מצבים שונים יכולים להוביל זוגות ונשים יחידניות לצורך בתרומת ביצית, לרוב עקב רזרבה שחלתית נמוכה וטיפולי פוריות שלא צלחו.
מבחינה רפואית, השלב הראשון לאחר הפניה לטיפול באמצעות תרומת ביצית הוא ביצוע בדיקות בסיסיות כהכנה. אך עוד קודם לביצוע התהליך היה צורך להגיע לכדי ההחלטה וההסכמה להשתמש בביצית תורמת. החלטה, שלדברי פרופ' אלכס סימון, לשעבר מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בהדסה עין כרם, היא סוגיה מהותית שכרוכה בהתלבטות בעיקר לגבי המטען הגנטי.
"לא פעם נשים שואלות מהי המשמעות של שימוש במטען גנטי של מישהי אחרת, האם הילד יהיה דומה לי או לאבא", מסביר פרופ' סימון.
"אני מציע לנשים לבחור תורמת שתתאים לתכונות הפיזיות שלהן עצמן. כך שהגובה, המשקל, צבע העיניים וצבע השיער יהיו דומים לאלו של הנתרמת. אני גם מסביר שסוג הדם אינו חשוב מבחינה רפואית, אך הוא חשוב לעתיד של הילד ובמה שסופר לו.
"אם סוג הדם יהיה שונה, הילד עלול לגלות בשלב מסוים של החיים, בצבא או בתרומת דם, שסוג דמו לא תואם את סוג הדם של ההורים", מסביר פרופ' סימון ומתכוון בעיקר למצבים בהם לא מספרים לאותם הילדים שהם נולדו מתרומת ביצית. "חשיפת הסוד מאוחר ושלא במתכוון עלולה ליצור מתח, תהיות ושיחות טעונות בתוך המשפחה" מוסיף ואומר פרופ' סימון.
ומה לגבי המראה שלו? יש אנשים שרוצים למשל ילד בלונדיני עם עיניים כחולות כשהם עצמם לא בעלי מראה כזה?
"לבחירת התכונות הפיזיות יש חשיבות מירבית. אני נתקל בזוגות שיש לשני ההורים עיניים כהות והם מבקשים ילד עם עיניים בהירות. אני מסביר שהילד עלול להראות חריג במראה שלו מההורים, וכי הדבר עלול לגרום לו להעלות שאלות וגם הסביבה עלולה להעלות תהיות. מצב שאינו נוח לכל הצדדים. יש זוגות שישמרו את הסוד וייקחו אותו לקבר ויש שיספרו לילד על תרומת הביצית, אני חושב שזה עניין מאוד אינדיבידואלי לגבי ההחלטה האם לספר או לא".
עד איזה גיל אישה יכולה להרות מתרומת ביצית?
"אנחנו צריכים לבדוק האם המטופלת מתאימה מבחינה רפואית לתהליך, ולהתחשב בגילה ובבעיות הבריאות שיש לה אם בכלל. בארץ קיים חוק תרומת ביצית המאפשר את התרומה עד גיל 54, וההחלטה לקביעת גיל זה נובעת משתי סיבות – האחת לוקחת בחשבון את העובדה שככל שגיל האישה עולה הסיכוי להמצאות בעיה רפואית אצל המטופלת גם הוא עולה. הסיבה השנייה היא ההסתכלות על טובת הילד מפני שלהורות מאוחרת יש משמעות התפתחותית פסיכולוגית על הילד שגדל", מסביר פרופ' סימון.
פרופ' סימון מסביר שנשים בגיל מתקדם סובלות בשכיחות גבוה יותר מנשים צעירות ממחלות העלולות לסכן את ההריון כמו סוכרת ויתר לחץ דם. הריונות בנשים בגיל מתקדם נחשבים להיות בסיכון גבוה להתפתחות סכרת, יתר לחץ דם, דימום במהלכו, לידה מוקדמת ושיעור ניתוחים קיסריים גבוה. לאור זאת, לפני הטיפול עצמו מבקשים מהמטופלת לבצע בדיקות דם להעריך את מצבה הרפואי, א.ק.ג, ובמקרים מסוימים אפילו בדיקות מבחן מאמץ על מנת להעריך את מצבה הלבבי.
"לאור שכיחותו הגבוה של סרטן השד, האישה נדרשת לעבור בדיקת שד, כמו כן בודקים אם קיימת בעיה בצוואר הרחם באמצעות משטח פאפ. עם כל האמור, צריך להכיר בעובדה שרוב הנשים בהחלט יכולות לעמוד בהליך ולא לכולן יש בעיות בריאותיות בגיל מתקדם שימנעו מהן טיפול".
ואיך בוחרים תורמת?
"יש לנו בהדסה טופס עם פירוט מאפיינים שהזוג או האישה היו רוצים לראות בתורמת שיבחרו. המטופלים מדרגים את הבחירה שלהם בהתאם לטופס כאשר הדבר החשוב ביותר ידורג כמספר אחד והכי פחות חשוב עבורם ידורג במקום הנמוך שיבחרו.", מסביר פרופ' סימון.
"לא בכל תוכנית יש תמונה של התורמת ואנחנו מבטיחים לתורמת אנונימיות מוחלטת, בוודאי על פי חוק תרומת ביצית בארץ, וכאן נכנס גם הפן הרגשי של המטופלים. איך הם מציירים בעיניי רוחם את התורמת, כי הרי הם בחרו את הגובה , צבע השיער, צבע העיניים, ואף עודכנו בתחביבים של התורמת. עם הנתונים הללו עתה הם מתחילים לדמיין איך היא נראית".
קורה מצב שנבחרת תורמת והיא בוחרת שלא להמשיך עם הזוג או שמשהו משתבש?
"לפעמים התורמת מתחרטת, או שלא הצלחנו להפיק ממנה די ביציות ועל כן יש צורך לבטל את הטיפול שתוכנן. עד כמה שזה ישמע מוזר, כי למעשה הכול על הנייר בלבד, לזוג או לאישה קשה לקבל מצב כאשר תרומת הביצית מהתורמת שבחרו מתבטלת, כי בתהליך המורכב שהם עברו הם פתחו רגשות ונקשרו אל אותה תורמת שבחרו".
קראו עוד בערוץ הפוריות >>
ומבחינה רפואית מה יודעים על הביצית או על התורמת?
"התורמת עוברת בדיקה על ידי רופא, בדיקות רפואיות למחלות מין, ובדיקה הורמונלית. היא עוברת ראיון עם רופא והיא חותמת על טפסי הסכמה. התורמת עוברת סקר גנטי למחלות שכיחות וקיימים מקרים שלאחר שנבחרה תורמת מוצאים שהבחירה לא הייתה מתאימה רפואית לאישה, זה נדיר אבל יכול לקרות.
"לעיתים זוגות או נשים מבקשים בירור גנטי, כדי לדעת האם תורמת לא נושאת גן שעלול להיות בעייתי במקרה בו שילוב של הביצית עם הזרע – בין אם מתרומה ובין אם מבן הזוג יוביל למחלה גנטית קשה".
בהקשר לזה, מפרט פרופ' סימון, כי "יכול להיות שתהיינה תורמות שזה לא יתאים להן להמתין עד לקבלת תוצאות הבדיקה שאורכת זמן ואת זה יש להסביר לנתרמת. בדיקות סקר, ככל שחשובות הן, עלולות לדחות את הטיפול ולפעמים יהיה צורך בהחלפת תורמת.
"יש לזכור כי בצד השני יש אישה, לעיתים יש לה בעל וילדים משל עצמה, וגם לה יש דרישות, רצונות ורגשות", מסביר פרופ' סימון ומדגיש כי במרכז הרפואי הדסה מתאמת נמצאת בקשר הדוק ויום יומי עם המטופלות בנושאים אלו, היא מסייעת לבחור את התורמת המתאימה ועוברת עם הזוג או המטופלת את ההליך מתחילתו ועד סופו.
מה הסטטוס הדתי של ילד שנולד מתרומת ביצית?
"זו שאלה שעולה לא מעט – האם הילד שאני יולדת הוא יהודי כי אני יהודייה, למרות שהגנטיקה שלו היא של גויה. דעת הרבנים בנושא זה חלוקה.
"יש רבנים מהסקטור החרדי שיגידו שתרומת ביצית אסורה היא וזה לא מקובל, ויש רבנים שיאמרו שהאם שיולדת היא זו שקובעת את דתו של הילוד. אחרים יפסקו כי במקרים אלו יש להעביר את הילוד תהליך של גיור.
"מטופלים שומעים גיור ונבהלים, וכשבאים לבדוק במה כרוך גיור של ולד הם מגלים שהוא הליך מאוד פשוט. לאחר פתיחת תיק בבית הדין לגיור קטינים, פונים לתהליך, אם זו נקבה היא הולכת עם האמא וטובלת במקווה בנוכחות עדים והפכה להיות גיורת. אם זה בן אז כמובן מבצעים את ברית המילה בנוכחות עדים וגם היילוד הזה צריך טבילה יחד עם האם והוא הופך להיות יהודי כשר".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 14:31, 24.10.21
