גירוי יתר שחלתי הוא מצב שעלול להיווצר בגוף האישה כתוצאה מגירוי תרופתי שנועד להגביר את ייצור הביציות לפני שאיבה.
"כאשר נוצר מחזור טבעי, הביוץ גורם לך שהביצית יוצאת מהזקיק, ומה שנותר הוא גופיף צהוב. זה למעשה החלק בשחלה שמפריש הורמונים שמאפשרים להריון להתפתח ולהישמר עד שהשיליה משתלטת על העניינים בין שבוע 6-10 להריון", מסביר ד"ר יעקב בן טוב, רופא ביחידה להפריה חוץ גופית בהדסה הר הצופים.
מה קורה כאשר מכינים את הגוף להפריה חוץ גופית?
"להבדיל ממחזור טבעי שבו יש ביצית אחת, כאן רוצים הרבה יותר כי ההצלחה טמונה בזה שבסופו של דבר נוכל לבחור את הביצית הטובה ביותר לצורך ההפריה וההחזרה. בממוצע שואבים בין 10 ל-15 ביציות, מה שאומר שנוצרים בגוף גם בין 10 ל-15 גופיפים צהובים פעילים".
"הבעיה מתחילה כאשר לא מעריכים נכון את הרזרבה השחלתית (כמות הביציות שיש בשחלה) ואז נוצרים, כתוצאה מהגירוי השחלתי, הרבה יותר ביציות. המספר יכול להגיע אף ל-50 ביציות, ומספר זהה של גופיפים צהובים. זהו גירוי יתר שחלתי".
מדוע התופעה הזו מסוכנת?
"כאשר יש כמות גדולה מדי של גופיפים צהובים, שמפרישים את החומרים שלהם למערכת הדם, נוצר מצב שבו גדלה החדירות של דפנות כלי הדם הקיימים בכל הגוף. כמו סוודר שמושכים אותו והחורים נעשים גדולים מדי. כתוצאה - החלק הנוזלי של הדם מתחיל לדלוף החוצה ונוצרות בצקות (הצטברות נוזלים) בכל הגוף. זה יכול להיות בכפות הידיים, רגליים, בכליות, בכבד ואפילו במוח. מנגד, בתוך כלי הדם נוצרת תמונת ראי – תוכן הדם הולך ונעשה מרוכז כי המים יוצאים החוצה, וכשיש הצטברות מוצקים עלולים להיווצר קרישי דם. קריש דם גדול שזורם בתוך מערכת הדם עלול להיתקע בכלי הדם הראתיים ולהוביל לכדי סכנת מוות".
איך מזהים את זה?
"התנפחות בבטן, בידיים, ברגליים, וגם ההרגשה איומה ונוראה. לשמחתנו, היום כמעט ולא קורה שמגיעים למצב מסכן החיים הזה כי אפשר למנוע אותו בעזרת טיפול וזיהוי מוקדם נכון. אנחנו למעשה הולכים כאן על חבל דק כי מצד אחד רוצים מספר גדול של ביציות אבל מצד שני חייבים לשמור על בריאות האישה".
הסיכון לגירוי יתר לא מסתיים לאחר השאיבה ועלול להיות גל שני – לאחר שההיריון כבר נקלט והשתרש. "הגל השני משמעותית יותר חמור ומסוכן", מסביר ד"ר בן טוב. "זאת מאחר שההיריון עצמו מפריש הרבה יותר את הורמון HCG (שניתן בחלק מהמקרים לשם הבשלת הביציות לפני השאיבה).
זה עלול להוביל להפסקת היריון יקר שהושג בהפריה חוץ גופית?
"בעבר היו מקרים כאלה. לפני כעשרים שנה, כאשר הייתי בהתמחות נאלצנו בכאב רב להפסיק היריון של אישה שנשאה שלישייה. האופציה היחידה הייתה לאשפז בטיפול נמרץ ולהנשים או לבצע הפסקת היריון כי האם הייתה בסכנת חיים. היום יש תרופה בשם דוסטינקס, שפועלת נגד הרצפטור שקולט את ההורמון הזה, ומפחית את הסימפטומים. בנוסף, אם מזהים גירוי יתר לפני החזרת העוברים, נדחה את ההחזרה למחזור הבא. טכנולוגית ההקפאה מספיק טובה היום על מנת לאפשר דחייה בלי לפגוע בשרידות העוברים".
יש נשים שהן בסיכון גבוה לתופעה הזו?
"נשים שיש להן שחלות פוליסיציטיות לרוב מגיבות חזק לטיפול, ובגלל שאנחנו יודעים לזהות, נימנע מלתת להן מינון גבוה, ופרוטוקול הטיפול יהיה קצר.
"כמו כן ניתן לבחור בפרוטוקול שנותן לנו גבולות בטיחות גדולים יותר במידה והתגובה השחלתית תהיה גדולה מן הצפוי. מאחר והדרך הטובה ביותר להתמודדות עם המצב המסוכן הזה הוא מניעה, מציג ד"ר בן טוב את הבדיקה הפשוטה שכל הנשים צריכות להכיר – בדיקת AMH".
מהי הבדיקה הזאת?
"זו בדיקת דם פשוטה שבודקת את הרזרבה השחלתית של האישה. כמה ביציות נותרו במאגר השחלתי שלה. תוצאות הבדיקה הזו מאפשרות לקבוע בדיוק רב יותר איזה מינון תרופות לתת, ולבחור את פרוטוקול הטיפול – ארוך או קצר (שבו משתמשים באנטגוניסט). אם הערך בבדיקה חוזר מאוד גבוה, הרבה ביציות, נדאג שמינון התרופות יהיה נמוך על מנת לא להגיע לגירוי יתר. ולהיפך, אםרמת ה AMH מעידה על מספר הביציות ברזרבה נמוך, ניתן מינון גבוה יותר במטרה לייצר יותר ביציות לשאיבה".
את הבדיקה הזו ממליץ ד"ר בן טוב לכל הנשים, שמתחילות טיפולי פוריות ואף לאלה שמעוניינות לדחות את הכניסה להיריון, לבצע.
"הבדיקה הזו חשובה ושווה לעשות אותה, גם אם היא כרוכה בתשלום. זה לא רק עוזר לנו להיות מדויקים יותר בטיפול, אלא חיוני עבור כל אישה, שדוחה כרגע היריון לטובת לימודים או כל דבר אחר. היא צריכה לדעת כמה זמן פוריות נשאר לה ולהחליט בהתאם. מה שמסמא את עינינו היום זו העובדה שתוחלת החיים עולה, אבל תוחלת הפוריות לא השתנתה. אצל 50 אחוז מהנשים גיל הפוריות מסתיים בגיל 41, ואצל 95 אחוז בגיל 43. הבדיקה הזו נותנת את התמונה הכי מדויקת גם עבור האישה וגם עבורנו הרופאים".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 12:52, 08.06.21
