות צריכים לתרץ את זה", מספרת האישה.
הם מספרים שגם תמכו האחד בשנייה. "לכל אחד היו רגעי משבר והשני היה חזק בשבילו, גם הצוות שליווה אותנו וגם חברים ומשפחה, וגם יש לנו אמונה בהשם שאנחנו לא מקבלים כלים שאנחנו לא יכולים להתמודד איתם", אומרת האישה.
לאורך הטיפולים נקלטו פעמיים, "אבל הפעם הזו הייתה הפעם הראשונה שממש ראינו אותו באולטרסאונד ועם דופק", מספרת האישה.
בחודשים הראשונים היו לזוג הרבה חששות שיאבדו את ההיריון. "זה לקפוץ לטרם על כל דימום קטן, וגם לקח לנו זמן עד שסיפרנו למשפחה כי לא רצינו חס וחלילה להתמודד עם אכזבה אם משהו יקרה. השליש השני היה רגוע, הרגשתי טוב ושהכול בסדר והוא נולד חודשיים לפני הזמן".
התינוק שנולד היה חודש בפגייה. "סיימנו במסלול שלנו צ'ק על כל קושי שקיים", הם מספרים כשהם חובקים כיום את בנם בן הארבעה חודשים.
ואם קורא את המילים האלה זוג שחווה קושי דומה, או אפילו נמצא בתחילת ההליך, מה הייתם רוצים להגיד להם?
"תנו מקום לקושי, כי זה באמת קשה, אי אפשר לתאר את זה למישהו שלא עובר את זה, קשה להבין את חושת האכזבה היום יומית ואת ההתאבדות על להביא ילד לעולם", אומרת האישה. "צריך למצוא מקום לפרוק את הקושי ולהכניס דברים שעושים טוב לחיים".
אפשרי לשלב את הכול וגם קצת לנשום?
"זה בלתי אפשרי", אומר הבעל. "אנשים חושבים שזה טיפול פשוט אבל זה להיות עם הורמונים לתקופה ארוכה ויש להם השפעה, איפה משיגים את התרופות, ללכת כל יומיים לבית חולים לבדיקות ואתה לא יכול לתכנן שום דבר וזה הופך את השגרה לכמעט בלתי אפשרית".
קראו עוד בערוץ הפוריות >>
הוא אומר שיחד עם אתגרים כמו הקורונה והתמודדות עם פטירת הסבתות של השניים בתקופה בה הם חיכו לזכות ולראות את הנכדים מביאים ילד לעולם.
"חושבים שזו נוסחה פשוטה של זרע וביצית שהופכים לעובר ואותו עובר נקלט, מבחינה רפואית זו משוואה נכונה אבל לצערי זה לא תמיד עובד ככה. אחד הדברים שלקחתי מהטיפול הזה הוא שיש גג לרפואה ויש דברים שהם לא מוסברים. אנחנו לא יודעים למה ההריונות הקודמים לא נקלטו וגם כשעשינו את הכול לפי הספר".
ומה לגבי עוד ילדים? חושבים על זה?
"בעזרת השם אנחנו רוצים עוד ילדים ויש לנו עוד עוברים מוקפאים וזה נותן נחמה כי זה הליך פחות מורכב משאיבה והפריה. בינתיים אני אחרי ניתוח קיסרי וקיבלנו איסור לחשוב על זה אז אנחנו נחכה ואז נראה".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).